האיש שרוצה להפוך את המדינה לרשות מקומית מושחתת

לדוד ביטן לקח בדיוק חודשיים מרגע שנכנס לכנסת ועד שהקפיץ את היועץ המשפטי של בית הנבחרים. זה גם הזמן שלקח לו להפוך את העמדה הבלתי מבטיחה של יו"ר ועדת הכנסת למקפצה לקריירה, ולהבהיר שלמשכן הגיע פוליטיקאי שהוא אולי חבר כנסת טרי, אבל תחמן ותיק. אחד שלא דופק חשבון ומושך תשומת לב.

בצעד מוזר ותלוש, הודיע ביטן שוועדת הכנסת בראשותו היא שתדון בחוק שהעביר את מינהל התכנון למשרד האוצר. מה לוועדה שעוסקת בענייני תקנון משעממים ולחוק שמקומו בוועדת הפנים? "אנשים מתרגשים יותר מדי מתקנון הכנסת", אמר אז ביטן ל"כלכליסט". "בדקתי, ולהשאיר את החוק בוועדה זה חוקי לגמרי". היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון חשב אחרת: "המקרה שבפנינו חורג באופן קיצוני ממרחב התמרון המקובל", כתב.

מה מכשיר חבר כנסת צעיר לשחק עם סדרי עולם שלטוניים? נראה ש-27 שנים של חברות במועצת העיר ראשון לציון. השלטון המקומי הוא עתודת המנהיגות של ישראל, הוא משרת את האזרח באופן ישיר ומספק לכנסת ולממשלה לא מעט אנשים המשרתים את הציבור נאמנה. אבל הוא גם מוכה שחיתות, כפי שמראים המעצרים, ההרשעות והמאסרים התכופים בעיריות.

ביטן. "בדקתי וזה חוקי לגמרי" צילום: אוהד צויגנברג

העיריות מציבות מלכודת זהב של שחיתות למי שעומד בראשן. מצד אחד ראשי העיר וסגניהם נהנים מכוח עצום מול אופוזיציה חסרת שיניים, שומרי סף תלותיים ותקשורת מקומית מתרפסת. מהצד השני הם מריצים פרויקטים של מאות מיליוני שקלים ומתחככים בבעלי אינטרס כבדי ארנק. במציאות כזאת, החוק שמייצגים את האינטרס הציבורי הוא רק המלצה, כוח השלטון לבצע מה שהוא רוצה הוא העיקרון המנחה.

כשביטן עלה ממדמנת השלטון המקומי לשלטון הלאומי, הוא הביא עמו את סט הערכים של הצד המלוכלך של השלטון המקומי. הוא הפך למוציא והמביא, האיש שקורא את החוק רק כדי לגלות בו את החורים, ואז דוחף דרכם מה שאפשר. וכשאי אפשר – מרחיב את החורים, כמעט תמיד בעד בעלי אינטרס ובעלי עוצמה.

זה מה שהכשיר אותו להרים סבב של מופעי תמיכה בראש הממשלה שנחשד בפלילים, בלי לעצור לשאול שאלות על מותר ואסור. זה מה שהכשיר אותו להציע לבטל את הסנקציה לחייב באופן אישי ראשי ערים מושחתים שגרמו נזק לקופת העירייה הציבורית. זה מה שהכשיר אותו לעצור את הרפורמה בביטוח הפנסיוני, בצעד שעשוי להעלות את דמי הניהול שלנו. זה מה שהכשיר אותו להילחם ברפורמה להפחתת מחירי השידורים. וזה מה שהכשיר אותו לדחוף בדיוק בימים אלה את החוק שמונע מהמשטרה לסכם את חקירותיה שעוסקות בטוהר המידות של בכירי הממשל.

בניגוד לרבים מקודמיו, כשדוד ביטן עלה מהשלטון המקומי לשלטון הארצי, הוא לא שינה את מהלכיו. במקום להתאים את עצמו לאחריות המצופה ממנו, הוא הדביק את החוק הישראלי בדנ"א של השלטון המקומי. וכמו בראשון לציון, בתרבות הפוליטית הנוכחית זה עשוי להבטיח לו כהונה ארוכה במיוחד גם בכנסת.