אומתה של משרתים: המהפכה ביצוא שירותים היא בשורה טובה למשק הישראלי

אחד השינויים המבניים העמוקים ביותר שעוברים על המשק הישראלי זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת בתקשורת הישראלית. שלשום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את היקף יצוא השירותים מישראל ‑ נתון שמאגד מגוון של ענפים כמו הייטק, תיירות, פיננסים ובינוי. המסקנה: יצוא השירותים בנסיקה.

המספרים מדברים בעד עצמם: בחמש השנים האחרונות הכפיל המשק הישראלי את יצוא השירותים, מ־2 מיליארד דולר לחודש ל־4 מיליארד. יצוא השירותים בשנת 2017 צפוי להסתכם בכ־45 מיליארד דולר, והוא גדל מהר הרבה יותר מיצוא הסחורות. הנתון המרשים ביותר נוגע למשקל היחסי של יצוא השירותים: אם לפני עשור הוא היווה כ־30% מהיצוא, השנה הוא צפוי להגיע כמעט ל־45% ממנו, והתחזיות מראות שבשנה הבאה הוא כבר ישתווה ליצוא הסחורות (ללא יהלומים).

1. ההתקדמות המהירה ביצוא שירותים נצפית במשק הישראלי זה תקופה ארוכה. מגמה דומה אמנם ניכרת בעולם כולו, אבל בישראל היא מהירה ועמוקה במיוחד. נתוני קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מראים שמשקל השירותים מתוך כלל יצוא הסחורות והשירותים בכלכלה העולמית עמד ב־2014 על כ־32%. באותה תקופה הגיע משקלם ביצוא הישראלי ל־36%.

כל הכלכלנים מסכימים שמדובר בהתפתחות ברוכה. יש הטוענים אפילו שמשקל השירותים ביצוא הוא מדד טוב יותר להתפתחות כלכלית ממדדים כמו תוצר לנפש. ואכן, במדינות כמו קטאר, שנמצאות בעשירייה הפותחת לפי תוצר לנפש אך תלויות בעיקר ביצוא נפט, משקל השירותים ביצוא הוא פחות ממחצית מאשר בישראל.

2. מה שמסביר את המגמה החדשה, לפי מחקר חדש של ה־IMF, היא המהפכה הטכנולוגית, שבזכותה פעילות מסחרית כבר לא מחייבת מפגש פנים־אל־פנים. ואכן, יותר מחצי מיצוא השירותים מישראל הוא יצוא שירותי הייטק. כלכלני קרן המטבע מסבירים שאופיים הווירטואלי של השירותים האלה מוזיל את ההובלה בהשוואה ליצוא סחורות. "השינויים המבניים הללו מבשרים על גל חדש של גלובליזציה", הם אומרים, ורומזים שאסטרטגיית צמיחה שמבוססת על יצוא מוטה שירותים עשויה להפוך ל"נורמה החדשה" בעולם.

למה זה טוב? כי שירותים סחירים יותר מחייבים לשפר את הגיוון והתחרותיות, ובכך מקדמים צמיחה. בכלכלות קטנות ופתוחות כמו ישראל הם גם מאפשרים להכפיל את ה"שוק הפנימי". לכך יכולות להיות השפעות עמוקות על הכלכלה הישראלית ‑ במיסוי, בחלוקת העושר, בדפוסי תעסוקה.

3. כל המחקרים מראים שיש קשר חזק במיוחד בין עלייה במשקל השירותים בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לבין צמיחה בתוצר ובתוצר לנפש. הנתונים מראים שהקשר הזה חזק יותר מאשר במגזרים אחרים כמו תעשייה וחקלאות.

שר הכלכלה אלי כהן. מדיניות עידוד השקעות הון צריכה להתאים למהפכת השירותים צילום: עמית שעל

אולם במקרה של ישראל יש ליצוא השירותים יתרון גדול במיוחד: הרבה יותר קשה להחרים שירות מאשר להחרים מוצר. המעבר החד ליצוא שירותים מצמם אפוא את החשיפה של ישראל לסנקציות, ובכך מחזק את מעמדה הגיאו־פוליטי־כלכלי.

עוד יתרון של יצוא שירותים הוא חסינות רבה יותר לזעזועים פיננסיים. מחקרים שנעשו בעקבות המשבר של 2008 הראו שהביקוש לשירותים, ובהם תוכנה וטלקום, הוא פחות מחזורי מהביקוש למוצרים.

עוד יתרון נמצא בשוק העבודה. הספרות הכלכלית מראה שכלכלות שנהנו מגידול מהיר ביצוא שירותים רשמו גידול גם בשיעור התעסוקה. כמו כן, נמצא מתאם חיובי בין יצוא שירותים לשוויון כלכלי. הסיבה לכך לא ברורה. הסבר אפשרי אחד הוא תגמול גבוה יותר על משרות שירותים, לרבות הייטק, לעומת ייצור מסורתי. הסבר אחר הוא הגידול בתעסוקת נשים המתלווה ליצוא השירותים, שמקטין את אפליית הנשים ולכן את אי־השוויון.

4. מהפכת השירותים מחייבת שינוי במדיניות המאקרו־כלכלית זו מתבוננת בכלכלה בעיקר מהזווית של ייצור מוצרים, דבר שמשתקף בתחום המס במחלוקת על מיסוי חברות כמו גוגל ופייסבוק, שפועלות בארץ ומייצאות במאות מיליונים. חוק עידוד השקעות הון חייב להתעדכן כך שיעניק למגזר השירותים הטבות כמו אלה שניתנות לתעשייה.

אבל מעבר למדיניות המאקרו־כלכלית הקלאסית, גם מערכות החינוך וההכשרה המקצועית צריכות להשתנות כדי להתאים אותן למהפכת השירותים.