הכנ"רית ממנה רואה חשבון חיצוני שיפקח על נאמני מגה

שלושת נאמני רשת מגה - רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד אודי גינדס - יוצרים תקדים נוסף. לאחר שדרשו שכר טרחה אסטרונומי של 153 מיליון שקל, שכמותו לא ביקש אף נאמן מעולם, החליטה כונסת הנכסית הרשמית (הכנ"רית) עו"ד סיגל יעקובי למנות רואה חשבון בכיר מטעמה שיבדוק את ההתנהלות הכספית של הנאמנים, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בפעם הראשונה שבה משרד כונס הנכסים הרשמי מחליט למנות רו"ח שיבחן התנהלות כספית בתיק פירוק.

בין היתר יתבקש הרו"ח שימונה לבדוק את הדו"חות שהגישו הנאמנים לבית המשפט, לאמת את הנתונים שמופיעים בהם, וכן לבחון את הדו"חות הכספיים של מגה ל־2016 שמהם עולה כי בתקופת הקפאת ההליכים הפסידה הרשת 146 מיליון שקל - נתון שאינו מופיע במסמכים אחרים שהגישו הנאמנים.

נראה כי החלטתה של יעקובי התקבלה לאור טענות של נושי מגה, ובראשם בנק הפועלים, הנושה הגדול ביותר - כי הנאמנים אינם מספקים את הנתונים המלאים, ולאור כמה החלטות של השופט אילן שילה שבמסגרתן דרש מהנאמנים לספק מסמכים ונתונים, שסופקו באופן חלקי בלבד.

כונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקבי. החלטה תקדימית

יותר שאלות מתשובות

טיפול שורש הרתעה היא שם המשחק היהירות של נאמני מגה היא תוצאה של אמון עיוור מצד המערכת. הגיע הזמן לשנות את הגישה ענת רואה, תגובה אחת לכתבה המלאה 

אתמול (ג') הגישו הנאמנים לבית המשפט מסמך בשם "דו"ח כספי בהתאם לתקנות השכר", שאמור לספק את הנתונים שהשופט דרש מהם. אלא שהדו"ח מעלה שורה של שאלות שלא מקבלות מענה בהיר באמצעות הדו"ח. כך, למשל, אחד הסעיפים בדו"ח נוגע להוצאות התפעוליות של רשת מגה ב־2016 שהסתכמו ב־99 מיליון שקל. לסעיף לא נלווה פירוט, כך שלא ניתן לדעת מה כללו ההוצאות האלו.

סימן שאלה נוסף נוגע להצהרות של הנאמנים שכתבו בדו"ח כי הם "גאים במהלך הצפת הערך שיצרו לרשת". לדברי הנאמנים, הם קיבלו לידיהם רשת קורסת, ובזכותם "מגה שבה לתפקד כעסק חי, העובדים חזרו למשרותיהם ולכיסם של הנושים הגיעו כבר 628 מיליון שקל".

הנאמנים מרעיפים על עצמם דברי שבח, אך לא מתייחסים כלל לכך שמהדו"חות הכספיים של מגה עולה כי במחצית הראשונה של 2016 (ינואר־יוני) ובתקופת הקפאת ההליכים רשמה הרשת הפסד של 146 מיליון שקל. כלומר, הפסד של 25 מיליון שקל בחודש.

בביאור הרלוונטי בדו"חות נכתב כי מדובר בהתחייבויות המיוחסות לפעילות שנמצאת באחריות הנאמן, וכי קופת הנאמנים תישא בחובות העבר שנוצרו לפני יולי 2016. במילים אחרות, הנאמנים אינם יכולים לומר שאין להם כל קשר להפסד הזה.

בנוסף, לפי משרד רו"ח זיו האפט שחתום על הדו"חות הכספיים של מגה, בין ינואר 2016 ליולי של אותה שנה מגה נוהלה באמצעות נאמנים, ועל כן לא היתה למשרד אפשרות לבקר את פעילותה הכספית של החברה בתקופה זו. במילים אחרות, נתוני ההפסד נמסרו למשרד הרו"ח על ידי מישהו שקשור להקפאת ההליכים.

"כלכליסט" פנה לנאמנים כדי לקבל הסבר למספרים האלו, אך הנאמנים סירבו להסביר ורק אמרו שהדו"חות שגויים.

נאמני מגה. מימין: אודי גינדס, אמיר ברטוב וגבי טרבלסי. לטענתם, "תקופת הפעילות של הנאמנים הסתיימה בתזרים חיובי"

סימן השאלה המשמעותי ביותר שעולה מדו"ח הנאמנים נוגע לעובדה שבדו"ח הם מציינים סכום של 333 מיליון שקל כסכום שנכנס לקופת הנאמנים, זו שבאמצעותה מועברים כספים לנושים. הסכום מופיע תחת הכותרת "תקבולים שונים" ונכתב עליו כי מדובר ב"תמורות מהסדר הפשרה עם רבוע כחול (החברה־האם לשעבר של מגה - ע"ר) בדבר ויתור על טענות כלפיה".

