שיטת השנור נתקלת בקרירות סקנדינבית

מנכ"ל טבע קאר שולץ

עוד שלשום, לקראת הפגישה המתוקשרת בין בנימין נתניהו לבין שולץ, דאגו בסביבת ראש הממשלה לשחרר הצהרות דרמטיות על כך שטבע תתבקש לסגור מפעל באירלנד כדי לשמור על מפעלי הטבליות והמשאפים בירושלים. למה? ככה. כי טבע היא חברה ישראלית בבסיסה וישראל נתנה לטבע הטבות מס מפליגות לאורך השנים. אלא שגם אירלנד העניקה לחברת התרופות הישראלית הטבות מס כדי שתקים אצלה מפעל. למה נתניהו בחר דווקא באירלנד? האם במשרד ראש הממשלה או במשרד האוצר התעמקו במספרים של טבע וראו כי גם המפעל באירלנד לא רווחי ופועל בשבריר מכושר הייצור שלו כמו המפעל בירושלים? סביר יותר שאירלנד, אשר כבר שנים מתחרה בישראל על חברות רב לאומיות, פשוט נתפסת כמדינה שעלויות הייצור בה דומות לאלה שבישראל. הרי לכל אחד באוצר ברור שלא ניתן לבקש לסגור מפעל במזרח אירופה, לשם ככל הנראה מעבירה טבע את מרבית הייצור, משום שהעלויות במדינות אלה נמוכות באופן דרמטי מהעלויות בישראל.

נתניהו, ספק אם כדי לרצות את העובדים הזועקים וספק מחוסר הבנה עד כמה מצבה של טבע חמור, החליט לפנות לרגש של שולץ, והופתע לגלות כי לא מדובר בעוד נאום מול קהל להוט בקונגרס האמריקאי. שולץ, שמגיע מתרבות שונה לחלוטין, הגיע כדי לעבוד בלהציל את טבע, כפי שהגדיר זאת בפגישתו עם ראש הממשלה. ובצדק.

כבר שנים ארוכות שטבע זקוקה למנכ"ל שיתבונן בה בעיניים פקוחות ונטולות רגש. מנכ"ל שלא יחשוש לזהות ולהצביע על הפזרנות והיעדר הניהול, באדיבות הכנסות העתק מהקופקסון. המנכ"לים הישראלים לא היו מסוגלים לכך. ג'רמי לוין, המנכ"ל הלא־ישראלי הראשון, ניסה, אבל היה נעדר ניסיון ניהולי מספק (ואולי סבל מעודף קשר יהודי חם). הוא נבהל מהתוקפנות של עופר עיני, שעמד אז בראש ההסתדרות, ונסוג מתוכניתו לפיטורי כאלף עובדים בישראל ב-2013.

כעת "הארד קור" שולץ, כפי שכונה עוד כשהוביל מהלך פיטורים נרחב בחברת לונדבק הדנית שניהל, בא לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב. הישראלים, עם כל הקושי הכרוך בכך, צריכים להודות על השנים הטובות שבהן טבע סיפקה כאן תעסוקה לאלפי עובדים, ולקוות ששולץ אכן יצליח להציל אותה כדי שתשאר תעסוקה לאלפים הנותרים. את הכעס המובן יחד עם הדרישות המפליגות עדיף שיפנו בממשלה למי שדובר את השפה שלהם – המנכ"לים הקודמים של טבע וחברי הדירקטוריון. נתניהו מכיר היטב את כולם.