אחרי משרד התקשורת: שלמה פילבר השעה את עצמו גם מדירקטוריון תעש

זהו הסיפור על דירקטור בחברה ממשלתית ורגולטור שלא יודע מה מתרחש מתחת לאפו. לפני כשבועיים פנה "כלכליסט" לרשות החברות הממשלתיות בבקשה להשיב

אם מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר, המכהן גם כדירקטור בתעש, יכול להמשיך בכהונה זאת, לאחר שרשות ני"ע פרסמה כי התגבשה נגדו תשתית ראייתית שעל בסיסה היא ממליצה להעמיד אותו לדין.

בתשובה לפניית כלכליסט ענתה רשות החברות בראשות עו"ד ינקי קוינט כי היא פנתה למשרד המשפטים "לקבלת חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שמגדיר חוק החברות הממשלתיות במקרה זה, ותנהג לפי חוות דעתו". במקביל, במשרד במשרד המשפטים השיבו כי אכן נתקבלה פניה מרשות החברות הממשלתיות והנושא מצוי בטיפולם.  מקורביו של פילבר טענו באותה העת כי אף אחד מתעש, רשות החברות הממשלתיות או נציבות שירות המדינה לא פנו אליו בנושא, כך שבפועל פילבר רשאי לכהן כדירקטור.

במילים אחרות, אף אחד מהגופים הללו, ובעיקר רשות החברות הממשלתיות, לא חשבה שעליה לבדוק את הנושא ורק בעקבות פניית כלכליסט הבינו שם כי עליהם לקבל החלטה בנושא.

שלמה פילבר. השעה את עצמו גם ממשרד התקשורת צילום: עומר מסינגר

בעקבות פניה חוזרת של כלכליסט לרשות החברות הממשלתיות התגלה כי פילבר, החשוד בפרשת בזק בביצוע עבירות מרמה ובקידום אינטרסים של בזק, החליט להשעות את עצמו ממילא מדירקטוריון תעש, כך שבתקופה הקרובה לא יגיע לישיבות דירקטוריון שתפעל עם חבר אחד פחות.

העניין הוא, שפילבר "מושעה" כבר שבועיים כך שבפועל אין צורך בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, רשות החברות הממשלתיות לא צריכה לנקוט באף צעד ופתרון הביניים משביע את רצונם של כל הנוגעים בדבר.

זו לא הפעם הראשונה בתקופה האחרונה שפילבר "מקדים" את הרגולטור. לפני כחודש הסתיימו התנאים המגבילים שהטיל עליו בית המשפט לבקשת רשות ניירות ערך, שבעקבותיהם הורחק ממשרד התקשורת מאמצע יולי האחרון. בעקבות מעורבותו של פילבר בפרשת בזק הודיעה נציבות שירות המדינה כי פתחה בהליכים הנדרשים להשעייתו ממשרד התקשורת, אולם השהתה את אותם הליכים בעקבות החלטת בית המשפט על הרחקה. לאחר שהסתיימה ההרחקה של פילבר נאלצה הנציבות לשוב ולעסוק בעניינו של פילבר, אולם האחרון הודיע כי הוא משעה את עצמו מהתפקיד ללא צורך בקיום שימוע.

פילבר, שנכנס לתפקידו במשרד התקשורת ביוני 2015, מכהן כדירקטור בתעש כבר ארבע שנים. החשד המרכזי נגד פילבר הוא שפעל לקידום אינטרסים של בזק ואלוביץ' על חשבון האינטרס הציבורי. מאז נכנס לתפקידו במשרד התקשורת פעל פילבר לביטול חובת ההפרדה המבנית בין בזק לחברות-הבנות שלה – yes, פלאפון ובזק בינלאומי. ביטול ההפרדה שווה לבזק הרבה כסף, גם משום שהוא יאפשר לה לקזז רווחים כנגד הפסדי מס צבורים של yes וגם משום שהוא יאפשר לה למכור את כל שירותי התקשורת שלה תחת מטרייה אחת. נוסף על כך, ביטול ההפרדה המבנית שווה לאלוביץ' באופן אישי עשרות מיליוני שקלים, שיוכל לקבל לפי התנאים שנקבעו במסגרת עסקת בעלי העניין שבה בזק רכשה מיורוקום, שבבעלותו גם כן, את אחזקותיה ב-yes.

לפי הראיות שאספה רשות ני"ע, פילבר והעוזרת הבכירה שלו עדי קהאן עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוניות הפרטיות שלהם כדי להדליף מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים בבזק, בהם המנכ"לית סטלה הנדלר, שהחזירה את המסמכים עם הערות ותיקונים שקיבלו ביטוי בנוסח הסופי שלהם. לפי החשד, המסמכים נשלחו מתיבות דוא"ל פרטיות כדי להסוות את הפעילות האסורה.