משבר הדיור - צינור העברת הון לעשירון העליון

בשיח הציבורי על משבר הדיור נהוג לעשות הפרדה: יש משבר אחד שנוגע לרוכשי הדירה הראשונה בני מעמד הביניים, אשר אינם מצליחים להגיע לרמת ההון העצמי הנדרשת לשם רכישת דירה ולכן ממשיכים לגור בשכירות, בשוק מתייקר והולך, וישנו משבר שני, של המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, שהשיח אודותיו מתרכז בעיקר בהיעדר פתרונות דיור שעל המדינה לספק לו, דוגמת דיור ציבורי או סיוע בשכר דירה.

והנה בשבוע שעבר, במסגרת דיון שערכה ועדת הכספים של הכנסת בדו"ח של מרכז אדוה על משבר הדיור, התברר שבעצם מדובר בהפרדה מלאכותית. המשבר הוא אותו משבר.

אמנם השלכות המשבר על כל אחד מהעשירונים היא שונה. בקרב שכבות המצוקה, מדובר באלפי משפחות חסרות קורת גג שממתינות לדירת דיור ציבורי שאינה בנמצא, ובינתיים נעים ונדים בשוק שכירות פרטי, פרוע ואכזרי, עם סיוע מינימלי מצד המדינה לכיסוי הוצאות שכר הדירה. לעומתם, עשרות אלפי משפחות מעמד הביניים שהכנסתם מעט גבוהה יותר, משתעבדות להלוואות משכנתא בהיקפים עצומים ויהיו שקועות בחובות לבנקים בעשורים הקרובים.

משבר הדיור (אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

בסופו של דבר, לפי המחקר, כלל האזרחים החל מהעשירון השביעי ומטה, נמצאים באותה סירה ונאלצים לעמוד בנטל כלכלי הנובע מהוצאות דיור שהן בלתי נסבלות. הם גם באותה סירה כי גם אנשי המעמד הנמוך וגם אנשי מעמד הביניים לא יוכלו לעולם לרכוש דירה באזורי הביקוש, כי רק לשלושת העשירונים העליונים יש יכולת לרכוש דירות באזורים אלה. בהקשר הזה נעשה גם קישור בין הירידה הדרסטית בכמות הדירות הציבוריות (ירידה מ-108 אלף דירות בשנת 2000 לפחות מ-60 אלף דירות כיום) לכך שחלה גם ירידה בשיעור הבעלות הפרטית על הדירות. כלומר, ישנו מחסור גם לשלושת העשירונים הנמוכים וגם למעמד הביניים שמאבד את היכולת לרכוש דירות.

אך הדו"ח חושף שיש גם מי נהנה מהמשבר. אזרחים מהמעמד הסוציו-אקונומי הגבוהה הכניסו בשנת 2015 לא פחות מ-22 מיליארד שקלים משוק השכירות (כסף שאין עליו כמעט מיסוי ודיווח). מאחר ש-43% מהמשפחות בעשירון הנמוך ביותר חיות בשכירות, מדובר במצב שבו מדי שנה מועברים מיליארדים מכספי העשירון התחתון לעליון. גם בקרב מעמד הביניים כמות השוכרים היא גבוהה, ולכן גם מעמד הביניים משלם מחיר כבד לבעלי הדירות, שמשתייכים לשלושת העשירונים הגבוהים. 71% מההכנסות משכירות מגיעים לשלושת העשירונים העליונים, כאשר את רוב הכסף משלמים העשירונים הנמוכים.

כלומר, משבר הדיור הוא למעשה צינור להעברת כספים ממעמד הביניים והמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך לעשירונים העליונים בחברה הישראלית, ולכן זהו גורם מרחיב פערים בחברה הישראלית. בדיור הציבורי, המדיניות של העברת כספים מהעשירונים הנמוכים לעשירונים הגבוהים היא אפילו חמורה יותר, כי גם כספים שהמדינה כביכול מעבירה לסיוע בשכר דירה לחסרי קורת גג (2.6 מילארד שקל ב-2018), מוצא את דרכו לכיסם של בעלי הדירות שממשיכים להעלות את מחירי השכירות.

פתרון למשבר הקשה הזה יכול להיעשות רק על ידי הגדלת מעורבות המדינה בשוק הדיור, אך לא באמצעות הגדלת היקפי הסיוע בשכר דירה כפי שעשתה עד כה. הדרך היחידה להתמודד עם משבר מסוג זה הוא הרחבתו ושיקומו של הדיור הציבורי. רק בניה מסיבית של המדינה ותפעול הדירות על ידי המדינה יאפשרו הגנה על האינטרסים של העשירונים החלשים יותר.  

הכותב הוא מקדם מדיניות בפורום הדיור הציבורי, מטעם שתיל