שוק היהלומים, שהיה פרוץ במשך שנים, לקראת הסדרה

הממשלה צפויה לדון מחר בהצעת חוק של רשות המסים שתסדיר את שוק היהלומים. במשך עשרות שנים לרשות היה קשה להעריך את שווי המלאי בעסקי היהלומים וכמה שווים היהלומים שברשות כל חברה — שמזה נגזר הרווח הגולמי שלה ושווי המס. הדבר איפשר ליהלומנים להפחית את חבות המס שלהם.

על כן רואי חשבון הסתייגו מהמלאי שעליו דיווח יהלומן, ואם בדו"ח כספי רגיל העסק מעריך מלאי ורואה החשבון חותם עליו, כאן כל דו"ח נותר עם הסתייגות בנוגע לאמינותו וללא מלאי אמין — הדו"ח לא שווה דבר. 

יהלום ענק שהוצעו למכירה פומבית בסות'בי'ס צילום: Sotheby's

הצעת החוק קובעת כי יהלומנים יחויבו לקבוע את ערך המלאי שלהם לפי העלות שלו בלבד, ולא כפי שנהוג היום בעולם החשבונאות — לפי עלות או לפי שווי מימוש — הנמוך מבין השניים, מה שמהדק את הפיקוח.

עוד קובע החוק כי יהלומנים יחויבו לעקוב באופן שוטף אחר המלאי הכמותי שלהם בשיטה המכונה "מלאי תמידי": היהלומנים יחויבו כעת לדווח על מלאי על בסיס שוטף, מה שיקל על הפיקוח של רשות המסים. עד כה ליהלומנים היה הסדר ענפי, שאיפשר להם לבחור בין דיווח "רגיל" של רווח לבין תחשיב לפיו משלם יהלומן מס על כ־1.3% מהמחזור שלו (ולפחות 240 אלף שקל) כעת מצפים ברשות המסים כי לא יהיה צורך בהסכם ענפי זה.

בישראל פועלים 3,000 יהלומנים עם ייבוא של יהלומים גולמיים ומלוטשים בשווי 6.53 מיליארד דולר וייצוא בשווי 7.37 מיליארד דולר, על פי נתוני משרד הכלכלה ל־2016. כעת גם שם הבינו שאין להם ברירה אלא לספק שקיפות למערכת המס ולבנקים והצעת החוק נעשית יחד עם נציגי בורסת היהלומים ונשיא התאחדות תעשייני היהלומים, יורם דבש. זאת גם לאור המגמה הבינלאומית: חקיקת FATCA בארצות הברית, שמחייבת את הבנקים בכל העולם להעביר מידע על חשבונות של אמריקאים. בדצמבר האחרון, רגע לפני שהסתיים נוהל הגילוי מרצון, הזדרזו נציגי היהלומנים להגיע להסדר עם רשות המסים שיאפשר גם להם לפנות בבקשה להסדיר את ההון הלא מדווח שלהם, מבלי שיהיו חשופים להליך פלילי.