טיפול משפחתי: "יש לי הוצאות של 20 אלף שקל בחודש"
זהבית גוטפריד נקלעה למצב סיעודי בגיל 53. כיום היא מוכרת על ידי המדינה כנכה ב-90% ומקבלת כ-10 אלף שקל בחודש, אבל לדבריה זה לא מספיק: "אני משלמת חצי מההוצאות מכספי ירושה, אבל גם זה ייגמר יום אחד"
כל מה שאתם צריכים לדעת על הביטוח הסיעודי
זהבית גוטפריד היתה בת 53 כשרופאים גילו גידול בראשה. היא עבדה אז כמנהלת סניף של בנק אגוד, שדרכו בוטחה בביטוח סיעודי. הדבר האחרון שציפתה לו הוא שתהפוך לסיעודית.
- טיפול משפחתי: "אתה מרגיש מטומטם, כאילו משחקים בך"
- "שילמתי כל השנים ופשוט נדפקתי"
- טיפול משפחתי: "אבא שילם שנים ואז הביטוח הקבוצתי נעלם"
גוטפריד טסה לבצע ניתוח להסרת הגידול בניו יורק ב־250 אלף דולר, לאחר שלא מצאה רופא בארץ שיסכים לבצע את הניתוח הסבוך. "הייתי שם חצי שנה בשיקום, נותרתי נכה עם חצי גוף משותק וקשיי דיבור", היא מספרת.
לאחר שחזרה לארץ קיבלה מחברת הביטוח הראל, שהפעילה את הביטוח ממקום העבודה, 4,000 שקל בחודש למשך 18 חודשים. כיום היא מוכרת על ידי המדינה כנכה ב־90% ומקבלת כ־10 אלף שקל בחודש. לדבריה, זה ממש לא מספיק. "בכל חודש יש לי הוצאות של כ־20 אלף שקל. אני משלמת חצי מכספי ירושה, אבל גם זה ייגמר יום אחד".
לדבריה, יותר מכל היא נזקקת לטיפולי פיזיותרפיה. המדינה מספקת לה 10 טיפולים בשנה באורך של כ־25 דקות, אך היא זקוקה להרבה יותר. לכן, היא נוסעת פעם בשבוע לקבל טיפול ברחובות על חשבונה. על כל טיפול כזה היא משלמת 600 שקל, בנוסף לכ־300 שקל שהיא לוקחת מונית מתל אביב לרחובות, שכן היא אינה יכולה לנהוג בשל מצבה.
על מה את מוותרת כדי לממן את הטיפול?
"תיאטרון, תרבות, נסיעות לחו"ל. אני בנקאית, אז למזלי אני יודעת איך לכלכל את עצמי. הייתי רוצה לעשות דברים שבני גילי עושים".