באו לעבוד: 50 המנהלים הטובים של 2017
את ניחוח האפטרשייב שאפף את המנהלים המצליחנים שדילגו מחברה לחברה, החליפה השנה הזיעה של המנהל שצמח מלמטה, זה שהגיע מהכספים או התפעול כדי לעשות את העבודה השחורה
1.
את טבלת המנהלים המצטיינים של "מגזין כלכליסט" כדאי השנה להתחיל לקרוא דווקא מלמטה. שם, בתחתית, הרחק מ־50 המנהלים הטובים, מתנוססים שמותיהם של טבע ושלד"ר יצחק פטרבורג, מי שניהל את החברה מפברואר עד נובמבר השנה, ועוד לפני כן אחז בהגה היו"ר. נפילתה של טבע השתקפה היטב בדירוג: לפני שנתיים דורג מנכ"ל החברה דאז ארז ויגודמן במקום ה־11 ("אני לא מאמין במזל", אמר אז ויגודמן, "אלא ביכולת לראות קדימה"). ויגודמן לא ראה קדימה, ואשתקד נשאר ממש מחוץ לרשימת 50 המנהלים המובילים. השנה כאמור טבע נפלה דרך הרצפה.
הצניחה הזו אינה מפתיעה נוכח המשבר הקשה שפוקד את טבע וחושף את הכשלים והעיוותים בניהולה. מה שמרתק הוא הזרקור שהיא מפנה אל קריסת "המנהל הכוכב" במשק. לאורך השנים בלטו בישראל מנהלים כריזמטיים כמו אלי יונס, שעמד בראש בנק הפועלים ולאחר מכן בראש בנק מזרחי טפחות; עמיקם כהן, לשעבר מנכ"ל פרטנר ויו"ר אל על; ויגודמן, שניהל את שטראוס, מכתשים אגן וטבע; ורבים אחרים. אלו ודומיהם דילגו מחברה לחברה כשהם אפופים הילת מצליחנות שהצדיקה, לטעמם, את שכר העתק שמשכו.
ארז ויגודמן צילום: אוראל כהן
אלא שאת ניחוח האפטרשייב של המצליחנים החליפה באחרונה הזיעה של המנהל ש"בא לעבוד": זה שהגיע מאגפי התפעול או הכספים; זה שמכיר את החברה (וגם את בעל השליטה וגחמותיו) לאורך שנים; זה שבבורסת השמות שקדמה לבחירתו איש לא חשב עליו; זה שהגיע לא כדי שבעל השליטה יתהדר בכוכבים, אלא בשביל לעשות את העבודה הסיזיפית של ניהול אופרציה מורכבת, של הוצאה לפועל של אסטרטגיה ושל התמודדות עם סבך הרגולציה; וכן, לאור הביקורת הציבורית על שכר הבכירים, זה שמקבל תגמול הוגן עבור עבודתו והאחריות שבה הוא נושא, אך בגבולות סבירים.
יצחק פטרבורג צילום: עמית שעל
2.
ומתחתית הטבלה נעבור לצמרת. השנה תופס את המקום הראשון בדירוג המנהלים של "מגזין כלכליסט" שמואל סייד, מנכ"ל ריט 1. סייד בלט בייחוד בשתי קטגוריות: שקיפות והתחשבות בבעלי העניין בחברה. לאורך השנים האחרונות ריט 1 בלטה בצמרת הדירוג: ב־2014 היא תפסה את המקום ה־14, ב־2015 את המקום השלישי וב־2016 את המקום ה־11. הגופים המובילים במגזר הפיננסי אוהבים את ריט 1 הרבה בזכות תזרים הדיבידנדים הקבוע שהקרן מחלקת כחלק ממודל הפעילות שלה.
שמואל סייד צילום: עמית שעל
3.
את המקום השני תפס רביב צולר, מנכ"ל איי.די.איי ביטוח, שדורג בהפרש זניח של שתי מאיות האחוז מסייד. צולר הוא היחיד שדורג באחד משלושת המקומות הראשונים בכל אחת מהקטגוריות בדירוג: שקיפות, התחשבות, ביצועים ואמינות. את קטגוריית הביצועים מוביל השנה ראסל אלוואנגר מטאואר, עם ציון יוצא מהכלל של 9.75, שסייע לו להגיע למקום השלישי בדירוג הכולל. את תואר המנהל האמין ביותר קטף נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ, שדורג במקום החמישי הכולל.
רביב צולר צילום: עמית שעל
4.
שינוי נוסף שחל בדירוג השנה מקורו ברפורמת המדדים של הבורסה. אם עד כה דורגו המנהלים של מדד ת"א־100, השנה הדירוג נערך בקרב מנהלי החברות שנסחרות במדד ת"א־125, דבר שהכניס לדירוג מנהלים חדשים רבים שלא נכללו בו בעבר. בחלק מהמקרים אלו גברו על מנהלים מחברות גדולות שכיכבו בדירוג בשנים עברו.
