"המדינה מבזה את הנכים. בג"ץ חייב להתערב"

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

"כמנהגן מאז ומתמיד ממשיכות רשויות המדינה גם היום, חרף זעקת ציבור האנשים עם מוגבלות, לעסוק בהקמת ועדות, במינוי מומחים, באימוץ החלטות ודחייתן, במינוי ועדות חדשות, ובסופו של יום בדחיית הקץ לתקופות בלתי מוגבלות, תוך גרימת ביזוי נמשך של ציבור זה ורמיסת כבודו", נטען בעתירה שהגישה ביוני 2017 אופיר־תום עם השופטת בדימוס ציפורה ברון, בעצמה נכה 100% המתניידת בכיסא גלגלים ומשמשת נשיאת ארגון הגג של הנכים. עוד שותפים לעתירה: שני נכים 100%, אלכס פרידמן ועמוס רון, ארגון הגג של ארגוני הנכים ועמותת "נכה, לא חצי בן אדם". "חוסר המעש של הרשויות", כתבו בעתירה, "משווע להתערבותו של בית המשפט".

"אני מודה שזה צעד חריג", מסבירה אופיר־תום מדוע שתי שופטות בדימוס מגישות עתירה נגד המדינה, "אבל אי אפשר לשתוק יותר, למדתי להכיר את סבלו של הציבור הזה, שכבר 17 שנה לא עדכנו את קצבתו העלובה".

הפגנת נכים, אוקטובר 2017. "הוועדות יתכנסו, הפרופסורים יריבו ביניהם, והנכים שוב יישחקו עד דק", נכתב בעתירה צילום: יאיר שגיא

נדיר שבג"ץ יתערב בסדרי עדיפויות של תקצוב רווחה.

"נכון. היינו בטוחים שיזרקו אותנו מכל המדרגות, אבל זה לא קרה. המדינה התבקשה להגיב ונקבע דיון ליוני 2019".

אקטיביזם משפחתי

השופטת אופיר־תום מכהנת כראש הוועדה לאכיפה מנהלית של רשות ניירות ערך, ונקשרה למאבק הנכים כשכיהנה בחבר הנאמנים של "בית הגלגלים", עמותת מתנדבים שמארגנת פעילויות חברתיות לילדים נכים. אל העמותה הגיעה בעקבות שתי בנותיה, גילי ושירית, הפעילות בה. גם בתה השלישית, עו"ד אריאלה אופיר, פעילה בתחום מאז מונתה ב־2008 לנציבת זכויות אנשים עם מוגבלויות.

לטענת אופיר־תום, קצבת הנכות הזעומה מעידה על כך שמדינת ישראל מפרה שני חוקים - את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, חוק שבתה אריאלה ניסחה כנציבה עם פרופ' דני שניט. לחוקים אלה מוסיפה העתירה גם את חוק שכר מינימום וחוק הבטחת הכנסה. "חוקים אלה", נטען בה, "קובעים את העיקרון, כי כל אדם בישראל זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו, וכי אין פוגעים בכבודו של אדם באשר הוא אדם".

יש לא מעט נכים שהכנסתם החודשית גבוהה משכר המינימום.

"מדובר בכ־30% בלבד. ובכל מקרה, במסגרת החוק שאנו מבקשים יהיה אפשר להכניס את תנאי הזכאות. אין מחלוקת בין העוסקים בנושא, שהמצב כפי שהינו היום לא יוכל להימשך עוד". העותרים דורשים להכפיל את קצבת הנכות רק עבור מי שמוגדר "נכה יחיד, ללא ילדים, אשר הכנסתו אינה עולה על 29% מהשכר הממוצע ונקבעה לו דרגת אי־כושר השתכרות של 100%".

אופיר־תום. "קוממה אותי הזחיחות שבה דובר על דחיית הטיפול" צילום: אוראל כהן

מבקשי מקלט ונכים - אותו מאבק

תשובת המדינה לעתירה מתרכזת בשני החוקים שעליהם נסמכת העתירה. הפרקליטות סבורה שמדובר בנושא שבית המשפט לא אמור להתערב בו, ואילו הכנסת השיבה שעל העותרים להוכיח שאי אפשר להתקיים מקצבה של 2,342 שקל - תשובה שאופיר־תום מכנה "אטומה". אותה אטימות שמפגינה המדינה, כדבריה, בהזנחה, בזלזול ובעיקר בדחיינות וגרירת הרגליים שמאפיינים את הטיפול בהעלאת הקצבה. "זה התחיל בהצעת חוק להשוואת קצבת הנכות לשכר מינימום. ההצעה (של ח"כ אילן גילאון - מ.ג.), שעברה בקריאה טרומית ברוב מכריע של 80 מתוך 92 חברי הכנסת שנכחו במליאה — נגנזה. אחר כך הקים האוצר ועדה בראשות פרופ' ירון זליכה, שגם את מסקנותיה גנז ראש הממשלה. עכשיו הופקד על העניין אבי שמחון, שהציע הצעות מבישות, שהסיכום הסופי שלהן אפילו נמוך מזה. וגם אישורו התעכב. המשמעות היא שאנשים ממשיכים להיות מופקרים לסבלם".

בין זליכה לשמחון התפתחה בהמשך קטטה מתוקשרת סביב הטיפול בנושא. "אכן קנאת מלומדים תרבה מהומה ותדחה תוצאה", טוענים העותרים. "הצפי הוא שהוועדות יתכנסו, הפרופסורים יריבו ביניהם, והנכים שוב יישחקו עד דק".

ההסדר שהתגבש הוא לעג לרש, או לנכה במקרה זה - 300 שקל תוספת מיידית, ורק אחרי סדרת פעימות שתתפרש על פני שלוש השנים הבאות תגיע ההשוואה לשכר המינימום של היום, שוודאי יעלה עד אז. רק השבוע, אחרי עיכוב ממושך, אישרה ועדת השרים לחקיקה את העלאת הקצבאות, כדי שתעבור לקריאה ראשונה בכנסת.

זה מתסכל שעיקר העניין התקשורתי עבר היום למבקשי המקלט?

"לא. זה אותו הסיפור. אנשים מוחלשים שמתנהגים אליהם בקשיות לב. כרגע מאבק המגורשים אקוטי יותר בגלל מועד הגירוש המתקרב".

את העותרים מייצג עו"ד יהודה רסלר, למוד קרבות בג"ץ שהתפרסם בעתירות שהגיש לגיוס בחורי ישיבות לצה"ל.