הממונה על הגבלים: "רף הקנסות הנמוך על תאגידים הוא לא תקין ולא צודק"

"מצב שבו על חברות בעלות מחזור גדול לא קיים איום משמעותי הוא מצב לא תקין וגם לא צודק. הסרת הרף העליון לעיצומים מינהליים נחוץ כדי להשלים אכיפה אפקטיבית". כך אמרה היום (ה') הממונה על הגבלים עסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, במהלך כנס בירושלים בהתייחסה לכוונת הרשות לבטל את התקרה הכספית של הקנסות המינהליים שניתן להטיל על תאגידים מפירי חוק.

כיום עומד הקנס המקסימלי, במקרים של חברות עם מחזור מכירות הגבוה מעשרה מיליון שקלים, על עד 8% מהמחזור תוך הגבלה לסכום של 24.5 מיליון שקלים. סכום שלדעת הרשות הוא שולי בהחלט במונחים של תאגידי ענק עם מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים בשנה. במסגרת תיקוני חקיקה בדיני ההגבלים שהרשות מקדמת ביחד עם שר הכלכלה, אלי כהן, היא מבקשת לבטל את התקרה הכספית כך שהיא תוכל לקנוס חברות מפרות חוק בסכום המגיע ל-8% ממחזור. היוזמה צפויה להיתקל בקשיים.

מיכל הלפרין הממונה על הגבלים עסקיים צילום: נמרוד גליקמן

הקנס המינהלי הגבוה ביותר שהרשות פועלת להטיל על תאגיד על הפרה של חוק ההגבלים עומד על 62 מיליון שקלים. הקנס, שהשבוע החלו הליכי השימוע שלו בכתב, הוא על החברה המרכזית למשקאות שמייצרת ומשווקת את מותגי קוקה קולה, בגין ניצול לרעה לכאורה של כוחה המונופוליסטי. ניצול שבה לידי ביטוי, על פי ראיות שאספה הרשות, בניסיונות לדחוק ממקררי הקיוסקים והמסעדות את המתחרות שלה, באמצעות קשירת הנחות והטבות לרכישה בלעדית של המשקאות הקלים ממנה, וכן על ידי חסימה של יבוא מקביל.

נקודת הייחוס של הרשות בנושא הקנסות המנהליים היא האיחוד האירופאי. עבירה על חוק ההגבלים העסקיים באירופה אינה מהווה עבירת פלילית, ולכן גם על קרטלים וגם על עבירות של ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה מוטלים קנסות מינהליים. הרף העליון של העיצומים בנציבות האירופית עומד על 10% מהמחזור ללא תקרה, בעוד בישראל עומד כאמור הרף על 8% מהמחזור עם תקרה של 24.5 מיליון שקלים שהרשות רוצה לבטל. עם זאת נציבות התחרות האירופית רשאית להטיל קנס על החברה בלבד, בעוד בישראל קיימת גם אפשרות להטלת קנסות מנהליים על מנהלים של עד מיליון שקלים.

הקנסות המינהליים שהטילה בשנים האחרונות נציבות התחרות האירופית הם גבוהים. כך למשל בשנת 2017 היא הטילה על גוגל קנס של 2.42 מיליארד יורו בגין ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי. על אינטל היא הטילה קנס של 1.1 מיליארד יורו על אותה עבירה, ומיקרוסופט נקנסה בסכום מצטבר של 1.957 מיליון יורו על שלוש הפרות דומות – אחת ב-2004, אחת ב-2008 ואחת ב-2013.

הקנסות שהנציבות הטילה על קרטלים הגיעו לשיעורים גבוהים אף יותר. כך למשל על חברות בקרטל משאיות הוטלו קנסות מצטברים של 3.8 מיליארד יורו; על קרטל יצרני מסכים לטלוויזיה ומחשבים 1.47 מיליארד יורו; על קרטל בנקים ביחס לנגזרות של שער ריבית היורו 1.3 מיליארד יורו; על קרטל של חברות זגוגיות לרכב 1.2 מיליארד יורו; ועל קרטל מיסבים לרכבים 953 מיליון יורו.