חקר ביצועים: השבוע של הורדות המסים, ברודקום ואמזון

השר מבטיח "כסף לאזרחים"

גם מביקורו באסיה השבוע נשיא ארצות הברית צייץ שהממשל שלו "עובד קשה מאוד על הורדת מסים למעמד הביניים, תאגידים ומקומות עבודה!". לא ברור אם זה תיאור מדויק של הרפורמה שמתבשלת בקונגרס, ולא ברור כמה היא תועיל למי שאינם עשירים. אבל יש כאן גם עניין עקרוני יותר, שהעלה ד"ר ג'ייסון פורמן, הכלכלן הראשי בממשל אובמה: לא מספיק להראות מי ירוויח מהורדות המסים, צריך גם להראות איך מממנים אותן. יש הבדל תהומי בין רפורמה שמקטינה את חוסר היעילות וממריצה את הכלכלה לבין הורדות מסים שגוררות פגיעה בשירותים חברתיים חיוניים או מגדילות את הגירעון, מה שעלול להוביל בעתיד שוב להעלאת מסים. ואת ההבדל התהומי הזה צריך לזכור עכשיו, כששר האוצר משה כחלון מבטיח הורדות מסים ש"יחזירו את הכסף לאזרח" — בהתבסס על גידול חד־פעמי בהכנסות. השאלה היא לא רק מה האזרחים ירוויחו מהורדות המסים האלה (ומי מהם), אלא גם כמה הם עוד ישלמו עליהן בעתיד.

אורי פסובסקי

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

משה כחלון צילום: שאול גולן

המלצות בפרשת בזק

החקירה של בזק ברשות ניירות ערך הגיעה השבוע לקו הסיום, עם המלצות להעמיד לדין את בעל השליטה שאול אלוביץ', המנכ"לית סטלה הנדלר, מנכ"ל yes רון אילון ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. זה קרה מהר יחסית, בתוך פחות משנה, כשהחקירה הגלויה נמשכה כארבעה חודשים בלבד. היעילות הזאת מצדיקה את המחמאות שמקבלים כעת יו"ר הרשות שמואל האוזר וחוקריו. אבל דווקא על רקע היעילות הזאת בולטים כל המקרים האחרים, חקירות שנגררות במשך שנים, כשחלקן מסתיימות בלא כלום. טוב שעינוי הדין הזה נחסך מאלוביץ', הנדלר והשאר; עכשיו הרשות צריכה לחסוך אותו גם מכל האחרים.

יניב רחימי

באשטרום לא לומדים

רשות ניירות ערך המליצה השבוע על הגשת כתבי אישום נגד כל צמרת בזק, בעקבות עסקת בעלי העניין לרכישת yes. עולם העסקים רעש, אבל באשטרום כנראה התרגשו פחות. אשטרום נכסים, מתברר, תמכור בעסקת בעלי עניין חלק מבניין משרדים לחברה־האם, בראשות רמי נוסבאום, תמורת 150 מיליון שקל. עסקה כזאת, מעצם שמה, מיטיבה עם בעלי העניין — ופחות עם הציבור. למען האמת, קשה לזכור עסקת בעלי עניין שהיטיבה איתו. הרי מטרת העסקאות האלה היא להעביר כסף מכיס אחד לכיס אחר של אותם אנשים, כמעט תמיד במחיר מפולפל על חשבון הציבור. אינספור עסקאות כאלה כבר נחשפו כבעייתיות, חלק מהן גם כלא חוקיות. הגיע הזמן שהרגולטורים יעזרו לבעלי השליטה להפנים שעידן עסקאות בעלי העניין נגמר, ויאסרו אותן לחלוטין.

אורן פרוינד

רמי נוסבאום יו"ר אשטרום צילום: ישראל הדרי

בצמרת הפער גדול יותר

סקירה של הכלכלן הראשי שפורסמה השבוע חשפה שפער השכר בין נשים לגברים בעשירון העליון של מקבלי השכר כפול מבעשירונים הנמוכים, והוא כ־40% לעומת 26% פער בשכר החציוני. כלומר ככל שנשים משתכרות יותר, הפער מהגברים רק גדל. ממצא אחר מגלה שככל שלתחום מסוים נכנסות יותר נשים, כך הפערים בו גדלים (לא כולל חינוך). הצלחת לדחוק את תקרת הזכוכית או להיכנס לתחום גברי בעיקרו? תגידי תודה וקחי שכר נמוך משמעותית, כדי שהגברים שפתאום התקרבת אליהם לא יחושו מאוימים עוד יותר. הכנסת חוקקה את חוק שכר שווה לעובד ולעובדת כבר לפני 21 שנה. הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה הוקמה לפני תשע שנים. שר העבודה והרווחה שאחראי לה, חיים כץ, צריך להיכנס לעניין בהקדם, ולוודא שהנציבות עוברת לאכיפה אקטיבית של החוק, כזאת שלא מסתכמת בטיפול בתלונה ספציפית אלא עוסקת בציד מעסיקים מפלים ובהסברה שתיצור הרתעה. כי באמת נמאס.

