מה עושה אנתוני סקרמוצ'י, האיש הכי סוער שעף מממשל טראמפ, בירושלים?

ביום שני השבוע עמד אנתוני סקרמוצ'י מול חדר מלא חובשי כיפות סרוגות במלון המלך דוד בירושלים, והפגין שליטה ביידיש: "אני אחד הגויים היחידים שיודעים מה ההבדל בין שייגעץ לשיקסע. ואני גם יודע מה זה צורעס, כי הייתי בבית הלבן".

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

סקרמוצ'י, או “המוץ'”, כפי שהוא אוהב להציג את עצמו, הוא פיננסייר ססגוני מוול סטריט, שזומן ביולי האחרון בידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לשמש מנהל התקשורת בבית הלבן, ולעצור את מכת ההדלפות. אלא שכעבור 11 יום קצרצרים בתפקיד הוא נבעט החוצה בגלל הפה הגדול שלו.

מה שהביא למפלתו של סקרמוצ'י היה ראיון טלפוני בלתי נשכח לכתב ה"ניו יורקר" ראיין ליזה. סקרמוצ'י התקשר אליו בעשר וחצי בלילה בניסיון לגלות מי הדליף לו מידע על ארוחת ערב שנערכה בבית הלבן, והכריז שהוא הולך לפטר את כל מי שסביבו.

הוא המשיך והתחמם, דיבר על עצמו בגוף שלישי, תיאר את ריינס פריבוס, ראש הסגל, בתור "פרנואיד סכיזופרני מזוין", והתריס: "אני לא סטיב בנון (האסטרטג הראשי בבית הלבן דאז, א"פ). אני לא מנסה למצוץ לעצמי. אני לא מנסה לבנות את המותג שלי על גב העוצמה המז**נת של הנשיא. אני כאן כדי לשרת את הארץ שלי".

סקרמוצ’י. "קיבלתי את פיטוריי כמו ג'נטלמן. רעיונית אני מרגיש חלק מהצוות, וחלק ארוך טווח מהאג'נדה"	צילום: אוראל כהן

אבל עכשיו הוא כאן בירושלים, עומד על במת חדר האירועים במלון המלך דוד ליד הרב הראשי הספרדי לשעבר שלמה עמאר, כשכיפה על ראשו. הוא הוזמן כאורח של כבוד בפתיחת הסניף המקומי של לשכת המסחר היהודית־אורתודוקסית האמריקאית.

האירוע, שהיה גם ועידה של ערוץ 7, משך אליו את מיטב הפוליטיקאים, ובהם ישראל כ"ץ, נפתלי בנט, איילת שקד, יהודה גליק, גילה גמליאל, איוב קרא ויואב קיש. היו שם המוני תמונות קבוצתיות עם סקרמוצ'י, מחמאות לטראמפ והפרחות לאוויר של הביטוי השחוק "פייק ניוז".

סקרמוצ'י מצדו הקפיד להחזיר אהבה. "מדינת ישראל היא מקום שבו אנשים עדיין יכולים לחלום", הכריז בנאומו, והעלה זיכרונות מהרפתקאותיו כתרמילאי באמצע שנות השמונים, כשנאלץ לישון במדבר בסיני אחרי שהגיע במונית מקהיר למעבר רפיח הנעול ביום שישי בלילה.

הוא לא שכח גם לצחוק קצת על עצמו ומשך כהונתו בשירות הנשיא. "אנשים חושבים שלבוא לחמישה ימים לישראל זה ביקור קצר", סיפר לקהל, "אבל אני מזכיר להם שמאחר שהייתי בבית הלבן רק 11 יום, אז חמישה ימים זה 'חצי סקרמוצ'י'".

בין חתימה בספר האורחים של המלון, הסתודדויות עם שרים בממשלה בחדר צדדי וסלפי עם יהודה משי זהב, התפנה סקרמוצ'י לראיון עם "מוסף כלכליסט" והבהיר שהוא לא מביט אחורה בזעם. להיפך. הוא עדיין מאמין אמיתי בטראמפ.

מימין: דובי הוניג, נפתלי בנט, אנתוני סקרמוצ'י, הרב שלמה עמאר, ישראל כץ וד"ר ג'וזף פראגר בכנס השבוע. "יש לי הזדמנות לעזור לנשיא מבחוץ" צילום: אוראל כהן

העמדת את קרן הגידור שלך למכירה כדי להצטרף לממשל, דחפת לפיטורי פריבוס ודובר הבית הלבן שון ספייסר, ואחריהם מצאת את עצמך בחוץ. זה היה שווה את זה?

