היסטוריה בקק"ל: הכנסת אישרה את החוק למיסוי הקרן

מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית את חוק מיסוי קק"ל ברוב עצום של 95 נגד 12. למעשה, כל הסיעות הציוניות תמכו ורק הרשימה המשותפת התנגדה. על פי הצעת החוק תוכל הקרן לבחור בין שני מסלולים: ברירת המחדל היא תשלום מסים על רווחיה מקרקע החל מ-2018. המסלול השני הוא להעביר למדינה 65% מרווחיה מקרקע ב-2018 (סכום המוערך ב-1.2 מיליארד שקל). בתמורה תקבל פטור מתשלום מסים בשנים 2018-2020 ותתחיל לשלמם רק ב-2021.

בכך בוטל לאחר 70 שנות מדינה הפטור ההיסטורי מתשלום מסים ממנו נהנתה קק"ל כמוסד לאומי. ייתכן שבכך גם באו לקיצן מספר שנים שהתאפיינו בקרבות קשים על העברת כסף מקק"ל למדינה, תחת האיום שאם הקרן לא תיכנע – היא תמוסה.

הצעת החוק הועברה לאחר כישלון המשא ומתן על הסכם להעברת כספים מהקרן למדינה. לפני חודשיים הושג הסכם במשבר קק"ל במסגרתו התחייבה הקרן להעביר 1.8 מיליארד שקל לאוצר בשנים 2017-2019. אלא שביום שני שעבר החליט דירקטוריון קק"ל להתנות את ההעברות בכך שלקק"ל יישארו רזרבות של 1.5 מיליארד שקל. הממשלה החליטה בתגובה לקדם מחדש את חוק מיסוי קק"ל.

יו"ר קק"ל, דני עטר צילום: עומר מסינגר

הבעיה של האוצר היא שמיסוי קק"ל אינו פותר את החור שנוצר בתקציבי השנים 2018 ו-2019. זאת משום שהמיסוי נכנס לצד ההכנסות של התקציב ואינו מאפשר לחרוג ממגבלת ההוצאה. לעומת זאת, העברת תקציב מקק"ל נכנסת לצד ההוצאה ומאפשרת הגדלה. לכן הצעת החוק הציעה את המסלול החליפי בתקווה שקק"ל תבחר בו, ואז הכסף יחשב כהוצאה מותנית בהכנסה וישמש להגדלת ההוצאות בתקציב.

אלא שההצעה הזו מותירה את ההחלטה בידי קק"ל, כלומר אינה מבטיחה את סגירת החור בתקציב. ההערכה היא שקק"ל תידרש לשלם מסים בסך של 400-500 מיליון שקל לשנה, כלומר כ-1.3 מיליארד שקל בשלוש שנים. קשה לראות סיבה כלכלית לכך שתעדיף לתת סכום דומה מראש. האוצר הודיע שאם לא יימצא פתרון להעברת הכסף, יכניס להתאמות המתוכננות בתקציב 2018 קיצוץ רוחבי (פלאט) של מיליארד שקל ולתקציב 2019 קיצוץ רוחבי של 800 מיליון שקל.

"צריך להפוך את הקופסה השחורה של קק"ל לקופסה הכחולה שהייתה"

ח"כ מיקי לוי מסיעת יש עתיד שבאופוזיציה הביע בדיון תמיכה בהצעת החוק. הוא אמר ש"צריך להפוך את הקופסה השחורה של קק"ל לקופסה הכחולה שהייתה". לדבריו, "לא ייתכן שהקרן הקיימת לא תסדיר חובותיה למדינה ולא תשלם מסים". הוא גם תקף את הניסיון של האוצר לקבל מהקרן מענקים ולא מסים. "מספיק עם זה שהמדינה מתנהגת כמו שודדים כלפי קרן קיימת". ח"כ עומר ברלב מהמחנה הציוני האשים את הממשלה ב"גרידיות ובתאוות בצע" ובהפרת הסכם קודם עם קק"ל.

את הדיון הובילו חברי הכנסת הערבים שניצלו את ההזדמנות להתקפות חריפות על הגוף שמשמש את המדינה להחזיק קרקעות עבור יהודים. ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת אמר ש"אין גוף נפשע ומנשל כמו קרן קיימת. כל הפשעים של קק"ל בהנחיית מנהיגי המדינה. זה גוף שנישל אזרחים ערבים. העמדה שלנו היא שיש לסגור את קק"ל אבל לפחות להטיל עליה מיסוי". יו"ר בל"ד ח"כ ג'מאל זחאלקה אמר ש"עד היום המוסד הכי גזעני בארץ זה קרן קיימת". ח"כ רויטל סוויד מהמחנה הציוני אמרה בתגובה ש"קק"ל השקיעה בעשור האחרון 150 מיליון שקל במגזר הערבי".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר שקק"ל לא רוצה לתת כסף גם לחרדים. "יש שם חיים טובים", טען. "נוסעים לחו"ל. הולכים לחופשים. עושים חיים. בסוכנות. בקק"ל. מעבירים כסף מאחד לשני. צריכים לשלם מיסים כמו כולם". הוא לעג למשא ומתן בין האוצר לקק"ל: "היה קשה לי לדעת מתי הממשלה בעד החוק ומתי נגדו".

מקק"ל נמסר בתגובה ש"מצער מאוד ואפילו קשה להאמין שממשלה המכנה עצמה ממשלה לאומית, היא זו שאחראית לחקיקת חוק שפוגע במעמדה המיוחד של קק"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע שכל פגיעה בקק"ל היא פגיעה קשה במפעל הציוני". בקק"ל אף טוענים ש"מפתיעה האחדות שנוצרה בין הממשלה הלאומית לזחאלקה ברצונם להביא לפגיעה בגוף הציוני המשמעותי הגדול ביותר. קק"ל תמשיך לפעול למען עם ישראל ולחיזוקה של מדינת ישראל על אף ההתנהלות השערורייתית והאנטי ציונית של ממשלת ישראל. במקביל קק"ל תבחן את כל הדרכים המשפטיות העומדות בפניה לאור ההפרה הבוטה של הסכם 2015 עליו חתומה אותה ממשלה ממש".

מדובר בהסכם שבמסגרתו העבירה קק"ל 2.2 מיליארד שקל בשנים 2016 ו-2017 והמדינה התחייבה שלא יהיו לה דרישות כספיות נוספות במשך מספר שנים.