המדינה לכללית: ותרו על בית החולים קפלן בגלל הגירעונות

בדיונים על הסכם ייצוב חדש המתקיימים בימים אלו בין משרדי האוצר והבריאות לבין שירותי בריאות כללית עלתה האפשרות שהקופה תוותר על קפלן, אחד מבתי החולים הציבוריים שלה, כך נודע ל"כלכליסט".

מי שהביעה עניין בהעברת קפלן לאחריותה היא קופת חולים מאוחדת, השלישית בגודלה, שכיום אין בבעלותה בתי חולים ציבוריים. זאת לאחר שבאחרונה החליטה מאוחדת להתרחב ולרכוש 40% ממניות רשת נ.א.ר.א. המפעילה בתי חולים פרטיים.

הבור הולך ומעמיק

בית החולים קפלן שברחובות נמצא בגירעון כבד של מעל 200 מיליון שקל, ונפגע באחרונה מפתיחתו של בית החולים החדש באשדוד הסמוכה.

כללית, המבטחת מעל למחצית מתושבי ישראל, העמיקה את הגירעון שלה ב־2016 ל־683 מיליון שקל לעומת 575 מיליון שקל בשנה שקדמה לה.

הסיבה העיקרית לבור העמוק של כללית, מעבר להלימה היחסית לכך שהיא הקופה הגדולה ביותר, היא הגיבנת שנגרמת מכך שבבעלותה 14 בתי חולים ציבוריים שגירעונותיהם הגיעו לכ־1.95 מיליארד שקל ב־2016, עלייה של 25% לעומת גירעון של 1.56 מיליארד שקל ב־2015.

הגירעון העצום שנגרם על ידי בתי החולים, ושנבלע בחלקו במאזנים הכוללים של הקופה, הוא בין הסיבות שהביאו את כללית לגירעונות.

בית החולים קפלן. איך יכוסו החובות צילום: אבי מועלם

בשנה הנוכחית הצטרף משתנה נוסף - פתיחתו של בית החולים באשדוד של רשת אסותא. פתיחה זו גרמה לפגיעה משמעותית בשני בתי החולים הסמוכים לו שעד כה טיפלו באוכלוסייה המתגוררת בסביבה - ברזילי הממשלתי באשקלון וקפלן ברחובות שבבעלות כללית. נתח גדול מאלו שטופלו בשני בתי החולים עברו לקבל שירותים שונים בבית החולים החדש. כמו כן איבדו שני המרכזים כוח אדם מקצועי שהעדיף לעבור לבית החולים החדש.

מהלך של העברת בית חולים ציבורי מבעלות אחת לאחרת הוא סבוך ומורכב, כשהגורם שייקח אחריות עליו יידרש ככל הנראה לשאת בגירעונות שלו כולם או חלקם.

אולם פרטים לגבי מהלך כזה, ואיזה חלק מהחוב ייקח על עצמו הרוכש ואיזה תיקל על עצמה המדינה ייסגרו רק לאחר מו"מ בין הצדדים.

מהלך של ויתור על נכס המייצר גירעונות אמנם יכול להיטיב עם כללית והגירעון שלה, אך ייתקל בהתנגדות נחרצת מצד ועד העובדים של הקופה.

מנכ"ל כללית נועז בר ניר צילום: ענר גרין

הקופה תלויה במדינה

הסכמי ייצוב הם הסכמי תקצוב הנחתמים בין המדינה לכל אחת מהקופות בכל שלוש שנים. זאת על מנת שיוכלו להמשיך לפעול ולספק שירותי בריאות למבוטחיהן. הצורך בתקצוב מיוחד הוא תוצאה בפועל של מנגנון העברת כספי סל הבריאות אל הקופות. בעזרת הסכמים אלה נמצאות הקופות כל הזמן על סף גירעון או עם עודף קטן, המונע מהן בזבזנות ומחייב אותן ליעילות וכן מאפשר למדינה לפקח על פעילותן. מצד שני הדבר מביא לתלות גדולה של הקופות במדינה, שהעבירה למשל בהסכם הקודם כמיליארד שקל לכללית ולמאוחדת. כך המדינה מחייבת כל קופה לעמוד ביעדים ומתנה בהם את ההסכם.

מכללית נמסר בתגובה כי "מדובר בהצעה שמעלה האוצר במסגרת הדיונים על הסכמי הייצוב. הכללית מתנגדת כי זו אינה הדרך לפתור את גירעונות בתי החולים הציבוריים שאינם בבעלות המדינה. יש לתקצב את כל בתי החולים הכלליים באופן ראוי ושוויוני ללא קשר לזהות הבעלים".