מבעד לחיסיון נחשפות סתירות מהותיות בהצהרות נאמני מגה

את ההתפתחות האחרונה בסאגת שכר הטרחה של נאמני מגה היה קשה אפילו לדמיין. השלושה, רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אודי גינדס, הגישו לפני כשבוע דו"ח ובו נתונים שביקשו שיישארו תחת חיסיון. כעת מניירות עמדה שהגישו בנק הפועלים וארגוני החקלאים לבית המשפט עולה שהנתונים עומדים בסתירה כמעט כלפי כל אחת מהצהרות הנאמנים עד כה. 

על פי הנתונים העדכניים חישבו בנק הפועלים וארגוני החקלאים מהו שכר הטרחה שבאמת מגיע לנאמני מגה נכון להיום, ונטען שמדובר ב־9.2 מיליון שקל, כאשר לפי הנוהל יש לשלם כעת רק מחצית הסכום — 4.6 מיליון שקל — ואת היתר בסיום ההליך.

מדובר בפער גדול ואפילו בלתי נתפס למול דרישת שלושת הנאמנים, שעמדה בתחילת הדרך על 153 מיליון שקל. במועד הגשת הבקשה, לפני כמעט שנה, טענו הנאמנים שנכון לאותו רגע הם כבר ביצעו תשלומים לנושים, שמזכים אותם ב־37 מיליון שקל שכר טרחה. חישובי החקלאים והבנק נערכו שנה לאחר מכן, כשבינתיים בוצעו תשלומים נוספים לנושים, שהיו אמורים רק להגדיל את השכר, אך בפועל המצב הפוך.

ומה מקור הפער? לפי התגובות שהגישו הבנק והחקלאים, מתברר למשל שבמסגרת חישובי היקף החוב הסופי של מגה "שכחו" הנאמנים להזכיר תביעות חוב בהיקף של 156 מיליון שקל שמצויות אצלם "בבדיקה", ודיווחו על היקף הערעורים בתביעות שהוכרעו, בסך 110 מיליון שקל, כשמהנתונים כעת מתברר שמדובר ב־185 מיליון שקל.

שתיקת הנושים הגדולים

בשורה התחתונה טוענים החקלאים ובנק הפועלים בשתי תגובות נפרדות שהגישו, כי סך היקף החוב של מגה לנושיה מסתכם בשלב זה ב־1.57 מיליארד שקל ולא 1.2 מיליארד שקל או 1.3 מיליארד שקל, כפי שהוצג.

עו"ד רונן מטרי. מטעם בנק הפועלים

תגובת בנק הפועלים הוגשה באמצעות עו"ד יוסי בן נפתלי ממשרד רונן מטרי, ואילו החקלאים מיוצגים על ידי עו"ד ליאור דגן ועו"ד עידו אדלר רייס ממשרד פירט וילנסקי.

התגובות של בנק הפועלים והחקלאים הוגשו לשופט אילן שילה , כששני נושים אלו הם היחידים שהצליחו לעיין בדו"ח של נאמני מגה, שהוגש באופן חסוי וכל הנתונים צורפו אליו במסגרת נספח חסוי. "כלכליסט" ביקש להסיר את החיסיון והשופט שילה הורה להעביר את הבקשה לתגובת הנאמנים והכונסת הרשמית (הכנר"ית) סיגל יעקבי. החיסיון נומק בכך שנושים רוצים לשמור על פרטיות המידע על אודותיהם, כשבין היתר היו בנספח רשימות של הנושים אגב פילוח החוב לכל נושה, הסכום שתבע במסגרת תביעת החוב שהגיש, סכום החוב שהוכר לו והסכום שכבר שולם לו.

נתונים שנשמרים בחיסיון כדי לשמור על פרטיות הנושים הם נתונים הכרחיים במיוחד בשביל לחשב את שכר הנאמנים, שנגזר באופן ישיר מהיקף החוב לנושים. בפועל טענו הנאמנים, למשל בספטמבר השנה, כי היקף החובות לנושים מסתכם ב־1.22 מיליארד שקל. הנתון הזה היה מפתיע מאחר שבמקור הוגשו תביעות חוב בהיקף גדול נגד מגה — 3.4 מיליארד שקל בסך הכל. תביעת חוב ענקית אחת שסולקה היתה של רבוע כחול, בהיקף 1.5 מיליארד שקל, ועדיין נותר פער לא מבוטל למול היקף החוב הסופי.

"כלכליסט" ניסה במשך תקופה ממושכת לקבל נתונים לגבי היקף החוב הכולל של מגה לנושים והפילוח שלו אך ללא הצלחה.  

אף שמדובר בדף נייר שמוגש באופן סטנדרטי בצמוד כמעט לכל דרישת שכר טרחה, נאמני מגה לא הגישו את הנתונים לבית המשפט, והכנ"רית סירבה לחייבם להגישו. כשהמסמכים לבסוף הוגשו לפני שבוע, הם הוגשו כאמור באופן חסוי.