"מלכתחילה לא חשבתי שאשרוד בבית הלבן הרבה זמן. הרי בסופו של דבר הנשיא ביקש ממני לבוא, למצוא מי המדליפים ולפטר אותם. בוושינגטון, ברגע שמכריזים עליך בתור מי שבא כדי להניף את הגרזן, קשה מאוד להישאר בתפקיד שלך זמן ממושך. ולכן לא חשבתי שאשאר שם לנצח.

"האם זה היה שווה לי? ודאי שכן. אחרת לא הייתי יושב כאן איתך, ולא היתה לי הזדמנות לדבר על הדברים האלה. נאמתי באוקספורד וקיימברידג' ובשבוע הבא אני אדבר באוניברסיטת טאפטס. כך שיש לי הזדמנות לנאום ולעזור לנשיא מבחוץ, ויש לי גם הזדמנות לנהל את נכסי המשפחה שלי ולחשוב על עסק חדש".

אני לא שומע טינה לנשיא או לראש הסגל גנרל ג'ון קלי, שהביא לפיטוריך.

"לא, אין בעיה. אני תמיד אומר לאנשים צעירים: 'כשמפטרים אותך, הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות הוא לא לשרוף גשרים'. קיבלתי את זה כמו ג'נטלמן, לחצתי ידיים עם הגנרל קלי ואני מאחל לו רק טוב. אני מקווה שהנשיא והוא יצליחו. אין פה שום עוינות. אם כבר, רעיונית אני מרגיש חלק מהצוות, וחלק ארוך טווח מהאג'נדה".

יש מי שאומר שהגנרלים שמקיפים את טראמפ - קלי, היועץ לביטחון לאומי ה"ר מקמאסטר ושר ההגנה ג'ים מטיס -"מכילים" אותו כדי להגן על האינטרסים של העם האמריקאי.

"שלושתם נמצאים שם כדי לשרת את הנשיא ועושים את המיטב כדי לעשות את זה. אבל יש תנועה של רפובליקנים מהממסד, אנשים שלא רצו שיזכה, שחושבים שהתפקיד שלהם הוא להכיל את הנשיא. אבל אני אומר שהוא יסייע לכולנו אם פשוט ייתנו לו להביע את האישיות שלו".

לתת לטראמפ להיות טראמפ?

"כן. האישיות שלו הביאה לניצחון בבחירות לנשיאות, אז תנו לו להביע אותה. אנשים צריכים להיות פחות ממוקדים באישיות שלו ויותר במדיניות שלו. הכלכלה בארצות הברית משגשגת. אנחנו צומחים ב־3% בשנה. לנשיא יש מדיניות שהיא פרו־צמיחה כלכלית, בעד האינטרסים של אנשים מהמעמד הבינוני־נמוך. חבריי הרפובליקנים צריכים לרדת ממנו וליהנות מהעבודה שהוא הנשיא, ולא הילארי קלינטון".

סקרמוצ'י מקבל את מפתחות העיר לאס וגאס. "הגעתי לעבוד עם טראמפ במקרה" צילום: רויטרס

"אני אוהב להכיר בטעויותיי, כי זה מביע את האנושיות שלי"

עוד לפני הבית הלבן נודע סקרמוצ'י בוול סטריט בזכות ועידות ההשקעות הנוצצות שאותן קיים בלאס וגאס. ועידת SALT, שאותה ייסד מיד אחרי המשבר הפיננסי של 2008, הביאה לנבאדה קהל של משקיעים, פוליטיקאים וסלבריטאים, וגם זיכתה את סקרמוצ'י במפתחות העיר לאס וגאס.

בתמונה מטקס הענקת המפתחות נראה סקרמוצ'י עומד קורן מאושר ליד ראש העירייה שמחזיק כוס שמפניה. מאחוריהם עומדות רקדניות עטורות נוצות, עם פירסינג בטבור ומחשוף מתפקע. מסוג המעמדים שהקנו לסקרמוצ'י שם של "טיפוס ססגוני".

"אני חושב על עצמי בתור בן אדם מאוד מאוד בר מזל", הוא אומר. "אני בא ממשפחה שעובדת קשה, עם ערכי משפחה חזקים. אמא שלי היתה עקרת בית, אבא שלי עבד בבנייה 42 שנה. אף אחד מהם לא הלך לקולג'. היה לי המון מזל לעבור מחיי מעמד הביניים כאלה לאוניברסיטת טאפטס בבוסטון ואז לבית הספר למשפטים של הרווארד".

