לראשונה: היצוא מישראל חצה את 100 מיליארד הדולרים

יצוא הסחורות והשירותים מישראל צפוי לחצות ב־2017 לראשונה את רף 100 מיליארד הדולרים - כך עולה מסיכום ראשוני שערכו אנשי מכון היצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה ושהגיע לידי "כלכליסט".

הנתונים מפתיעים, שכן על פניו 2017 לא היתה טובה ליצוא. כך למשל, השקל התחזק ב־10% מול הדולר מאז תחילת השנה. כמו כן, 2017 תיזכר כשנה שבה קרסה חברת התרופות טבע ספינת הדגל של התעשייה הישראלית והיצואנית הגדולה במשק.

צילום|: SHUTEERSTOCK

ובכל זאת, ב־2017 נרשמה עלייה של 5% ביצוא לעומת 2016. מהנתונים עולה כי הצמיחה הזו נובעת משילוב של שני אירועים מרכזיים. הראשון: המשך הצמיחה המואצת של יצוא השירותים, בשיעור של 10%, שהגיע ל־44 מיליארד דולר.

השני: צמיחה של 3% ביצוא סחורות (ללא יהלומים), אחרי שנתיים רצופות של ירידות. יצוא הסחורות ב־2017 הסתכם בכ־46 מיליארד דולר. ברקע: גידול של היצוא התעשייתי המהווה כ־85% מסך יצוא הסחורות דווקא בהובלת ענף הכימיקלים והתרופות שחברת טבע מהווה כ־72% ממנו.

חלק מההסבר לשינוי נמצא כנראה גם בנתונים הבאים: לאחר שנתיים רצופות של ירידות, ולאחר שבסוף 2016 הוא ירד לרמתו הנמוכה ביותר זה שש שנים, יצוא הסחורות לאיחוד האירופי רשם השנה גידול של כ־20% בהשוואה לאשתקד והגיע לכ־16 מיליארד דולר. הרקע לזינוק החד: ההתאוששות הכלכלית שנרשמה השנה בגוש היורו.

נתיב הסחורות לאירופה

לפי נתונים רשמיים של הנציבות האירופית, קצב הצמיחה של התמ''ג בגוש היורו עלה באופן רציף בשלושת הרבעונים האחרונים (לעומת הרבעון המקביל אשתקד): 2% ברבעון הראשון, 2.3% ברבעון השלישי ו־2.5% ברבעון השלישי.

כמו כן, ובניגוד לדולר, היורו התחזק אל מול השקל ביותר מ־3% בשנת 2017. ניתוח מעמיק יותר מעלה כי יצוא התרופות, ענף המהווה כרבע מסך הסחורות המיוצאות לאיחוד האירופי, תרם רבות לגידול הדו־ספרתי ביצוא. אולם גם אם ננטרל את תחום התרופות התקבל גידול משמעותי וזאת בהובלת ענפי הכימיקלים וכלי הטיס.

בעקבות ההתפתחויות בגוש היורו, האיחוד האירופי הוכתר ליעד המרכזי של היצוא הישראלי, והוא מהווה כ־35% מסך יצוא הסחורות של ישראל השנה. נתיב יצוא זה פותח פער גדול מול שוק היעד השני - ארה''ב, המהווה השנה רק רבע מהיצוא הישראלי בתחום הסחורות, אחרי שבשנת 2017 היצוא למדינה זו דרך במקום ולא גדל.

שר הכלכלה אלי כהן מסר בתגובה לנתונים כי "הממשלה שמה לעצמה כיעד לחצות את רף ה־100 מיליארד דולר יצוא בשנת 2020. אני שמח לראות שעל פי ההערכות החדשות אנו נחצה את הרף הזה כבר השנה וזאת הודות לפעילות המשותפת של כל הגורמים: היצואנים, מכון היצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה".

צמצום המסחר עם ארה"ב

מספר נתונים מרמזים כי יתכן והחגיגה של שר הכלכלה מוקדמת מדי. על פי הנתונים, בשנת 2017 הפך ענף התרופות למוביל המרכזי ביצוא ההייטק, שהוא הקטר העיקרי של היצוא ושל התעשייה הישראלית בכלל.

התרופות עקפו את ענף המחשוב והמכשור האלקטרוני והאופטי. אלא שבשנתיים הקרובות היצואנית העיקרית של התרופות צפויה להשבית מחצית מהפעילות בישראל, לפיכך כבר בשנת 2018 היצוא הישראלי צפוי לחזור אחורה ולעמוד על פחות מ־100 מיליארד דולר.

גם בלימת הגידול ביצוא לארה''ב חייבת למשוך את תשומת לב של קברניטי המשק, וזאת על רקע אמירותיו של נשיא ארה''ב דונלנד טראמפ בביקורו בישראל במאי האחרון כי "אני אנסה לצמצם את הגירעון המסחרי שיש בינינו, אם זה בסדר מבחינתם". טראמפ אמר את הדברים בתום המפגש עם נשיא המדינה ראובן ריבלין.

הנתונים מראים בנוסף ירידה של היצוא למדינות אסיה. למרות הביקורים והפעילות האינטנסיבית של ראש המשלה בנימין נתניהו שביקר בחודש מרץ בסין, היצוא למדינה זו עמד השנה במקום.

כך גם במדינות העיקריות בגוש האסייתי. היצוא להודו למרות ביקור ראש הממשלה נרנדרה מודי בישראל רשם צניחה דו־ספרתית. הרקע לירידה הוא צניחה חדה ביצוא הרכיבים האלקטרונים לשם. גם ב־2017 נמשכה הצניחה החופשית ביצוא היהלומים.

מהנתונים שהגיעו ל"כלכליסט" עולה עוד כי גם ב־2017 טבע היא היצואנית הגדולה ביותר בישראל. את התואר הזה טבע עלולה לאבד במהלך השנים הבאות עם חיסול מחצית הפעילות שלה בישראל. למקום השני בדירוג היצואניות הגדולות הגיעה התעשייה האווירית, כאשר הנתונים אינם כוללים את שלוש העסקאות הגדולות של החודש האחרון אשר נחשפו באתר "כלכליסט", והביאו את החברה לשיא של הזמנות - כ־5.5 מיליארד דולר, וצבר הזמנות של 11 מיליארד דולר.

כל החברות שמרכיבות את התעשייה הביטחונית של ישראל למעט תעש מופיעות בדירוג היצואניות הגדולות. בטבלה בולטת נוכחות של הנהנות הגדולות מחוק עידוד השקעות הון: טבע, אינטל, צ'ק פוינט וכיל - שנהנו בעבר מכ־70% מסך הטבות המס במסגרת החוק בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.

בגלל אופי הרישום, דירוג היצואניות נעשה לפי חברה ולא לפי קבוצה, דבר שעלול "לשבש" את הדירוג.

לדוגמה, אלתא והתעשייה האווירית רשומות כחברות נפרדות למרות שהראשונה חברה־בת של השנייה. גם אדמה מכתשים ואדמה אגן רשומות בנפרד.