דעה
המחיר האמיתי של מלחמות השבת
שר הבריאות יעקב ליצמן עוזב את משרדו בעיצומם של מהלכים קריטיים בהם רפורמת קיצור התורים, בחירת התרופות הנכנסות לסל וסימון המזון. את הפערים שיווצרו עד למציאת מחליף ישלם הציבור
בשורה התחתונה, משרד הבריאות יפעל בתקופה הקרובה בלי שר שמנצח על הנעשה בו. זהו אחד מתגי המחיר שגובה מהציבור מלחמת השבת, בין אם היא אמיתית ובין אם, כפי שמעריכים בחלק מהמערכת הפוליטית, היא רק דרכו של השר הפורש יעקב ליצמן מיהדות התורה לשוב למעמד סגן השר המסורתי שבו הוא חש נוח יותר.
- רשמית: השר ליצמן הגיש מכתב התפטרות מהממשלה
- הערב: נתניהו וראשי הסיעות החרדיות ידונו בחוק המרכולים
- המתנה שהחרדים יקבלו מנתניהו על רכבת השבת
מערכת הבריאות מתנהלת בהגדרה תחת שמיכה קצרה, ולא במקרה - זו המדיניות שמכתיב משרד האוצר. לשיטת הדרג המקצועי במשרד, בריאות היא מוצר שהציבור תמיד יצרוך במלואו. תן 100%, יקחו 100%. ובתוך גבולות הגזרה הצרים הללו, שבמסגרתם לקושש תקציב לכל יוזמה ורפורמה לוקח חודשים ואף שנים, פועלים לא מעט שחקנים רוויי אינטרסים: משרד הבריאות, בתי החולים, הקופות, שאר משרדי הממשלה ועוד. ובלי שר שעומד בראש הפירמידה הזאת ומנווט אותה - כל יוזמה שכבר הצליחה איכשהו להתקדם עלולה להתפספס ולהתמסמס.
ליצמן עצמו לא רצה לנטוש את הלשכה בירושלים. דווקא בשבועות האחרונים שתי רפורמות גדולות ומתוקשרות שקידם - סימון מוצרי המזון עתירי השומן והסוכר והביטוח הסיעודי - החלו להראות סימני תזוזה. אבל אז באה הרכבת ודרסה את כהונתו בהוראת האדמו"ר מגור, וליצמן נאלץ לציית ולוותר על התפקיד שבו התאהב. אז נכון שראש הממשלה, בניסיון לשמור על שלמות הקואליציה, כבר מתכנן חוק עוקף בג"ץ כדי להחזירו למשרד כסגן שר, מינוי שכנראה מחליק טוב יותר בגרונו של האדמו"ר, אבל עד שזה יקרה יש לשים לב לכמה מהלכים שאסור להזניח עד שיהיה שוב מי שיטפל בהם.
ראשית, יש צורך ברגולציה קפדנית על התחרות בין קופות החולים שהפכה אגרסיבית, ולא באמצעות הצעות חוק כמו זו של ח"כ דוד אמסלם מהליכוד, שנרקחה בידי קופת חולים לאומית. במשרד יש כלים לפקח על כך גם בלי חקיקה.
שנית, רק החודש פורסמו מבחני תמיכה שבאמצעותם יקבלו הקופות תמריצים להפניית מטופלים למערכת הציבורית על חשבון הפרטית, במסגרת רפורמת קיצור התורים ואסור לתת להם ליפול בין הכסאות.
מהלכים נוספים שעלולים להיתקע הם החמרת הגזירות על עישון, שמעבר לצו ההרחבה לרשימת המקומות האסורים שכבר הונח על שולחן ועדת הבריאות אמור היה לכלול גם שינוי האזהרות על חפיסות סיגריות והעלאת מסים, רפורמת סימון המזון שעדיין צפויה לה דרך ארוכה של מאבקי כוחות בין הרגולטור לבין השחקנים החזקים בתעשייה המגובים בצבא לוביסטים ואפילו רפורמת התמרוקים המוקפאת שנועדה להקל על הרגולציה והבירוקרטיה הכרוכה ביבואם לישראל. וזה עוד לפני שדיברנו על "עונת הסל" הנמצאת בעיצומה, שבמהלכה קובעים חברי הוועדה אילו תרופות ייכנסו לסל הבריאות בשנה הבאה, ובעיקר אילו לא. אמנם מדובר בוועדה עצמאית ומקצועית, אך לנוכח הלחצים האדירים מצד חברות התרופות חשובה במיוחד נוכחותו של שר חזק.