שירלי זינגר

המהלך הגיע לבג"ץ

הרכב מורחב של בג"ץ דן השבוע בעתירות נגד הקמת תאגיד החדשות בנפרד מתאגיד השידור הציבורי. בעתירות מהסוג הזה, הג'יבריש המשפטי נוטה להלבין ולכבס את המזימות הפוליטיות, או כמו שהגדיר זאת נציג התאגיד: "תאמינו לפוליטיקאים שאומרים לכם את האמת, ולא למשפטנים שמדברים על שינוי מבני והתמקצעות". ואכן, השופטים סירבו להתמסר לערפל: יצחק עמית הגדיר את הפיצול "חקיקה חשודה", מני מזוז הוסיף ש"עשו את המהלך המייגע הזה רק כדי להשפיע על העוסקים בשידור חדשות, זו המטרה היחידה". האמירות המפורשות האלה חשובות, אבל לא תהיה להן שום משמעות אם הפסיקה עצמה לא תפסול את החקיקה החשודה.

משה גורלי

מני מזוז צילום: שאול גולן

בדרך ל"עסקה הגדולה בהיסטוריה"

עסקאות ענק תמיד נראות מרשימות מאוד: הסכומים אדירים, החברות ענקיות עוד לפני שהתמזגו, והפוטנציאל של החברה המאוחדת נראה דמיוני. השבוע כבשה את הפסגה הקסומה "העסקה הגדולה בהיסטוריה", שבה ענקית השבבים ברודקום בראשות הוק טאן הציעה לקנות את המתחרה קוואלקום תמורת 130 מיליארד דולר. כמה זה גדול? דמיינו את מקדונלד'ס וסטארבקס מתאחדות. מה הסיכוי שזה יעבוד? דמיינו את מקדונלד'ס וסטארבקס מתאחדות. כי ההיסטוריה מלמדת שגם אם עסקאות ענק כאלה יוצאות לדרך, הן לא נגמרות טוב. AOL קנתה את טיים־וורנר בעסקת ענק בשיא הבועה הקודמת, וזה החזיק מעמד פחות מעשור. מיקרוסופט קנתה את נוקיה כדי להציל את מערכת ההפעלה שלה לסמארטפונים, עד שנאלצה להרים ידיים ולוותר על התחום. ולא ניכנס כאן לעסקאות הענק של טבע. זה לא אומר שכל הרכישות הגדולות נידונו לכישלון, אבל בלא מעט מקרים היצור ההיברידי שהן מולידות בהחלט עונה על ההגדרה "גדול מספיק כדי ליפול".

איתי שמושקוביץ

משרדי ברודקום צילום: בלומברג

המחיר של הורדת המחירים

לקראת החגים, אמזון מורידה מחירים, ומהשבוע חלק מהמוצרים של יצרנים עצמאים שמשתמשים בפלטפורמה שלה יעלו עד 9% פחות. זה קורה בשקט. כל כך בשקט, שהיצרנים עצמם לא ידעו על זה, ואמזון ספגה את ההפרש במחיר כך שלא יגולגל לספקים. לכאורה, זה נהדר, הרי גם הצרכנים וגם היצרנים מרוויחים. בפועל, חלק מהיצרנים נתקעו בלי סחורה, ובעיקר — רבים מהם נקלעו למצב בעייתי, כי הם מוכרים את המוצרים שלהם באמצעות מפיצים נוספים וחתומים עמם על התחייבות למחיר מינימום. מיותר לציין שאין להם את הפריבילגיה להתמקח עם אמזון, ושכל צעד חד־צדדי כזה של החברה שוחק עוד יותר את יחסי הכוחות האבודים מראש. ובמילים אחרות, כמו פייסבוק וגוגל, אמזון שוב הוכיחה השבוע שהבריונות משתלמת.

הגר רבט

האליטה במעצר

בניסיון למשוך השקעות גלובליות, סעודיה יצאה למלחמה בשחיתות, והשבוע עצרה עשרות נסיכים, שרים ואנשי עסקים, כולל הנסיך הטייקון אלווליד בין טלאל (בתמונה), בן דודו למחצה של יורש העצר שהורה על המעצר, מוחמד בן סלמאן. רק לפני שבועיים אירחה ריאד את "פסגת דאבוס הסעודית", בהשתתפות יו"ר קרן המטבע, שר האוצר האמריקאי, בכירים בוול סטריט ועוד רבים באליטה הכלכלית העולמית, שכולם התארחו במלון ריץ קרלטון בעיר. השבוע המלון הזה נהפך לבית המעצר של האליטה המקומית. ההתנהלות הדו־קוטבית הזאת עושה לסעודיה שירות רע: במקום משטר שנאבק בשחיתות, העולם רואה משטר אימים לא צפוי שצריך להרחיק ממנו את הכסף.

תמר טוניק

אל וואליד בין טלאל צילום: בלומברג