בעקבות הלחץ הציבורי: ועדת הפנים החליטה - מפלגות שאינן מקיימות פריימריז לא יקבלו מימון

ועדת הפנים של הכנסת החליטה להוציא מחוק מימון הפריימריז את הסעיף המעניק מימון למפלגות שאין בהן פריימריז. מדובר בסעיף שלפיו מפלגה שאין בה פריימריז תקבל פיצוי של 50 אלף שקל על כל ח"כ שיש לה בכנסת היוצאת. הסעיף עורר את המחלוקת הגדולה ביותר בחוק והתקבל לדרישת סיעת כולנו של שר האוצר משה כחלון. הסעיף יפוצל מהצעת החוק, מה שאומר שאפשר יהיה לדון בו בהמשך, אבל לאור הביקורת הציבורית הסיכויים שהדבר יקרה בפועל קלושים מאוד. הפיצול טעון עדין אישור מליאת הכנסת.

הוועדה דנה היום (א') באישור החוק לקריאה שניה ושלישית. כעת נותר בחוק רק היבט אחד שנוי במחלוקת - האפליה בין המענק שיינתן לח"כ מכהן לבין ההלוואה שיקבל מועמד חדש, אך הביקורת נגד סעיף זה פחותה בהרבה.

בדיון במליאה לפני כחודש באישור החוק לקריאה ראשונה תקף יו"ר סיעת המחנה הציוני ח"כ יואל חסון את ההחלטה לתת למפלגות שאין בהן פריימריז 50 אלף שקל עבור כל ח"כ: "הכנסתם בדלת האחורית הסכם ביבים ושוחד כדי להבטיח את תמיכת מפלגות הקואליציה. למה לתת כסף למפלגות שאין להן פריימריז? זו עסקה מושחתת. הלכת לצד האפל".

ח"כ דוד אמסלם. "ח"כ לא צריך לגייס תרומות. זה לא תרומה, אלא שוחד" צילום: אלכס קולומויסקי

ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד אמרה ש"אם זה עניין של פריימריז, למה לתת מימון למפלגות שאין בהם פריימריז? ומה שמטריד יותר – אם המטרה היא שוויון הזדמנויות, מה הדין של מועמד שלא נבחר? אם הוא צריך להחזיר את הכסף, מה עשינו?" יש עתיד, שאין בה פריימריז, אף הודיעה שלא תיקח את הכסף.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס אמרה ש"לא צריך לשלם אתנן למפלגות על מנת שיתנו לחוק לעבור. אנו נסחטים היום על ידי מפלגות דרך חוק שהרציונל שלו למנוע שחיתות. יש להעביר את החוק ללא אתנן, אחרת כל הרציונל על כרעי תרנגולת".

מדובר בהצעת חוק של יו"ר ועדת הפנים דודי אמסלם שעומד לעזוב את התפקיד לאחר שהתמנה ליו"ר הקואליציה. על פי ההצעה ח"כ מכהן שמועמד בפריימריז לא יוכל לגייס תרומות ויקבל מענק לכיסוי הוצאותיו (גם אם לא יבחר). מועמד שאינו ח"כ יוכל לקבל הלוואה שתהפוך למענק אם ייבחר.

על פי החוק המימון יינתן אם הפריימריז נערכים בששת החודשים שלפני הבחירות, אם במפלגה חברים לפחות 5,000 חברים ואם בבחירות המקדימות בוחרים רוב חברי המפלגה. כלומר, מפלגות שבהן הבחירות לרשימה נערכות במרכז או ועידה דוגמת מרצ או הרשימה המשותפת לא ייהנו ממימון והחברים בהן יצטרכו להמשיך לגייס תרומות.

הצעת החוק קובעת תקרה לתרומות והוצאות שיוכל מועמד להוציא. תקרה זו הופחתה בשליש לעומת המצב הקיים היום: אם מספר בעלי זכות הבחירה הוא עד 5,000, יוכל המועמד להוציא עד 50 אלף שקל. בין 5,000 ל-10,000 בעלי זכות בחירה – יוציא עד 50 אלף שקל ועוד 11 שקל לכל בוחר שמעל 5,000. בין 10,000 ל-100 אלף בעלי זכות בחירה – יוציא המועמד 120 אלף שקל ועוד 2 שקלים לכל בוחר מעל 10,000. מעל 100 אלף בעלי זכות בחירה – 320 אלף שקל.

אמסלם טוען ש"זה חוק שמפריד בין הון לשלטון. ח"כ לא צריך לגייס תרומות. זה לא תרומה, אלא שוחד". לדבריו, בחירות עולות כסף וזה חלק ממחיר הדמוקרטיה.

ח"כ עליזה לביא מיש עתיד מתנגדת גם לעיקר החוק שמעניק לח"כים מימון במקום תרומות, בטענה שהח"כים לוקחים כסף לעצמם: "החתולים לוקחים את השמנת ומחלקים לעצמם. זה כספי ציבור. באותה נשימה לא נותנים כסף לתרופה מצילת חיים לילדים עם ניוון שרירים. פתאום יש כסף. גם מועמדים שלא יבחרו יקבלו כסף. זה יותר משתלם מלשכת התעסוקה".