עוד גירעון ועוד חיסכון: כך יסגרו באוצר את הבור בתקציב

תקציב המדינה לשנת 2019 יגדל ב־5% ביחס לשנה הנוכחית, ויעד הגירעון יועלה לשם כך מ־2.5% ל־2.9% ‑ כך עולה מהתוכנית שהציג אתמול שר האוצר משה כחלון לראש הממשלה בנימין נתניהו. בממשלה מתכננים לאשר את תקציב 2019 כבר ב־11 בינואר. לדברי גורמים שנכחו בפגישה, כחלון ונתניהו נחושים להעביר את התקציב במועד זה, דבר שלא אמור להיות אתגר גדול לאור הרחבת מסגרות התקציב.

בלעדי: הסכם לילי בין האוצר להסתדרות רשות שדות התעופה תשלם תמלוגים של 1.2 מיליארד שקל לכיסוי הגירעון תמלוגים אלה מצטרפים לתמלוגים שהתחייבה רש"ת לשלם לאוצר בחוק ההסדרים לשנים 2017‑2018, שעמדו על 2.5 מיליארד שקל בשתי השנים אדריאן פילוט, 3 תגובות לכתבה המלאה 

אחרי הרחבת המסגרות נדרש האוצר להתמודד עם שתי בעיות: מחסור של 10 מיליארד שקל כדי לממן את הוצאות משרדי הממשלה, ומחסור של 4 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעד הגרעון החדש.

צד ההוצאות

הוצאות הממשלה גדלו בפתאומיות ב־10 מיליארד שקל, בעיקר לאור ההבטחות השונות שפוזרו בשנה האחרונה, ולאחר שקק"ל חזרה בה מההסכם שהיה אמור לממן 800 מיליון שקל מהוצאות משרדי הממשלה.

ההוצאות הבולטת היא כמובן הגדלת קצבאות הנכים, שב־2019 אמורה לעלות 2 מיליארד שקל, ורפורמת הסיעוד שתעמוד על מיליארד שקל. מלבד אלו נדרש האוצר לממן גם את סבסוד הצהרונים והגדלת מה ההכנסה השלילי במסגרת תוכנית נטו משפחה של כחלון, שעולים 1.6 מיליארד שקל, תוכנית נטו תעשייה, שצפויה לעלות כחצי מיליארד שקל, מימון בניית כבישים ביהודה ושומרון שקק"ל אמורה הייתה לממן בהיקף של 200 מיליון שקל ועוד הוצאות שונות, חלקן כמובן הגידול הטבעי של הוצאות משרדי הממשלה למשל בעקבות הגידול הדמוגרפי.

כדי לממן את כל ההוצאות מקדמים באוצר מספר מהלכים־ דחיית תוספת השכר לעובדי מדינה, בדיוק שתחסוך 1.8 מיליארד שקל ב־2019 (על חשבון תוספת נוספת לעובדים שמוערכת בין 100 ל־200 מיליון שקל) בדיוק כפי שקרה בתקציב הקודם, אז קיבלו העובדים תוספת משמעותית של 0.25% עבור הדחייה. מי שיידרש להתמודד איתה יהיה כמובן מי שיבנה את תקציב 2020.

מלבד זאת חברות הביטוח שחייבות כ־3 מיליארד שקל לביטוח הלאומי יידרשו להשיב מיליארד שקל מה שיצמצם בסכום דומה את הכספים שמעביר האוצר לביטוח לאומי באותה שנה, בנוסף יקוצצו כספים מההסכמים הקואליציוניים שלא נמצאים בבסיס התקציב בהיקף של כמיליארד שקל (בעיקר עבור המפלגות החרדיות והבית היהודי שקיבלו את עיקר הכספים) וכן ייעשו הפחתות שונות בתקציבי המשרדים השונים ביותר מ־2 מיליארד שקל.

הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור צילום: שאול גולן

במסגרת התקציב מבקשים באוצר לקדם שני מהלכים משמעותיים הראשון הוא בניסיון לצמצם את תאונות העבודה באתרי הבנייה. במסגרת ועדה של אביגדור קפלן יקבעו בתקציב הנוכחי תמריץ כלכלי להפוך את סביבת העבודה למקום מוגן יותר. במקום שהביטוח הלאומי יכסה את העובדים הנפגעים באופן מלא, יידרשו המעסיקים לעשות ביטוח באמצעות חברות הביטוח לכיסוי חלק מההוצאות. כך הביטוח הלאומי יחסוך 800 מיליון שקל וגם מעסיקים שסביבת העבודה שלהם תהיה בטוחה יותר ישלמו פחות לחברות הביטוח.

מהלך שני שמבקשים באוצר לקדם הוא צמצום במשרדי הממשלה. בעבר ניסו באוצר לקדם מהלך משמעותי לסגירת משרדי ממשלה רבים, אולם מה שכעת על הפרק הוא "קיפול" של משרד שגם כך חולקים שר עם משרד אחר אל תוך המשרדים הגדולים יותר לפחות מבחינת התשתיות שלהם ‑ כאשר על הכוונת משרדים כמו משרד התפוצות, המשרד לעניינים אסטרטגיים וכו'.

בנוסף לכל אלו בסופו של דבר מעריכים באוצר ובמשרד ראש הממשלה כי יתבצע גם קיצוץ רוחבי של כלל משרדי הממשלה בהיקף של מעל 3 מיליארד שקל. הסכום הסופי ייקבע בהתאם ליכולת שלהם לקדם את יתר המהלכים.

צד ההכנסות

בצד ההכנסות נדרשים באוצר, גם אחרי הגדלת הגירעון, למצוא מקור לעוד 4 מיליארד שקל. הסכנה בהעלאת הגרעון היא בכך שתביא להגדלת החוב ובסופו של דבר להגדלת הוצאות הריבית בשנים הבאות.

באוצר חיפשו דרך לגלגל חלק מהתוספות החד־פעמיות אל השנים הבאות, כדי להקטין לא רק את הגירעון והחוב הנוכחיים, אלא גם אלה של השנים הבאות. החוק אוסר להעביר עודפים, אבל נמצאה פרצה: קרן מס רכוש. בקרן, שנועדה לפצות את תושבי ישראל על נזקי מלחמה ופעולות איבה שוכבים היום כ־9 מיליארד שקל.

החוק מחייב את האוצר להפקיד בקרן בכל שנה כ־1.5 מיליארד שקל, שהם כרבע מהכנסות המדינה ממס רכוש. בתקציב המדינה לשנים 2017‑2018 אישרה הכנסת להפקיד בקרן מיליארד וחצי שקלים נוספים מעודפי גביית המסים ב־2016.

כעת נודע ל"כלכליסט" האוצר יפריש השנה לקרן סכום חסר תקדים של 3.75 מיליארד שקל, שיחסוך את הצורך להפריש אליה שלושה מיליארד שקל בשנתיים הבאות ועוד 750 מיליון שקל להשלמת החסר בגין 2017‑2018.

באוצר מתכוונים עוד לנצל 1.2 מיליארד שקל מתמלוגי רשות שדות התעופה (ראו מסגרת); הכנסות של 370 מיליון שקל שיבואו ממכירת חברת דוראד; וכן חלוקה של כמיליארד שקל דיבידנדים קפואים מחברות ממשלתיות ‑ בעיקר רפא"ל והתעשייה האווירית.