בתגובת החקלאים נטען כי "ישנן תביעות חוב בסכומים מהותיים, שלגביהם צוין כי הם מצויים בבדיקה, שלא נכללו בהיקף הנשייה הכולל". עוד נטען כי מדובר בתביעות חוב בהיקף כולל של 156 מיליון שקל, ומפורטת למשל תביעה של אגף מע"מ בהיקף 72 מיליון שקל שלא הובאה בחשבון ותביעות נוספות.

החקלאים גם טוענים כי בניגוד להערכת הנאמנים, שלפיהן התביעות שאינן חלוטות או שהוגשו בגינן ערעורים מסתכמות ב־110 מיליון שקל, הרי שבפועל מנתוני האמת שצורפו לדו"ח עולה שמדובר ב־184 מיליון שקל. הסכום הזה גם הוא לא נלקח בחשבון בהיקף הנשייה הכולל.

התוצאה של אי לקיחה בחשבון של נתונים אלו הובילה כמובן לשכר טרחה גבוה בהרבה מזה שמתקבל בחישוב עדכני שמוצג בעמדות הבנק והחקלאים.

כשהכונס הרשמי הגיב לדרישת השכר של הנאמנים הוא טען ש־153 מיליון שקל הוא סכום מוגזם ולכן ביקש לפסוק להם 28 מיליון שקל, אך הדבר נעשה בלי שנבדקו נתוני ודיווחי הנאמנים.

נאמני מגה רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס, ועו"ד אמיר בר טוב צילום: דנה קופל, עמית שעל

לו היה הכנ"ר בודק את הדיווחים ומאמת אותם, כפי שמתיימרים כעת לעשות בנק הפועלים וארגוני החקלאים, הוא היה עשוי לגלות שהסכום שהציע לשלם לנאמנים גבוה פי כמה וכמה מהסכום שלכאורה ייתכן שמגיע להם.

תגובת החקלאים מספקת עוד נתון מעניין, שיש בו כדי להסביר את שתיקת חלק מהנושים הגדולים של מגה בכל הנוגע לשכר הטרחה. החברות הגדולות היו מבוטחות, כמקובל, בביטוחי אשראי וכך חלק מהחובות כלפיהן נפרעו באמצעות הביטוח. איזו חברה קיבלה איזה סכום לא ניתן כרגע לדעת מאחר שהנתונים הוגשו לשופט שילה תחת חיסיון, אולם ככל הידוע עם החברות המבוטחות נמנות: תנובה, אסם, שטראוס, טמפו, ועוד חברות רבות.

ארגוני החקלאים טוענים כי מהדו"ח עולה שמתוך הסכום של 384 מיליון שקל, ששולם לנושים שהיו להם ערבויות מחברת האם רבוע כחול, 53 מיליון שקל שולמו ישירות מקופת הנאמנים לחברות ביטוח האשראי.

כלומר, בזכות העובדה שחברות ביטוחי האשראי החזיקו בעצמן ערבויות של רבוע כחול, הן הצליחו לקבל מתוך קופת מגה 53 מיליון שקל, שחולקו בין החברות הגדולות, וסכום זה אינו כולל את תביעות החוב שהגישו החברות עצמן.

מכך עולה שהחברות הגדולות לא באמת מוצאות את עצמן בשורה אחת עם הנושים הקטנים של מגה, שעד כה קיבלו רק 20% מהחוב כלפיהם. הן קיבלו סכומים גבוהים יותר, דבר שיכול להסביר את האדישות שלהן לשכר הטרחה שדורשים הנאמנים.

"הבנק לא בקיא בעובדות"

החקלאים מציגים בהקשר של ביטוח אשראי עוד טיעון: לדבריהם, עצם העובדה שבמסגרת הסכמים עם רבוע כחול הוחלט שקופת הנושים תשלם 50 מיליון שקל לנושים הרגילים של מגה שהיה להם ביטוח אשראי יוצרת סוג של העדפת נושים. כלומר, מצב שבו נושה אחד מקבל יותר מנושה אחר, בלי שיש לכך הצדקה עניינית.

לפי החקלאים, הפתרון למצב הוא אחד משניים: או שחברות ביטוח האשראי יחזירו לקופה את כל מה שקיבלו מעל 20% מהחוב ללקוחותיהן, או ש־50 מיליון השקלים הללו ייחשבו כסכום פשרה מול רבוע כחול, כלומר — לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב שכר הטרחה.

תגובת נאמני מגה: "בנק הפועלים והחקלאים אינם בקיאים בעובדות, והתחשיבים שלהם אינם נכונים. ככל שיידרש, ניתן הסבר לכונסת הרשמית ולבית המשפט ולא לעיתון".

מהכונסת הרשמית נמסר בתגובה כי "בכנ"ר בוחנים את הנתונים. התגובה תוגש לבית המשפט במועד שנקבע".