ועדת הכספים אישרה את גרסת הפשרה לחוק למיסוי קק"ל - ללא הסכמת קק"ל

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול לקריאה שניה ושלישית את הצעת הפשרה בנושא החוק למיסוי קק"ל. זאת, במטרה להביא לאישור החוק במליאה בשבוע הבא. אלא שהפשרה הושגה בין רוב הסיעות הציוניות בכנסת - ללא הסכמת קק"ל. בקק"ל אומרים שיגישו עתירה לבג"ץ נגד החוק וכן יגישו תביעה נגד המדינה בדרישה שתחזיר סכום של 2.2 מיליארד שקלים שהעבירה הקרן למדינה בעבר. באוצר טוענים שאין בסיס לתביעה של קק"ל.

על פי הצעת הפשרה, תחויב קק"ל לשלם מיסים החל מראשית 2018. עם זאת, אם תבחר להעביר למדינה 65% מרווחי הקרקע שלה בשנים 2018 ו-2019, היא תהיה פטורה ממיסים עד סוף 2023. הסעיף שמחיל על קק"ל את חוק חובת המכרזים הוצא מהחוק.

יו"ר ועדת הכספים משה גפני צילום: אלכס קולומויסקי

ההצעה המקורית קבעה שבכל שנה תוכל קק"ל להחליט אם לשלם מיסים או להעביר למדינה 80% מרווחיה. באוצר הסבירו את הירידה מ-80% ל-65% בכך ש"זה היה שוט". מנכ"ל האוצר שי באב"ד הסביר שהנוסח החדש מיועד לתמרץ את קק"ל להעביר את הכסף בשנתיים הקרובות ולא לשלם מיסים מדי שנה.

אלא שהבסיס הכלכלי להנחה זו נראה רעוע. שווי המיסים שקק"ל צפויה לשלם מוערך ב-300 עד 500 מיליון שקל לשנה כלומר כשני מיליארד שקל לחמש שנים. השווי של 65% מרווחי קק"ל מקרקע בשנתיים מוערך בכ-2.2 מיליארד. על רקע זה, לא ברור על סמך מה מקווה האוצר שקק"ל תבחר באופציה של התשלום המוקדם. נראה שהתקווה שם היא שקק"ל תעשה זאת כדי למנוע חשיפה של התקציב שלה בפני רשות המסים.

בעיה נוספת בהצעת הפשרה העלה ח"כ מיקי לוי מיש עתיד שאמר ש"בכל מקרה דופקים את שר האוצר הבא שיהיה לו 350 מיליון שקל פחות לשנה". כלומר האוצר מקווה לממן הוצאות בתקציבים הבאים שלפני הבחירות על חשבון התקציבים של הקדנציה הבאה.

בקק"ל אמרו הי הם "מתנגדים לכל הניסיון לקחת מאיתנו את הכסף. נגיש עתירה לבג"ץ נגד החוק". זאת, בטענה שהממשלה מפרה הסכם חתום ומלאימה כספים של גוף עצמאי. בנוסף תהיה תביעת השבה של 2.2 מיליארד שקל, ששולמו במסגרת ההסכם הקודם. קק"ל כבר הודיעה אתמול על ביטול האמנה ההיסטורית המסמיכה את רשות מקרקעי ישראל לנהל את הקרקעות שלה המהוות 13% מקרקעות ישראל ושלחה לרמ"י מכתב הדורש ממנה להפסיק לבצע פעולות בקרקעות קק"ל.

סגן יו"ר קק"ל ארנן פלמן אמר שקק"ל תחליט על צעדיה אחרי שתראה את החוק שיעבור. עם זאת ציין שכבר מזמן הוא סבור שלקרן הקיימת רצוי לשלם מיסים ולנהל את הקרקעות שלה באופן עצמאי. זאת, כיוון שרשות מקרקעי ישראל גובה מהקרן 30% מהרווחים על ניהול הקרקע. לדבריו, "נפעל בצורה טובה ויעילה ולא כמו הגוף המסואב הזה".

לאחר אישור החוק נמסר מקק"ל ש"צר לנו שממשלת ישראל בוחרת להתנהל בצורה דורסנית ואלימה דווקא מול ארגון ציוני שכל מהותו היא סיוע למדינת ישראל. הממשלה מפרה בצורה בוטה את ההסכם שנחתם רק לפני כשנתיים, בו העבירה קק"ל 2.2 מיליארד שקלים לאוצר המדינה". עוד טענו בקרן ש"כל פגיעה בקק״ל היא פגיעה קשה נוספת של הממשלה באזרחי ישראל בכלל ובפריפריה החברתית והגאוגרפית, בפרט".

הדיונים שהובילו לאישור החוק היו סוערים במיוחד והופסקו פעמים רבות לצורך השגת פשרות. מתנגדי החוק טענו, כי בפועל מדובר בהלאמת קק"ל ופגיעה בפעילותה הציונית. מנגד התומכים, טענו כי קק"ל פועלת בחוסר שקיפות גם בנושא התקציבי וגם בתחומי עיסוקה.

בעקבות ההחלטה ניסו שני הצדדים להציג את הפשרה כניצחון. ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, שהוביל את ההתנגדות לחוק, אמר בתגובה ש"בשל התנגדות הבית היהודי לחוק ההשתלטות על קק"ל הוסכם על תיקון החוק באופן שימנע את הלאמת קק"ל. הסעיפים הבעייתיים שהיו מונעים מקק"ל את האפשרות להמשיך לממש את ייעודה הציוני ימחקו מהחוק".

יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן אמר לעומת זאת ש"בדיוק כמו שאמרנו בתחילת הדרך, ולמרות כל הלחצים הפוליטיים סוכם על העברת הכסף דרך המדינה. סדרי העדיפויות יהיו שקופים והוגנים".

ח״כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר ש״תמכתי בחוק ברגשות מעורבים. מצד אחד אחרי שנלחמנו כל-כך הרבה שנים על כך, סוף-סוף נקבע כי קק״ל תשלם מיסים. יחד עם זאת לצערי עד לרגע זה לא התקבלה עמדתי שקק״ל תוכפף לחוק מבקר המדינה. בכוונתי להילחם במליאה על הסעיף החשוב הזה כדי שקק״ל תפסיק להתנהל כקופסה שחורה".