האוצר נגד נציבות שירות המדינה: שורת המאוימים ע"י האוצר

היוזמה החדשה של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד לבטל את נציבות שירות המדינה, שנחשפה אתמול בכלכליסט", היא עוד מהלך במה שמסתמן כבר כדפוס פעולה שהשתרש בצמרת האוצר: מאיימים על גורם שמפריע, מכריזים על תוכנית שפוגעת באותו גורם, לא טורחים לממש את האיום אבל בסופו של דבר האפקט הפסיכולוגי של האיום נותר באוויר.

במקרה של הכוונה לסגור את שירות המדינה – הגוף המופקד על ניהול כוח האדם של המדינה – גורמים בנציבות טענו אתמול כי מדובר בניסיון "לנקום בנציבות", זאת בשל מחלוקות על מינויים בין האוצר לנציבות. לפי תוכנית באב"ד, סמכויותיה של הנציבות יחולקו בין משרד המשפטים, משרד רה"מ ומשרד האוצר. סיכוייו של המהלך להתממש לא גבוהים שכן לא סביר שראש הממשלה בנימין נתניהו יוותר על שאלטר המינויים. בכל מקרה, המסר של האוצר הועבר.

צילומים: חורחה נובומינסקי, אוראל כהן, עמית שאבי

"האגף על הגריל"

כשבודקים את הקדנציה של שר האוצר משה כחלון ואנשיו מגלים כי זו לא הפעם הראשונה שמי שלא מתיישר עם הקו של צמרת האוצר עלול להיות מאוים, למען יראו וייראו. כך עם נושא הכפפת אגף התקציבים למנכ''ל – וזאת באמצעות ועדה מיוחדת – ועדת קוצ'יק – שתבחן את מערכת היחסים בתוך האוצר. "אגף התקציבים על הגריל", הגדיר אז בכיר באוצר את יוזמתו של מנכ''ל המשרד. באגף הבינו את המסר: יש כאן ניסיון לנטרל את האגף. האגף גם התנגד נחרצות לתוספות חסרות התקדים שכחלון ציווה לתקציבים החברתיים - שלא לוו עם העלאת המסים הנדרשת אלא להיפך – לוו בהפחתת מסים. כחלון החליט באופן די חסר תקדים להקים ועדה בראשות פרופ' ירון זליכה – בכיר באוצר לשעבר המכהן כיועצו הכלכלי של יו''ר ההסתדרות – ולבצע עיקוף של אגף התקציבים שלא היה מעורב בתהליך. באגף התקציבים מתנגדים עד היום הזה לתוכנית שהתגבשה.

גם רשות החברות הממשלתיות, עד לפני חודשים ספורים בראשות אור יוגב, סבלה מ"המשטר החדש". יוגב העז לבלום בגופו את מינויו של חיים אביטן, חברו של כחלון מגבעת אולגה וראש עיריית חדרה לשעבר, ליו''ר נמל אשדוד. יוגב ראה בפרויקט נבחרת הדירקטורים את משימתו העליונה שהיתה מיועדת למנוע בדיוק מינויים מהסוג הזה – בעלי קרבה פוליטית שנחשדו בעבר בפלילים. אז התחילו הבעיות והאיומים: נבטל לך את מימון הקמפיין של נבחרת הדירקטורים, נעצור את הפרטת תעש. יוגב, פקיד ותיק מנוסה במלחמות כאלו לא ויתר והקשר הסתיים שם בטונים צורמים – כולל שימוע (שיחת נזיפה לכל דבר בעניין) מתוקשרת היטב מטעם באב''ד על תדרוך עיתונאים ללא אישורו. הסוף ידוע: יוגב נוטרל.

מקרה דומה לזה של הנציבות הוא בנק ישראל. אכן, הבנק המרכזי –כמו הנציבות – אינו משתייך למשרד האוצר. אך הם קשורים קשרים עמוקים בשני נושאים קריטיים: האחד, חקיקה. האוצר מגיש חקיקה מטעמו של בנק ישראל. והשני, לא פחות חשוב, הנגידה, לפי חוק, היא היועצת הכלכלית של הממשלה והאוצר הוא מבצע המדיניות הכלכלית של הממשלה. גם כאן, פלוג התנגדה לשני מהלכים מרכזיים של שר האוצר – הפחתת המסים והרפורמה בבנקים.

באחד הראיונות האחרונים התבטא כחלון בחריפות חסרת תקדים: הוא מצטער שיאיר לפיד, שר האוצר הקודם, הקשיב לה וכי התוצאה היתה פחות הכנסות ממסים. כחלון ציין והדגיש כי כפי שעשה עד כה – הוא ימשיך להתעלם ממנה. היחסים שם מינימאליים.

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר צילום: אוראל כהן

ומה עם אגף השכר והסכמי עבודה? שם הדברים התנהלו באופן מעניין במיוחד וניתן לחלק את הדברים לשתי תקופות: הראשונה תחת קובי אמסלם, והשנייה תחת ערן יעקב. אמסלם, הממונה הקודם, התנגד באופן קולני להסכם יעלון-כחלון – הסכם סודי בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון. כעת שר הביטחון אביגדור ליברמן דורש תוספת עתק של כמעט 5 מיליארד שקל כבר בתקציב 2018.

"היו ניסיונות ברורים להתערב לאמסלם בתחום. הוא עצר את זה. בסוף כבר לא היה לו כוח וסבלנות, וויתר", אומר בכיר באוצר. התבטאות זו מתארת היטב את האווירה ששררה שם בתקופתו של אמסלם. ההסכם בין כחלון ליעלון נחתם בסוף – למרות התנגדותו של אמסלם לקראת סוף הקדנציה שלו – שלא הוארכה. כחלון ובאב''ד בחרו בערן יעקב, אז סמנכ''ל בכיר ברשות המסים, כמחליפו של אמסלם. באב''ד לחם מלחמה ארוכה מול אותה נציבות שירות המדינה שסברה כי ליעקב אין הכישורים המתאימים. בסוף ידו של מנכ"ל האוצר היתה על העליונה, יעקב מונה והחל אביב ביחסים בין לשכתם של השר והמנכ"ל לבין הממונה על השכר. מה שכן: באב''ד עומד בחזית כמעט בכל סכסוך עבודה שהתפרץ. יעקב דמות שאינה דומננטית כלל וכלל וקולו בקושי נשמע. את הבמה הוא פינה לחלוטין לבאב''ד.

נסיון לפגוע בעצמאות

גם באגף שוק ההון – שהפך לרשות שוק ההון – הדברים לא הלכו חלק. דווקא בתחילת תקופת כחלון קיבל האגף עצמאות ויצא לחופשי מהאוצר. סגן שר האוצר איציק כהן (ש''ס), שמר על האגף וקידם את המהלך. אלא שמהר מאוד התברר כי העצמאות שניתנה לרשות היתה גדולה מדי והחלו הלחצים: מנכ"ל האוצר דרש להכפיף את הדוברות של הרשות אל הדוברות של המשרד. סלינגר התנגדה נחרצות. הדוברויות של רשות המסים ורשות ניירות ערך הן נפרדות ולא כפופות לזו של האוצר. בסוף, נרשם ויתור של באב"ד בעניין.

בנוסף יש הצעה באוצר להכפיף את הייעוץ המשפטי של רשות שוק ההון לייעוץ המשפטי של האוצר. המשמעות היא שכל מהלך של סלינגר יצריך בחינה ואישור מצד המשרד – מה שיפגע כמובן בעצמאותה.