משרד המשפטים נגד פיצוי בעלי מוניות שירות לא פעילים

הרפורמה החדשה בקווי מוניות השירות תקבל היום (ג') דחיפה משמעותית עם פרסום חוות דעת מיוחדת של משרד המשפטים המתנגדת למתן פיצוי כספי או אחר לבעלי מוניות שירות שלא הפעילו את הקו שברשותם זה כמה שנים, כך נודע ל"כלכליסט". חוות הדעת תימסר הבוקר רשמית למשרדי הממשלה ולעיונה של ועדת הכלכלה, זאת במסגרת הכנה לחידוש כלל הרישיונות של מוניות השירות שפועלים בישראל, אשר תוקפם יפוג ב־31 בינואר.

רק בחודש שעבר הכריז שר התחבורה ישראל כץ על יציאה למכרזים ראשונים זה 15 שנה לקידום תחום מוניות השירות, כאשר כבר בינואר כ־125 קווי מוניות חדשים ייצאו למכרזים, מחציתם באזור המרכז. לאחר הפרסום הבטיחו במשרד התחבורה שתי תועלות משמעותיות לאזרחים: הראשונה בדמות שימוש ברב־קו בימים ראשון-חמישי (מה שיאפשר מעבר רציף בין רכבת, אוטובוס ומונית שירות) והשנייה פעולה חופשית בשבתות ובחגים כתגבור למחסור הקיים בתחבורה ציבורית בשבת.

הקשר בין חוות הדעת של משרד המשפטים לקידום תחום מוניות השירות הוא ישיר: מדובר בתחום שסבל בעשור האחרון מ"מוות קליני" בתרומתו ללקוחות התחבורה הציבורית. לפי נתוני משרד התחבורה, מתוך כ־2,500 רישיונות שניתנו בפועל רק כשליש מהם פעילים אם מסיבות כלכליות (לא משתלם להפעיל את הקו) ואם מסיבות של תועלת פיננסית לבעליהם שקנו אותם להשקעה ומבלי שיהיה להם במקור רצון להפעיל את הקו. חלק מאותם בעלי קווים חשבו שעם היציאה למכרזים הם יזכו לפיצוי של עד 250 אלף שקל לקו, וכעת משרד המשפטים שולל את ההטבה הזו על הסף, ומאפשר למשרד התחבורה להריץ מהר יותר את שאר המכרזים כך שכולם יהיו פעילים עוד השנה.

שר התחבורה ישראל כץ צילום: עמית שעל

ממידע נוסף שהגיע ל"כלכליסט" עולה שמשרדי הממשלה גיבשו שורת נימוקים לתפעול הקווים הקיימים שייצאו למכרז, כאשר ההחלטה העקרונית היא שלא לסבסד קווי מוניות שירות פעילים. חלק מבעלי המוניות הקיימים ביקשו סבסוד עבור הפעלת הקו כהגנת ינוקא לתקופה שבה ייאלצו להתמודד עם תחרות בקווים החדשים.

הנימוקים נגד מתן הסובסידיה הם שהדבר פוגע לכאורה בעקרון השוויון, שכן מדובר בהטבה משמעותית לגורמים שלא זכו במכרז (אותם גורמים כבר הרוויחו לאורך השנים בעקבות אופן אסדרת הענף שהשאיר את הזכויות הציבוריות רק אצל רשימה סגורה). כמו כן, התאגידים (חברות המוניות) שנותרו פעילים הם רווחיים. המשמעות במתן סובסידיה לאותם תאגידים היא שהמדינה תזרים תקציבים משמעותיים לכל תאגיד מבלי שיש לכך צורך ציבורי. בכמה כסף מדובר? במשרדי הממשלה אומדים את הסובסידיה ב־120–150 מיליון שקל לשנה.