טראמפ קרא לצמצום גירעון הסחר עם ישראל, והיצואנים מודאגים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היקף היצוא של ישראל לארצות הברית כמעט כפול מהיקף היבוא מהמדינה. בארבע השנים האחרונות, כך על פי הנתונים, הגירעון המסחרי הממוצע של ארצות הברית מול ישראל עמד על כ־10 מיליארד דולר בשנה. ארצות הברית היא שוק היעד המרכזי של היצואנים הישראליים, וכ־29% מסך היצוא הישראלי מגיע לשם. לניסיון של הנשיא האמריקאי לשנות את מאזן הסחר עלולות להיות תוצאות קשות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ אתמול בירושלים צילום: איי אף פי

במשק הישראלי חוששים מבקיאות טראמפ בנתונים

לכן, דברי טראמפ הדליקו נורות אדומות בקרב לא מעט בכירים במשק הישראלי, שהעריכו כי לא מדובר בסתם פליטת פה. זאת משום שטראמפ, שאינו מאופיין כאיש הפרטים הקטנים, הגיע לפגישה כשהוא מכיר היטב את פרטי מאזן הסחר בין המדינות. לכך הם הוסיפו את יחסו של הנשיא להסכמי סחר, ולאיומיו החוזרים ונשנים כי יפתח הסכמי סחר שבהם הוא רואה חוסר הדדיות.

ישראל חתמה על הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית בשנת 1985, ומינואר 1995 התבטלו כל המכסים ונותרו הגבלות בתחום החקלאי בלבד.

מדובר בהסכם הסחר הראשון עליו חתמה ארצות הברית, ובהסכם הסחר השני שעליו חתמה ישראל. "צריכים לשמור על ההסכם הזה מכל משמר", אמר ל"כלכליסט" אסף ויטמן, לשעבר הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, שהוסיף כי מדובר בהסכם הסחר החשוב ביותר שיש למדינת ישראל.

שר הכלכלה אלי כהן. מתכנן ביקור בארה"ב צילום: אוראל כהן

עניין של פרופורציות

עם זאת, שר הכלכלה אלי כהן טען אתמול כי "אין שיחות שמתייחסות לפתיחת ההסכם". השר כהן, כך נודע ל"כלכליסט", צפוי להיפגש הבוקר עם יועצו הכלכלי של טראמפ גרי כהן. השניים שוחחו כבר אתמול, ובכוונת השר הישראלי להגיע לארצות הברית באמצע יולי על מנת לקדם את הקשרים המסחריים בין המדינות. "חשוב לנו מאוד לראות שחברות אמריקאיות שפועלות בישראל ייצרו כאן, ולא רק יעסקו במחקר ופיתוח", אמר השר כהן.

גורמים במשרדו חיזקו את דבריו לגבי הסכם הסחר, ומסרו אתמול כי "לארצות הברית יש סדר עדיפויות אחר. ממשל טראמפ עשה רשימה של מדינות שהסכמי הסחר איתן חייבים להיבדק, ואנחנו לא שם. אנחנו לא רואים סכנה".

עוד ציינו הגורמים כי הנתונים היבשים של מאזן הסחר בין המדינות לא מספרים את כל הסיפור. הם הסבירו כי היקף המכירות האמריקאי לשוק הישראלי אינו יכול להשתוות להיקף המכירות של השוק הישראלי לאמריקאי, זאת מכיוון שבארצות הברית כ־300 מיליון אזרחים בעוד בישראל כ־8 מיליון אזרחים בלבד.

עוד הם הסבירו כי "ישראל מייבאת מחברות אמריקאיות שיושבות באירופה, ולכן היבוא נרשם כיבוא מאירופה ולא מארצות הברית, וזאת למרות שהכסף מגיע בסופו של התהליך למטות החברות בארצות הברית".

בנוסף, אמרו, "היצואנים האמריקאים מייצאים בעיקר לקנדה ולמקסיקו. אנחנו אומרים להם כל הזמן שנשמח לראות עוד יצואנים אמריקאים הפועלים בישראל. כשהיו מגבלות בירוקרטיות, תיקנו אותן על מנת להקל עליהם".