פרשנות
במחלוקת בין האוצר לקק"ל אין צדיקים ואין צודקים
כמו בריון רחוב מנסה המדינה להכריח את קק"ל להעביר לה שני מיליארד שקל. אלא שהקרן הביאה את זה על עצמה - באי סדרים ובאגירת הכסף
קשה להבין למה, אבל חוק מיסוי קק"ל נהפך בין לילה לנושא הדחוף ביותר בישראל. הממשלה התכנסה היום לישיבה דחופה כדי לאשר אותו; שלוש ישיבות של ועדת הכספים וועדת הכנסת התקיימו כדי לקדמו; יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הודיע כי מחר תימשך ישיבת הוועדה אל תוך הלילה וככל שיידרש. כל זה בתגובה להחלטת דירקטוריון קק"ל שלשום להעביר למדינה מיליארד שקל ולא שניים כמו שדרש האוצר. "מה קרה"? שאל ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי "הסורים על הגדרות"?
מי ששאל את עצמו האם הקרב הזה יכול להסלים, קיבל הערב תשובה בדמות הודעת קק"ל לרשות מקרקעי ישראל כי היא נדרשת להפסיק לנהל את הקרקעות שלה. כלומר, הקרן פותחת למעשה מאבק משפטי על הניהול העצמאי של 13% מקרקעות ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר קק"ל דני עטר החליפו ציוצים בטוויטר שבהם האשים עטר את נתניהו כי הוא "מגשים את חלומו של זחאלקה".
ולמרות הכל, ההערכה בכנסת היתה שיש סיכוי לא מבוטל שהמגעים שפתחו אתמול חברי הכנסת מיקי לוי מיש עתיד ומיקי רוזנטל מהמחנה הציוני יבשילו היום לפשרה. ההערכה הזאת מתבססת על ההנחה שחוק מיסוי קק"ל רע לממשלה, מאחר שהיא תקבל ב-2018 הרבה פחות ממיליארד השקלים שהיא דורשת מהקרן. "הם באים לחקיקה כדי להגיע להסכם", העריכו היום בוועדה.
סחיטה באיומים
במחלוקת בין האוצר לקק"ל אין צדיקים ואין צודקים. כולם בה לא בסדר - כל אחד בדרכו. סגן שר האוצר לשעבר מיקי לוי מיש עתיד הגדיר שוב ושוב את ההתנהגות של האוצר והמנכ"ל שי באב"ד כ"סחיטה באיומים". כמו בריון רחוב, האוצר מכוון אקדח בדמות ועדת הכספים לרקתה של הקרן הקיימת ואומר: אם לא תתנו שני מיליארד, נעביר חוק שייקח מכם את הכסף.
קק"ל מצידה הביאה את זה על עצמה בשחיתויות, בחוסר שקיפות בחלוקת כסף ללא כל קריטריונים, ומעל לכל בכך שאגרה הר של מיליארדים במקום לחלק אותם לפרויקטים. אבל האמת היא שגם שיווק הקרקעות המסיבי של המדינה הביא על קק"ל את חמדנות האוצר. מתברר שהרווחים שרשות מקרקעי ישראל מעבירה לקק"ל מהקרקע זינקו מ-800 מיליון ב-2014 ל-1.6 מיליארד השנה, והאוצר פשוט לא רוצה לוותר על הכסף הזה.
את העמדה של האוצר שרואה בכספי קק"ל רכוש של המדינה ביטא היום באב"ד מפורשות: "מי שצריכה לחלק את רווחי קק"ל ולקבוע את סדר העדיפות הלאומי היא ממשלת ישראל". אפשר להתווכח אם העמדה שלו מוצדקת אידיאולוגית או לא, אבל אין ספק שמבחינה משפטית אין לה בסיס. קק"ל היא גוף עצמאי.
הסכם על הקרח
את הסיבוכים שהמחלוקת הזאת מבטאת גם חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שקבע שהעברת חוק המיסוי בניגוד להסכם חתום חושפת את המדינה לתביעה של מיליארדים. ההסכם מ-2015 קבע שקק"ל תעביר למדינה ב-2016 ו-2017 2.2 מיליארד שקלים בתמורה המדינה תעכב את חוק המיסוי ולא תדרוש עוד כספים עד 2021. בקק"ל אומרים שיתבעו את הכסף שכבר שולם בחזרה.
היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג סבור שהסיכון נמוך כיוון שקק"ל לא יכולה לטעון שנגרם לה נזק מכך שהמדינה השתמשה בכסף לפרויקטים לאומיים. הלקח הברור מהסיפור הזה הוא שהסכם עם האוצר לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו אם האוצר חושב שאין לך כוח לאכוף אותו.
מי סוגר את מי?
אחד משיאי הדיונים היום נרשם כשסמוטריץ' אמר כי "מי היה מאמין שהליכוד יסגור את קק"ל", ויו"ר הקואליציה דוד ביטן ענה ש"אנחנו לא נסגור את קק"ל היום אלא את הבית היהודי". עוד קודם לכן ביטן דרש להדיח את סמוטריץ' מועדת הכספים כי "הוא עושה מה שהוא רוצה". יו"ר סיעת הבית היהודי שולי מועלם הבהירה שזה לא יקרה.
למה לסמוטריץ' כל כך חשוב שהחוק לא יעבור? הימין הקיצוני הוא המגן של המוסדות הלאומיים משום שהם המוסדות היחידים שרשאים להפלות יהודים לטובה. קק"ל אולי לא חשובה להם כמו החטיבה להתיישבות, אבל כל מה שהכנסת תחליט על קק"ל יכול להוות תקדים לגבי החטיבה. סביר להניח שברגע שהחוק לגבי קק"ל יעבור, תגיע העתירה שתבקש להחיל אותו על כל יתר המוסדות הלאומיים.