זאבי מאיים לתבוע מדיסקונט 106 מיליון שקל: "נגרם לי נזק"

איש העסקים גד זאבי פותח חזית חדשה מול בנק דיסקונט, שמנסה לגבות ממנו חוב של 22 מיליון דולר ‑ וכעת הוא מאיים על דיסקונט בתביעת ענק. בהתנגדות שהגיש לבקשת הבנק לפתוח נגדו בהליכי פשיטת רגל טוען זאבי שקונסורציום הבנקים גרם לו במרוצת השנים נזקים בהיקף של כמיליארד שקל. לדברי זאבי, אם דיסקונט לא יחדל מההליכים נגדו, הוא ידרוש לקזז מהחוב את חלקו של דיסקונט בנזקים, שאותו הוא אומד ב־106 מיליון שקל.

בהתנגדות שהגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות עו"ד שולי גולדבלט, ביקש זאבי להטיל חיסיון על מסמכי הבקשה ולנהל את הדיון בדלתיים סגורות. הוא נימק זאת בכך שפרסום ההתנגדות עלול לפגוע בחברות הרבות שבהן הוא משמש נושא משרה ובחברות ש"נתפסות בציבור כקשורות אליו". זאבי טען ש"סקרנות לשמה אינה יכולה לשמש הצדקה לפגיעה בשמו הטוב של אדם". השופטת בטינה טאובר דחתה את טענותיו וקבעה כי זאבי לא הצליח להצביע על הוראה המאפשרת להגביל את זכות הציבור לדעת על ההליך.

החברות שזאבי קובל על הפגיעה בהן הן אותן חברות שזאבי טען לפני כשבועיים, בתגובה לבקשת דיסקונט לעקל נכסים שלהן, כי הוא אינו בעל השליטה בהן. אז הדגיש זאבי את העובדה שהחברות האלה מצויות תחת נאמנות משפחתית שהנהנים ממנה הם ארבעת ילדיו הבוגרים. בבקשה החדשה הוצנעה הטענה הזו, וכעת זאבי מתייחס לנזקי החברות בקבוצת זאבי כנזקים שנגרמים לו עצמו.

בתגובה שהגיש דיסקונט להתנגדות, באמצעות עורכי הדין אסף אנגלרד וזוהר אילן ממשרד המבורגר עברון, טוען הבנק שהמסמכים שצירף זאבי לבקשה מאששים למעשה את טענות הבנק בדבר שליטתו של זאבי בחברות והערבוב בין נכסיו הפרטיים לבין נכסי החברות.

גד זאבי. בדיסקונט טוענים שהמסמכים שהגיש סותרים טענות שהעלה בעבר צילום: עמית שעל

החוב שהועלה באוב

ראשית הסכסוך בין דיסקונט לזאבי במימון שנתן דיסקונט לחברת אינפקוס, העוסקת בתיווך בנפט. בדיסקונט גורסים שזאבי הוא בעל השליטה באינפקוס, ושהחברה הפסיקה לפני עשור לפרוע את ההלוואות שנטלה מהבנק. אחרי שנכשלו ניסיונות דיסקונט לגבות את החוב, פתח הבנק בהליכי פשיטת רגל נגד זאבי וניסה להטיל עיקולים על נכסיו.

זאבי כופר באחריותו לחוב בשורה של טענות. הטענה הראשונה של זאבי היא טכנית: לדבריו לדיסקונט אין כתב ערבות שהוא חתום עליו באופן אישי, וכתב הערבות שהציג הבנק כלל אינו מתייחס לחשבון הבנק המסוים שקשור לחוב.

שנית, זאבי טוען שהנזק שייגרם לבנק כתוצאה מצו כינוס נגדו ומהכרזה עליו כפושט רגל עולה במידה ניכרת על התועלת שיפיק הבנק מהצו. לדבריו, צו כינוס יגרום לכך ש"נושים אחרים יחליטו להעמיד לפירעון מיידי אשראים שונים שלהם הוא ערב", ושיעיל יותר להניח לו להסדיר את ערבויותיו כסדרן.

בנוסף לשתי הטענות הללו, זאבי מעלה באוב את נזקי העתק שגרמו לו הבנקים בפרשה קודמת. זאבי רכש בשנת 1999 את מניות בזק באמצעות הלוואה של 750 מיליון דולר מקונסורציום הבנקים (פועלים, לאומי, הבינלאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, מרכנתיל ואגוד). לאחרי שזאבי והחברות לא עמדו בתנאי ההחזר, מינו הבנקים כונס נכסים שמכר את מניות זאבי תמורת 3 מיליארד שקל ‑ אבל רק לאחר כשנתיים. זאבי טען שהבנקים גבו ממנו ריבית פיגורים של 829 מיליון שקל בשל תקופה זו, בשעה שיכלו למכור את המניות מיד. בשנת 2015 חייב בית המשפט העליון את הבנקים להשיב לזאבי כ־238 מיליון שקל.

כעת טוען זאבי שכלל הנזקים שגרמו לו הבנקים מגיע לסכום של כמיליארד שקל. לדבריו, ריבית ההפרה שגבו ממנו הבנקים הוחזרה לו באיחור של שש שנים, והעובדה שהסכום לא הוחזר לו כבר ב־2009, כשהושלמה מכירת מניות בזק, גרמה לו נזקים בהיקף של 996 מיליון שקל. בבקשה הוא מונה שורת דוגמאות לעסקאות שבהן נגרמו לו הפסדים בשל קשיים תזרימיים שהשפיעו גם על החברות הנאמנות, ובשל התנהלות מתואמת של קונסורציום הבנקים שמנע אשראי מהחברות הקשורות אליו.

עו"ד אסף אנגלרד ממשרד המבורגר עברון, המייצג את בנק דיסקונט צילום: גולי כהן

כרם היה לזאבי

לדברי זאבי, דיסקונט כבר שילם לו 31 מיליון שקל בספטמבר 2015, אלא שבעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון "יצא קצפו" של דיסקונט על זאבי, ומאז הבנק נוהג כלפיו בנקמנות.

זאבי אומד את חלקו של בנק דיסקונט בנזק שגרמו לו הבנקים ב־11%, שמסתכמים ב־106 מיליון שקל. לדבריו, יש לו עילה לתביעה נגד דיסקונט, ואם יחויב לשלם לבנק סכום כלשהו ‑ הוא אכן יגיש תביעה כזו, נגד דיסקונט ואולי גם נגד הבנקים האחרים.

למעשה, זאבי תולה את קשייו הנוכחיים בהתנכלות מצד הבנקים. את טענותיו הוא מסכם באמירה שהבקשה לפתוח נגדו בהליכי פשיטת רגל היא בבחינת "הרצחת וגם ירשת".