טיפול משפחתי: "אתה מרגיש מטומטם, כאילו משחקים בך"

בועז רצון, בן 70 מאזורי חן בצפון תל אביב, עבד במשך 37 שנה בבנק דיסקונט, שנים שבמהלכן היה מבוטח בביטוח סיעודי קבוצתי דרך מקום העבודה. עד לא מזמן הוא היה משוכנע שהתשלום החודשי הקבוע לחברת הביטוח יסייע לו אם וכאשר יזדקק לטיפול סיעודי. רצון שילם מדי חודש 480 שקל, עבור ביטוח סיעודי לו ולאשתו.

אלא שב־1 לאוקטובר השנה הוא קיבל מכתב מחברת הביטוח, שבה היא הודיעה לו כי כל הכסף ששילם לה במהלך השנים הללו, "הלך פייפן" כהגדרתו. לרצון ואשתו שני ילדים בוגרים ועצמאיים וילד נוסף בעל צרכים מיוחדים, שאותו הם סועדים עד היום.

בועז רצון: "חשבנו שעשינו הכל לקראת הזקנה ושהכל יהיה בסדר ופתאום הבום הזה" צילום: עמית שעל

"חשבנו שעשינו הכל לקראת הזקנה ושהכל יהיה בסדר ופתאום הבום הזה", מתאר רצון את הרגע שבו גילה שהכסף ששילם נעלם כלא היה. "חטפו אותנו. אתה מרגיש מטומטם, כאילו המדינה משחקת בך. אתה כבר לא רוצה לסמוך על אף אחד בחיים, אנחנו די בהלם".

מישהו מבין חבריך לעבודה כבר הפך לסיעודי?

"ככל שאני יודע לא, אבל עובדי הבנקים נחשבים יחסית חזקים ומסודרים כלכלית, וחוץ מזה - כל אחד והעולם שלו. מבחינתי, אני עכשיו צריך להתארגן מחדש, אחכה ונראה מה עושים".

תרכוש ביטוח פרטי עכשיו, אחרי כל השנים הללו?

"אין ברירה, אני לא אשאר חשוף, אתה מבין? שני הילדים הגדולים יסתדרו לבד, אבל אני צריך לשלם גם על ילדי שיש לו צרכים מיוחדים, זה יצא פי שתיים".