ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הסדרת מיסוי ענף היהלומים
השינוי המהותי בהצעת החוק הוא כי מדידת המלאי לצורכי שומת המס תיעשה לפי עלותו בלבד ולא לפי ערך היהלומים, זאת משום שישנו קושי לאמוד בצורה מדוייקת את שוויים, מה שהיווה בעבר פתח להעלמות מס והלבנת הון
ועדת הכספים אישרה הבוקר (ד') לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק להסדרת המסוי בענף היהלומים. הצעת החוק קובעת כי מדידת המלאי בענף היהלומים לצורכי הוצאת שומות מס, תיעשה לפי עלות המלאי בלבד ולא לפי הערך, זאת מאחר וישנו קושי לאמוד בצורה מדויקת את שוויים של יהלומים, מה שהיווה פתח להעלמות מס והלבנות הון באמצעות הענף.
- שוק היהלומים, שהיה פרוץ במשך שנים, לקראת הסדרה
- בעקבות המשבר בענף היהלומים: חברי הבורסה קיבלו אישור להשכיר שטחי משרדים
- הבורסה ליהלומים פותחת מרכז חדשנות לסטארט-אפים
עוד קובעים החוק והתקנות שאושרו עימו, כי אם יפחת שווי השוק של יהלום שמשקלו קרט מעלותו בסוף שנת המס, יוכל היהלומן להפחית את ירידת הערך באותה שנה, לפי שווי השוק נכון לאותו מועד, ואולם זה רק בתנאי שחלפו 18 חודשים ממועד רכישתו של היהלום. עוד נקבע בתקנות כי לפקיד השומה תינתן הסמכות להתחשב בבקשת יהלומן להקלות בהערכת השומה לגבי אופן מדידת המלאי, מחמת אופיו, היקפו או נסיבות עסקו של היהלומן.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר במהלך הדיונים כי "לנגד עיניו עומדת המטרה לחזק את ענף היהלומים הישראלי ולהחזירו לגדלותו לטובת כלל המשק". גפני דרש לקבוע בגוף החוק, חובת דיווח של מנהל רשות המסים לוועדת הכספים לאחר שנתיים וחצי מיום כניסת החוק לתוקף. מטרת הדיווח, כך אמר: "לראות כיצד השפיעה ההסדרה, האם הובילה לצד הסדרת המיסוי, לפריחה מחודשת של הענף בישראל או שהבריחה מכאן משקיעים בתחום, דבר שבוודאי איננו רוצים בו".
מנהל רשות המיסים, משה אשר, מסר כי "מדובר ביום היסטורי, מסדירים ענף שלם, נסדיר את ההון שלו ונאפשר לו לצמוח מחדש. החוק גובש לאחר שוועדה שבחנה את ענף היהלומים, ענף שמוגדר בסיכון גבוה, הגישה את המלצותיה. ראינו שגם בעולם היו דיווחים חסרים בענף, רצינו עריכת שינוים לשומות שוויוניות, בדיאלוג רצוף עם היהלומנים, עם הבורסה, והנשיאות. רפורמה שמתאימה ליהלומנים, לייחודיות שלהם בהשוואה ליתר הענפים במשק, עסקאות על מלאים קטנים וההכנסות גדולות אך מרווח הרווח הוא יחסית קטן". לדבריו "יכול להיות משהו קטן בשווי ענק. קשה יותר בענף להעריך את השווי במדוייק, אלא אם כן מדובר במומחים ועם ציוד מיוחד".
נשיא בורסת היהלומים, יורם דבש, אמר כי: "מדברים פה על 2.7 מיליארד דולר, 13% מהייצוא התעשייתי של מדינת ישראל. היום היהלומן הישראלי הוא הכי מוכשר בעולם, הכי יצירתי והכי טכנולוגי, כל הטכנולוגיות של ענף היהלומים בעולם מיוצרות ומפותחות בישראל. ממשלות אחרות בעולם תומכות בענפי היהלומים שלהן. הודו, דובאי ובלגיה זיהו את ענף היהלומים והעבירו חוקים למשל בדובאי שיהלומנים לא ישלמו מס במשך 50 שנה ולכן יהלומנים מכל העולם עברו לשם ופתחו עסקים וכיום בדובאי 1000 חברות יהלומים ורק 9 מקומיות עם ענף שמגלגל 20 מיליארד דולר בשנה. בבלגיה רשויות המס רדפו את הענף וגרם לרוקן את הענף, והרבה עברו לישראל, הרבה יהודים והרבה לדובאי. בשנה האחרונה לאחר שהמסחר שם ירד דרסטית, סיכמו על הסכם נוח ביותר עם רשות המיסים שם, ויהודים חוזרים לשם וגם מדובאי. הסכם שמקל על הענף. ממשלת בלגיה הוציאה קול קורא ליהלומנים היהודים תחזרו באנו לקראתכם. אנחנו מאבדים את השוק, ואם הכנסת והממשלה לא ינקטו צעדים נדרשים נוכל לומר קדיש על הענף בישראל. 40 שנה עבדנו במס מחזור, עברנו לניהול ספרים מלא, החוק שכאן הוא חוק לא פשוט, אך יחד עם זאת הסכמנו עליו מתוך מודעות לאפשרות להקלות וכן מתוך ידיעה שהדבר ייבחן מחדש בעוד שנתיים וחצי, בין השאר כאן בוועדת הכספים".