מהרווארד הגיע סקרמוצ'י לבנק גולדמן זאקס, לחטיבת המימון התאגידי, פוטר ממנה, והתקבל מיד בחזרה לגולדמן, כסוחר מניות. "כשהתחלתי בגולדמן זאקס חשבתי שאבלה את כל הקריירה שלי שם", הוא מספר, "אבל עמוק בתוכי חשתי שהייעוד שלי הוא ליצור עסק משלי". אז הוא הקים קרן גידור, מכר אותה, ואז הקים עוד אחת, קרן הקרנות סקייברידג', שאותה שם על המדף עם הכניסה לממשל טראמפ. עם הרוכשים המיועדים נמנה גם תאגיד ביטוח סיני, והקרן עדיין מחכה לאישור מכירה.

"ואז במקרה עשיתי דברים אחרים", ממשיך סקרמוצ'י. הוא קנה תוכנית טלוויזיה שבועית על וול סטריט מתחנת טלוויזיה ציבורית, מתוך מחשבה לקדם את העסק שלו, "ואז נהפכתי למנחה של התוכנית, ומכרתי אותה לפוקס ביזנס. אז לפני שעבדתי עבור הנשיא טראמפ הייתי המארח של 'וול סטריט ביזנס וויק' בפוקס ביזנס. כתבתי גם כמה ספרים. הדברים האלה הם די מקריים. בחיים אתה עושה תוכניות ואלוהים צוחק.

"גם כל הקטע של עבודה עם הנשיא היה די במקרה. התחלתי בגיוס כספים: עבדתי בקמפיין של סקוט וולקר, ואז בקמפיין של ג'ב בוש. וכשנהיה בעל ערך עבור הנשיא טראמפ שאלך להציג את המסר שלו בטלוויזיה, עשיתי את זה. כשהוא ביקש ממני לשרת, באתי לשרת".

בנון. "אני לא כמותו, מנסה לבנות את המותג שלי על גב העוצמה של הנשיא" צילום: בלומברג

יש לך פילוסופיה אישית שמחברת את כל זה?

"אל תשב ותחשוב על העבר. עושים טעויות בחיים, זה לא ביג דיל. כולם עושים אותן. כולנו יכולים לטעות, ואני אוהב להכיר בטעויות שלי, כי זה מביע את האנושיות שלי".

כשסקרמוצ'י מדבר על טעויות, הוא מדבר גם כמובן על הראיון הנפיץ שלו ל"ניו יורקר", שהעיף אותו מהבית הלבן. "המשפחה של הכתב ראיין ליזה והמשפחה שלי מכירות כבר 50 שנה. שנינו גדלנו בלונג איילנד, שנינו ממוצא איטלקי אמריקאי, וחשבתי שאני בונה גשר אליו", הוא מסביר את הפתיחות שלו בשיחה.

"עשיתי טעות ושילמתי את המחיר עליה. אני נושא באחריות. אבל אני חושב שזה גם מוציא לעיתונאים שם רע. היה כאן חוסר יושרה. הוא כתב את המאמר באופן מאוד בומבסטי ואגרסיבי, כאילו הייתי לא מאוזן. אבל כשאתה מאזין לתמלול זה כאילו אני ואתה מדברים עכשיו, רק שדיברתי באופן מתובל קצת יותר, בסגנון של חדר הלבשה. אבל זה מה יש. אני עומד מאחורי זה, ומה שאמרתי על האנשים האלה, בניכוי של מילות הגנאי, הוא פחות או יותר נכון".

טראמפ וסקרמוצ'י בימי העבודה המשותפת. "מלכתחילה לא חשבתי שאשרוד בבית הלבן למשך זמן, כי הביאו אותי על תקן מניף גרזן" צילום: פייסבוק Anthony Scaramucci

"טראמפ יזכה גם בבחירות של 2020 ובפער גדול"

בוא נחזור לקמפיין של טראמפ. ברור שהוא רצה לנצח את יריביו. אבל האם הוא באמת רצה להיות נשיא ארצות הברית?

"זה אחד הנרטיבים השגויים של התקשורת. הוא שיחק כדי לזכות מהרגע שבו הכריז על המועמדות שלו לנשיאות. הוא חשב אסטרטגית, האמין באסטרטגיה שלו, וגם צדק. היתה הרבה אי־ודאות לגבי תוצאת הבחירות, אבל לא היתה אי־ודאות לגבי זה שהוא רוצה להיות הנשיא, ורוצה לנצח".

