חברי הכנסת זוהר וביטן ינסו לטרפד רפורמה שאישרה סלינגר לטובת החוסכים לפנסיה
בוועדת הכספים צפוי היום דיון חריג בו יבקש ח"כ מיקי זוהר לבטל חקיקה שנועדה ממעסיקים לקבל מסוכני הביטוח שירותי תפעול חינמיים שיעודדו אותם לאפשר לסוכנים לגבות דמי ניהול גבוהים מדי מהעובדים בשיווק מוצרי פנסיה. נתונים שהגיעו לידי כלכליסט מוכיחים כי הרפורמה דווקא עובדת יפה
- ניצחון לסלינגר: רשות שוק ההון תישאר עצמאית
- הרגולטורית, הקרדיט והפתרון החלקי המאוחר
- כל מה שרציתם לדעת על ביטוח סיעודי ולא היה לכם את מי לשאול
דורית סלינגר צילום: אלעד גרשגורן
זוהר, ביטן וגפני מתגייסים לטובת סוכני הביטוח ודורשים לבטל חקיקה שנכנסה לתוקף לפני שנה ודרשה מהסוכנים לבחור בין מתן שירותי תפעול וסליקה למעסיקים לבין מתן שירותי שיווק מוצרים פנסיונים לעובדים שלהם.
המטרה של החקיקה הייתה ברורה – להוריד את ניגוד העניינים של המעסיקים שבמקום לבחור את סוכנות הביטוח שהציעה את דמי הניהול האטרקטיביים ביותר בפנסיה לעובדים שלה, עלולים היו להעדיף סוכנויות ביטוח שהעניקו למעסיק שירותי תפעול וסליקה של כספי הפנסיה בחינם. בכך, העלימו לא פעם מעסיקים עין מהעובדה שהשירות החינמי שהם מקבלים מסובסד בעקיפין דרך דמי ניהול גבוהים יותר שמשלמים העובדים. החקיקה דרשה מהמעסיק לשלם על שירותי תפעול ומהסוכנים לבחור האם הם רוצים לשמש גוף תפעולי או גוף שיווקי.
ממשק מעסיקים מצטבר עד אוגוסט 2017
אלא שסוכני הביטוח באו בטענות לפגיעה בפרנסתם והציגו את המצב מאז הרפורמה ככאוס שבו כספי פנסיה של עובדים רבים כלל לא משוייכים לחשבונות שלהם וטענו שבלי העזרה שלהם למעסיק מי שנפגע בסופו של דבר הוא העובד. אלא שנתונים שהגיעו לידי כלכליסט מציגים תמונה שונה לחלוטין. ממידע שנאסף מאז כניסת הרפורמה לתוקף בפברואר 2016 לאוגוסט 2017 דווקא נרשם שיפור בשיוך כספי העובדים לחשבונות הפנסיה שלהם. בזכות ממשק מעסיקים שדרש הפיקוח על שוק ההון לעבוד על פיו , נוצר תהליך מוסדר של העברת הכספים וביקורת על כל שקל אם נקלט או לא בידי חברת הביטוח. בתחום קרנות הפנסיה למשל עולה שמתוך 38 מיליארד שקלים שהופקדו בין פברואר אשתקד לאוגוסט האחרון 37.6 מיליארד שקל נקלטו בצורה תקינה ורק אחוז אחד – 365 מיליון שקל טרם שוייכו ושוכבים בחשבונות מעבר בחברות הביטוח. הנתונים חושפים כי דווקא ההפקדות שבוצעו דרך הנוהל הישן של הפקדות הכספים (הרבה ניירת, תצורות שונות של קבצים ושליחה בפקסים שביצעו סוכנויות הביטוח) היה יעיל פחות וגרם ליותר כספים ליפול בין הכיסאות.
במילים אחרות, הנתונים מצביעים על כך שהרפורמה דווקא עובדת – שמעסיקים אימצו שיטות עבודה דיגיטליות ויעילות יותר מבעבר, ושהצורך בשימוש בסוכני הביטוח כגורם מתפעל לא מוכח.
החזרת המצב לקדמותו לעומת זאת, עלולה לפגוע שוב בטובת העובדים מתוך החשש כי המעסיקים יעדיפו שוב לקבל שירותי תפעול חינמיים שיבואו על חשבון דמי הניהול של העובדים שלהם.
