מבקר המדינה: עיריית צפת מעלימה עין מפלישת עסקים לשטחי ציבור
על פי בדיקה של המבקר נמצא כי בעלי עסקים בעיר פלשו לשטחים ציבוריים ברחובות הראשיים של העיר וחוסמים את המדרכה. בין העסקים הפולשים גם בית קפה של חבר מועצת העיר, יגאל שטרית
- המבקר: להקים ועדת חקירה לתפקוד מועצת ריינה והעומד בראשה
- המבקר: כמחצית מהמושבים באצטדיון הרצליה נבנו ללא היתר
- המבקר חושף נפוטיזם ברשויות המקומיות: בבית שמש רוב עובדי העירייה הם קרובי משפחה
בדו"ח מצוין כי למעט מכתב התראה ששלחה הוועדה המקומית לחבר המועצה שטרית המזהירה כי הסככה הוקמה במדרכה ציבורית וללא היתר "לא ננקטו צעדים בגין הפלישה וחבר המועצה ממשיך להשתמש בשטח המדרכה לעסקיו בלי הפרעה", כתב המבקר והוסיף כי הוא רואה בחומרה את "התנהגותו של שטרית המשמש מתוקף תפקידו כחבר בגוף הממונה על אכיפת חוקי התכנון והבנייה בעיריית צפת ופועל בשטח המדרכה לעסקיו שלא בהתאם לחוק".
צפת צילום: יוני לובלינר
"העירייה נתנה תמריץ חיובי לפולשים"
על אף העבירות העירייה לא טרחה לחייב את הפולשים בעלי העסקים השונים ברחבי העיר בארנונה בגין השטחים שפלשו אליהם, כנדרש בתקנות ההסדרים במשק המדינה, בצווי הארנונה של העירייה, בהנחיות משרד הפנים וכנקבע בפסיקה. כמו כן לא נגבו דמי שימוש בנכסים כנדרש כדין ובכך "נתנה להם תמריץ חיובי להמשיך להשתמש בשטחים הציבוריים לצורך עסקיהם".
העלמת העין מצד העירייה מהפלישות הובילה גם לדיווח כוזב כי העסקים פועלים כחוק לצורך חידוש רישיון העסק עבורם. המבקר מתאר כי לצורך כך העבירה הוועדה המקומית למחלקה לרישוי עסקים של העירייה אישורים כוזבים ולפיהם עסקים טעוני רישוי, אשר בעליהם פלשו לשטחים ציבוריים שלא כחוק, פועלים לפי חוקי התכנון והבנייה.
עוד עולה מן הדו"ח כי עיריית צפת גילתה אוזלת יד בכל הנוגע לניהול נכסי המקרקעין שבבעלותה שהוביל להפסדים כספיים בקופה הציבורית. העירייה לא ביצעה את הפעולות הנדרשות למכירת נכסים וכן לא גבתה דמי שכירות.
מבקר העירייה העלה ליקויים באופן ניהול נכסי מקרקעין בעיר עד לחודש ינואר 2010 עת הגיש את הדו"ח לראש העיר. במועד סיום ביקורת מבקר המדינה הוא מצא כי הוסדרו 42 נכסים אך העירייה טרם סיימה לטפל בליקויים ב-14 נכסים.
בין הדוגמאות לניהול כושל של נכסים וגבייה מצד העירייה, המבקר מתאר מקרה אודות בניין דו קומתי ובו שתי דירות שנרכשו בידי העירייה באמצע שנות החמישים. כל דירה על פי הערכות שנמסרו מהעירייה למבקר בשווי של כ-300-400 אלף שקל. אחת מן הדירות שימשה למגורי איש ציבור והדירה השנייה למשרדיו. כיום בנו מחזיק בדירות אלה ללא אישור וללא רשות. העירייה לא גבתה ממנו עד סיום מועד הביקורת בפברואר 2017 את דמי השכירות או פעלה למכירת הנכסים משך שנים.
קושי להוציא היתרי בנייה בחלק מאזורי העיר ובעיית מעקב נכסים
בינואר 2014 קיבלה תוקף תכנית המתאר החדשה לעיר צפת, אך מן הדו"ח עולה כי זו אינה מאפשרת הוצאת היתרי בנייה בחלק מאזורי העיר. זאת משום שהעירייה והוועדה המקומית לא הסדירו את נושא זכויות הבנייה באמצעות תכניות מפורטות עדכניות באזורים שלא חלות עליהם תכניות כאלה. עקב כך לא ניתן לתת היתרים לבנייה בחלק מאזורי העיר.
