מצטרפים לחגיגת הביטקוין: האוצר ובנק ישראל מקדמים מטבע וירטואלי ישראלי

בבנק ישראל ובמשרד האוצר שוקלים להכניס בחוק ההסדרים החלטה הקובעת כי בנק ישראל יבחן קידום של מטבע וירטואלי ישראלי. למעשה הבנק כבר החל בבחינה זו לאור עבודה דומה שנעשית בבנקים מרכזיים בעולם, שהמוביל בהם הוא הבנק המרכזי השבדי. בכל מקרה מדובר בבחינה מאד מוקדמת ובבנק ישראל לא מאמינים שמהלך כזה באמת יתרחש בשנים הקרובות, אך הכנסת סעיף מעין זה לחוק ההסדרים אמורה לקבע את המחויבות של הבנק לנושא.

הסיבה המרכזית לקידום מטבע וירטואלי היא הקטנת התלות של הציבור בבנקים, תלות שרק הולכת וגוברת עם צמצום השימוש במזומן שמתרחש בעולם. בישראל למעשה השימוש במזומן רק הולך וגדל באופן יחסי, מה שמקל על הלבנות הון והעלמות מסים.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל. בבנק לא מאמינים שהדבר יצליח בשנים הקרובות צילום: אוראל כהן

האוצר מחמיר את הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן

מדובר למעשה בסעיף אחד במסגרת מהלך נוסף שמבקשים באוצר להכניס לחוק ההסדרים - צמצום השימוש במזומן. לאחר שהאוצר נכשל בקידום המהלך בכנסת בשנתיים האחרונות, כאשר הצעת החוק המבוססת על המלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן שבראשה עמד מנכ"ל רה"מ הקודם הראל לוקר תקועה כבר מעל שנתיים. לאחר שלאחרונה רצה יו"ר ועדת החוקה להעלות אותה דרישה של גפני לדון בהצעה בוועדה שלו ודחיית הדיון בנושא שוב ושוב בוועדת הכנסת, שם נקבע היכן יתקיימו הדיונים על הצעות חוק ממשיך לדחות את השלמת החקיקה.

כעת מבקשים באוצר להחמיר את ההצעה. בעוד שהחוק המקורי קובע כי עסקאות בין פרטים במזומן יוכלו להעשות בשלב הראשון עד 50 אלף שקל ובין פרט לעסק עד 10,000 שקל ובשלב השני שייעשה בהחלטת שר האוצר עד 15 אלף שקל בין שני פרטים ועד 5,000 שקל בין פרט לעסק. ההצעה החדשה מקצצת בחצי את הסכומים כך שבשלב הראשון שני פרטים יוכלו לעשות עסקאות במזומן עד 25 אלף שקל ועסק ואדם פרטי יוכלו עד 5,000 שקל. ובשלב השני, שיתרחש אוטומטית עסקה בין שני פרטים תעשה עד 7,500 שקל ובין עסק לאדם פרטי עד 2,500 אלף שקל.

בכל מקרה המפלגות החרדיות צפויות להתנגד למהלך, כפי שהתנגדו עד היום, שכן השימוש במזומן בקרב ציבור הבוחרים שלהן גבוה יחסית, הן מבחינת תשלומים על עסקאות והן מבחינת תשלום שכר.