למעשה, מדובר בסכום שלא נכנס לקופת הנאמנים, אלא בסכום ששולם ישירות לנושים, בעיקר לבנקים, על ידי רבוע כחול. מדובר במימוש ערבויות שהעמידה החברה למגה כשהיתה בעלת השליטה בה.

לפי גורם שמעורב בתיק, ייתכן שהסיבה לכך שהנאמנים החשיבו את הכסף הזה ככסף שנכנס לקופה, ושיצא ממנה אחר כך לנושים, היא שבפועל נוצר עירוב בין חשבונות מגה לחשבונות רבוע כחול. אלא שההסבר הזה לא מתיישב עם העובדה שבעת ההחלטה להכניס את מגה להקפאת הליכים בינואר 2016, השופט שילה הורה לשלושת הנאמנים "לפתוח חשבונות נאמנות על שמם לצורך פעילות החברה בתקופת הקפאת ההליכים".

החשבונות האלו, שאמורים להיות מנותקים מאלו של רבוע כחול, הם החשבונות שאליהם מתייחס הדו"ח שהגישו הנאמנים לבית המשפט, כך עולה מהמכתב שצורף לדו"ח שעליו חתום רו"ח יעקב פסי, שמאשר כי הדו"ח "משקף נאמנה את התקבולים והתשלומים בחשבונות הנאמנים".

לא שאלה טכנית ותמימה

השאלה אם 333 מיליון השקלים הם סכום שהנאמנים הכניסו לקופה אינה טכנית בלבד ויש לה תפקיד משמעותי בכל הנוגע לשכר הטרחה של הנאמנים. מהודעת הנאמנים לבית המשפט עולה כי הם מצפים ששכר הטרחה יחושב לפי החזר לנושים של 628 מיליון שקל.

לפי החוק, את שכר הטרחה יש לגזור משיעור ההחזר שעליו דווח בדו"חות שהוגשו לבית המשפט. הדו"ח שהגישו הנאמנים הוא ל־2016 בלבד, ולפיו הם השיבו לנושים 485 מיליון שקל. לטענת הנושים, במהלך 2017 הם השיבו לנושים עוד 143 מיליון שקל, אך נתון זה לא דווח בדו"ח שהגישו.

לטענת בנק הפועלים, לצורך חישוב שכר הטרחה של הנאמנים יש להפחית מ־485 מיליון השקלים שהושבו לנושים בשנה שעברה את הסכום ששילמה רבוע כחול לנושים - 333 מיליון שקל. לפי טענת הבנק, "רבוע כחול מעולם לא התכחשה לחובתה לשלם חובות אלו, עניין זה כלל אינו 'הישג' של הנאמנים ובכל מקרה מדובר בתשלום על ידי צד ג'.

בהסכם שנחתם בין הנאמנים לרבוע כחול נאמר במפורש כי חובות אלו יופחתו מתביעות החוב של מגה וממילא לא ניתן להביא בחשבון סכום זה לצורך חישוב שכר הטרחה של הנאמנים, שיכול לכלול רק סכומים שחולקו על ידי בעל התפקיד בפועל".

אם מפחיתים את כספי הערבויות של רבוע כחול, יוצא שהנאמנים השיבו לנושים במהלך השנה הקודמת 152 מיליון שקל בלבד, שהם כ־11% בלבד מהיקף החובות של מגה שעומדים כיום על 1.4 מיליארד שקל. שיעור החזר זה מזכה את הנאמנים בשכר טרחה בגובה 2% מהכספים שבקופה. כלומר, 3 מיליון שקל בלבד.

מהנאמנים נמסר כי "לאחר מו"מ שנוהל על ידי הנאמנים במשך חודשים, חתמו הנאמנים על הסדר עם רבוע כחול. אופן התשלום נקבע על ידי הנאמנים והוא עניין טכני בלבד. הנאמנים אכפו את קיום ההסדר עם רבוע כחול, לרבות את התשלומים שנקבעו במסגרתו". בנוגע לדו"חות הכספיים של מגה נמסר כי "תקופת הפעילות של הנאמנים הסתיימה בתזרים חיובי של 6 מיליון שקל. תוצאה מצוינת לאחר שנים של הפסדים כבדים. דו"ח בעניין זה הוגש לבית המשפט וכל נתון אחר איננו נכון".

מהכנ"רית נמסר כי "הדו"חות הכספיים שהוגשו על ידי הנאמנים בתיק מגה, בשל מורכבותו והיקפו, ייבחנו על ידי רו"ח כחלק ממדיניות הפיקוח על בעלי תפקיד".