התכנית החדשה החליפה את תוכנית המתאר הישנה של העיר משנת 1982. מטרות התוכנית היו, בין היתר, לתכנן מחדש את העיר ולהתאימה לצורכי המאה העשרים ואחת; ולאפשר הגדלת מספר תושביה ל-60,000 נפש עד שנת 2030; וכן תוכננה בה תוספת של כ-10,500 יחידות דיור.
במועד סיום הביקורת (פברואר 2017) מינהל התכנון, הוועדה המחוזית, העירייה והוועדה המקומית טרם החלו לפעול ליישום המלצות ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מיוני 2012 בנוגע להכנת תכנית מתאר חלקית משלימה לשטחים שנוספו לתחום השיפוט של העירייה ולשטחים שלא נכללו בתכנית המתאר שאושרה. המבקר טוען כי הדבר אינו מאפשר להסדיר את נושא התכנון של שטחים אלה, ועקב כך לא ניתן לפתחם.
עוד הביקורת מעלה כי בעירייה לא מבוצע סקר הנכסים בעיר באופן רצוף. מדובר בניהול רישום המקרקעין של הרשויות המקומיות המוסדר בתקנות ולפיהן על כל רשות לנהל ספר נכסים שנועד לאפשר שליטה מלאה ויעילה בהם. "כעשר שנים לאחר מועד ההתקשרות לביצוע סקר הנכסים, נמצא כי הסקר אינו מתבצע באופן רציף, כי הוא טרם הושלם וכי יעדיו עדיין לא הושגו", כתב המבקר והוסיף כי הדבר פוגע באמינות הנתונים שבידי העירייה, להקשות עליה לשמור על נכסיה ובכך למנוע ממנה למלא ביעילות את תפקידה.
בסיכום כותב המבקר כי התפקוד הלקוי ואוזלת היד של העירייה, עד כדי "העלמת עין מכוונת של פרנסי העיר צפת והאחראים בעירייה מהפרות החוק החמורות, מאפשרים השתלטות על המשאב הציבורי ומביאים לפגיעה ברכוש הציבורי ובאינטרס הציבור. באי-אכיפת החוק יש כדי לגרום לפגיעה חמורה בשלטון החוק ובאמון הציבור. אופן תפקודה האמור של העירייה מעיד על הזנחה וזלזול במשאבים הציבוריים ופוגע באינטרס הציבורי".
תגובת עיריית צפת: "נושא החריגות והפלישות ברחוב המסחרי מוכר וידוע לעיריית צפת. עוד טרם הביקורת שבוצעה מטעם מבקר המדינה וטרם פרסום הדו״ח, בתוכנית האב לתיירות של צפת קיימת תוכנית לשנות את פני רחוב ירושלים בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ולהפכו לאזור מסחר ותיירות, כולל מתן מענה לסוגיות שהוזכרו בדו״ח, לרבות חזיתות אחידות לכלל החנויות, הנגשה יעילה ומקומות חנייה. יש לזכור כי גל התיירות הגדל משמעותית בצפת מביא עימו כ-1.2 מיליון תיירים בשנה. זהו מספר מבורך וחסר תקדים, אולם לצידו העירייה צריכה לדעת להכיל כמעט בכוחות עצמה את פיתוח ושימור העיר העתיקה ולהפנות משאבים עצומים שאין רשות מקומית מסוגלת להתמודד עם השקעה זו בכוחות עצמה. לצד גל התיירות הגובר והצורך לספק לתיירים מענה הולם וראוי, מיקומה הטופוגרפי של צפת, מקשה על פעילות העסקים בחודשי החורף, אז כמות התיירות מצטמצמת דרמטית. העירייה נוקטת בחודשים אלו במדיניות מקלה מתוך ניסיון לסייע לבעלי העסקים. הצורך לספק לתיירים ולפוקדים את צפת חוויית ביקור משודרגת, ממצאי דו״ח מבקר המדינה רק מחזקים את האתגר הניצב מולנו ואנו נפעל ונתייחס לממצאים ככלי עבודה יישומי. שלב א' של התוכנית יצא לדרך ומשרד דרור גרשוני שנבחר להוביל את הפרויקט יחד עם משרד התיירות, כבר נמצא בשלב אישור ראשוני ושיתוף ציבור להסרת המפגעים לצורך שיפור חווית הבילוי ברחוב. באשר לטענה על תוכנית המתאר - מדובר בתוכנית שנבנתה במשך כ 20 שנה ועברה ידיים של 4 ראשי ערים, כך שהיא בהחלט לא רלוונטית למצב הקיים ואנו מתמודדים גם עם עובדה מצערת זו".