ועכשיו, האם טראמפ נהנה מהנשיאות? הוא מביע הרבה תסכול על האנשים שלא נותנים לו לקדם את האג'נדה, ומתחיל ריבים פומביים בטוויטר.

"אני חושב שהוא אוהב את העבודה. ומי לא היה מתוסכל מכך שיש כוחות משני הצדדים שמקשים עליו לפעול: כוחות ממסדיים, כמו הסנאטורים הרפובליקנים ג'ף פלייק או ג'ון מקיין, או האופוזיציה המסורתית, כלומר המנהיגות הדמוקרטית. זה צפוי, כי הוא לא מייצג אף אחד מהם. הוא מייצג את העם האמריקאי.

"המעמד הפוליטי מתמרד נגד הנשיא, כי הוא לא יכול לשלוט בו. הוא מיליארדר שלא צריך להיות חלק מהמודל העסקי שלהם, ולא צריך טובות מהלוביסטים. הפוליטיקאים צריכים להיזהר כי העם האמריקאי מתוסכל. הוא לא אוהב את מה שקורה בוושינגטון, והנשיא מביע את זה בציוצים שלו".

בכל זאת, האם אין ניגוד בין המסר הפופוליסטי הזה לקבינט של טראמפ, שמלא במיליארדרים?

"בעיניי זה אירוני. חלק מהמיליארדרים האלה התחילו כמוני, בלי גרוש, ויצאו מהאוניברסיטה בחובות. אז מה הנרטיב, שמיליארדר הוא אדם מנותק מבני מעמד הביניים או המעמד הנמוך, ולא מצויד בכלים לעזור להם? האנשים מהמעמד הנמוך ומעמד הביניים בבירור לא חשבו כך, כי מספר ענקי של האנשים האלה התייצבו בקלפי להצביע למיליארדר שחי בשדרה החמישית בניו יורק.

אז טראמפ הוא גלובליסט?

"אתה יודע שהוא כן. יש את נרטיב המדיה שהוא לא, אבל הוא היה בסין, בפולין, במערב אירופה, הוא ביקר את מקרון בצרפת, הוא בא לכאן לישראל, לסעודיה, הוא היה בדרכים בתור המנכ"ל של ארצות הברית, ובנה בריתות וקואליציה. רוצים לומר שהוא לא גלובליסט, אבל אני יודע שהוא כן. וזה לא אומר שהוא לא שומר על האינטרסים של העם האמריקאי".

סטיב בנון ייצג את החיבור של טראמפ לפופוליזם, והוא השתמש בתואר 'גלובליזם' בתור כינוי גנאי לחלק מהאנשים בבית הלבן.

"בגלל זה הוא לא בבית הלבן. הוא היה מפלג מאוד. הוא קידם את המותג שלו ודחף אג'נדה שסטתה מהמסר שדרוש כדי שכולנו נסתדר יחד. בנון ואני היינו חברים ועכשיו אנחנו מתנגדים זה לזה. ואחת הסיבות לכך היא שאיתו זה "או שעושים את זה בדרך שלי או שלא עושים את זה בכלל". ואני חושב שזה הולך לסבך אותו בהרבה צרות. הוא בוחר מועמדים שהם פזיזים בחיים הפרטיים שלהם, יש להם אידאולוגיה פוליטית פזיזה, ובטווח הארוך זה לא הולך לעבוד עבור העם האמריקאי".

אני שואל את סקרמוצ'י אם הוא מתכוון למשל לרוי מור, המועמד הרפובליקני לבחירות המיוחדות לסנאט באלבמה, שהסתבך באישומים שהטריד מינית קטינות, ועדיין זוכה לתמיכתו של בנון. "רוי מור מגוחך. אתה יודע את זה, ואני יודע את זה.

"הנשיא לא תמך במור בהתחלה. הוא תמך במועמדות של לות'ר סטריינג', נסע לאלבמה והשתתף בקמפיין שלו, ועכשיו הוא תקוע עם רוי מור משום שהוא ניצח. אלה הדברים שבנון עשה. הוא שבר שורה עם הנשיא עם לות'ר, ויש לו המלחמה שהוא מנהל לכאורה עם עמיתיו הרפובליקנים. אני לא אוהב את זה. זה מזיק ולא הכרחי".

 מה לגבי חקירת הקשרים של הקמפיין עם רוסיה? איך זה יסתיים?

