הלחץ של החקלאים עבד: בוטלה הרפורמה בענף הלול
האוצר ניסה להכניס לתקציב רפורמה שכוללת בין היתר: הוצאת לולים ממרכזי ישובים, מתן תמריץ לחקלאים בענף שיתאחדו ויקימו לולים משותפים והפחתה הדרגתית של המחיר המפוקח של הביצים. לטענת האוצר, הרפורמה הייתה חוסכת 250 מיליון שקל בשנה
רפורמה שניסה משרד האוצר להכניס לתקציב ימים ספורים לפני אישורו בממשלה יצאה בסופו של דבר מהתקציב במהלך ליל אישור התקציב בממשלה.
- אישור התקציב: חגיגה? רחוק מכך
- הממשלה אישרה את תקציב 2019 - עם קיצוץ רוחבי של 5 מיליארד שקל
- תקציב המדינה: עוד 150 מיליון שקל להגנת הסביבה
כוונת הרפורמה הייתה כי משרד החקלאות יקים משטחים מחוץ לישובים שמטרתם לעודד הוצאת לולים ממרכזי ישובים שהיום פוגעים בהתפתחות הישובים. עוד הוצע כי מנהלת ההשקעות של משרד החקלאות תעניק מענקים למגדלים שיקימו לולים חדשים גדולים, בשותפות עם מגדלים נוספים.
מטרת הרפורמה הייתה לתמרץ באמצעות מענקים בעלי לולים להתאחד ולהקים לולים גדולים כדי לנצל את היתרון לגודל, וכן לקבוע הפחתה של המחיר המפוקח של הביצים. זאת לאור העובדה כי גודלו של לול ממוצע בישראל הוא של 2,500 תרנגולות מטילות, בעוד שלפי בדיקת האוצר הממוצע באיחוד האירופי גדול פי ארבעה ובאוסטרליה פי עשרה - מה שגורר עלויות ייצור גבוהות יותר בישראל ולכך שמחיר ביצה בישראל גבוה ב-30%-40% בהשוואה לעולם.
אותם מענקים מותנים שרצו באוצר להציע הותנו בהפחתת המחיר שמשלם המשווק למגדל עבור ביצת מאכל בסך של 6.5 אגורות באופן הדרגתי (כך שגם הציבור יראה בסופו של דבר תועלת מהמהלך).
עוד הוצע להעניק מענקים מוגדלים למגדלים שיקימו לולים נטולי כלובים שם רווחת התרנגולות המטילות גבוהה יותר. כאשר במקביל יידרש שר החקלאות לקדם סימון של ביצים שיוצרו בלול נטול כלובים.
באוצר גם ביקשו לקבוע כי הרכב ועדת המכסות במועצת הלול - הקובעת את מכסות המטילות - יכלול רוב של נציגי ממשלה ולא של נציגי המגדלים, מהלך אליו התנגדו המגדלים.
כאמור, המהלך, שהיה אמור לטפל בבעיות שיוצרות עלות עודפת למשק של כ-250 מיליון שקל בשנה לפי האוצר, בוטל בסופו של דבר ולא יאושר בתקציב 2019.