"אני הצטרפתי לקמפיין בפברואר 2016, כשהפריימריז בדרום קרולינה נגמרו, והיה לי תפקיד די בכיר בוועדה המנהלת של חילופי הממשל. לא ראיתי בשום צורה, אופן או דרך, פעילות של תיאום בין הקמפיין שלנו לממשלה הרוסית, או רוסים באופן כללי. ואני עומד על זה. זה יתגלה בסוף כמהומה רבה על לא מאומה. זה אוסף שטויות וקשקושים, וצריכים להפסיק עם זה".

אז זה לא מה שיגרום לסיום כהונתו לפני 2020?

"הוא הולך לזכות בבחירות לנשיאות מחדש ב־2020 ובפער גדול".

מיהו דובי הוניג, העסקן שהביא את המוץ' לישראל

"אנחנו רוצים להראות שישראל היא מובילה בטכנולוגיה, בעולם העסקים, ולבנות גשרים. וסקרמוצ'י הוא האדם הנכון בשביל זה", אומר דובי הוניג, מייסד ומנכ"ל לשכת המסחר היהודית־אורתודוקסית (OJC), שהביא את סקרמוצ'י לביקור בארץ.

"אני מסוגל לזהות הזדמנויות", מספר הוניג (42), איש עסקים חובש כיפה שחורה מניו ג'רזי, שהקים את הלשכה כדי לקשר בין עסקים ולקדם פעילות ציבורית. ובכל זאת, מה הקשר בין גוף יהודי אורתודוקסי לטיפוס צבעוני כמו סקרמוצ'י? "המיקוד שלי הוא בעסקים. הבאתי אותו כיוצא הבית הלבן, כגורו וול סטריט ומארח ועידת SALT, כאדם שאנשים עוקבים אחריו, והעולם מחכה לראות מה יהיה הצעד הבא שלו. החיים הפרטיים שלו לא משנים לי".

את דרכו המקצועית החל הוניג "עם כמה דולרים מהחתונה שלי". הוא קנה בית קטן, מכר אותו ברווח, רכש עוד בתים, הצליח להשיג על בסיסם קווי אשראי, והחל לצבור נדל"ן להשכרה. בהמשך, במשבר הפיננסי, הוא הקים גמ"ח, "עם אירועי נטוורקינג, הרצאות, הלוואות, יזמים וקואוצ'רים". היוזמה הזו התגלגלה בסופו של דבר ללשכת המסחר: "רשת העסקים היהודית הגדולה ביותר. אנחנו מרשתים את כולם, כל דת, סוג וגזע".

הוניג הוא תומך טראמפ נלהב. "דמוקרטיה היא האויב הכי גדול של הדמוקרטיה", הוא אומר. "בשביל מה דמוקרטיה נוצרה, כדי לאפשר להגן על התורה, לתת לאנשים חירות. אבל המדיה והפייק ניוז מנסים להשתמש בדמוקרטיה ככלי להביס את הדמוקרטיה. ובגלל זה אני עם טראמפ. כולם נשברים. אובמה נשבר. בתי שימוש להומוסקסואלים (טרנסג'נדרים, א"פ) וכל הזבל הזה, נכון? לא היה הכרחי לדון בזה. אצל טראמפ זה לא היה מגיע לחדשות".

גם בראש הממשלה בנימין נתניהו, שנקלע לעימות עם חלקים נרחבים מיהדות ארצות הברית בסוגיית נשות הכותל, הוניג תומך פומבית. "צריך לקבוע גבולות. האנשים האלה רוצים לרקוד בהתלהבות ליד הכותל. הילדים שלהם נישאים בנישואי תערובת, חצי מהאנשים שמנהלים את הארגונים האלה נשואים לגויים".

ומה סקרמוצ'י עצמו מחפש פה? אולי את טיהור שמו מההסתבכות שלו מהחודש שעבר, כשהפיץ סקר בטוויטר שכותרתו: "כמה אנשים מתו בשואה". המטרה, לדבריו, היתה לחנך את הציבור הרחב, שאינו מודע להיסטוריה. אבל התוצאה היתה פיאסקו, שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב ושלילי בארצות הברית ומחוצה לה. גל של מבקרים זועמים, ובהם הליגה נגד השמצה, דרשו כי הפוסט יוסר. סקרמוצ'י התנצל, הסיר את הפוסט וגם תרם 25 אלף דולר למכון ויזנטל.

ואולי לביקור של סקרמוצ'י יש מטרה אחרת.

אתה רץ למשרה ציבורית?

"לא. כדאי לי?".

פשוט תהיתי מה בעצם מביא אותך לישראל. וחשבתי שיש הרבה יהודים בניו יורק, ואולי אתה מתכוון לרוץ שם?

"אני איש עסקים".

לקריאת הכתבה באנגלית לחצו כאן