בלעדי לכלכליסט
בנק ישראל מתערב במשבר הביטוח הסיעודי: קורא להקמת ועדה ציבורית לקראת תקציב 2019
טיוטת דו"ח שהפיץ בנק ישראל למשרדי הממשלה והגיעה לידי "כלכליסט" חושפת כי בשנת 2015 הוציא הציבור 6.5 מיליארד שקל על מימון עלות סיעוד פרטית והמדינה מימנה עוד 7.5 מיליארד שקל. הבנק מעריך כי אם יורחב הביטוח הסיעודי שמספקת המדינה, תידרש תוספת תקציבית של בין 2.3 ל-4.8 מיליארד שקל בשנה
כל מה שאתם צריכים לדעת על הביטוח הסיעודי
בנק ישראל מצטרף לדיון הבוער סביב בעיית הביטוחים הסיעודיים. בטיוטת דו"ח שהופצה הבוקר (א') בין משרדי הממשלה השונים קורא בנק ישראל למנות ועדה ציבורית או ועדת מומחים שתגבש מתווה למדיניות הסיעוד לקראת תקציב 2019. לפי הטיוטה המסמך שניסח בנק ישראל אמור להוות תשתית לדיוני הוועדה ולא להמליץ על פתרון יחיד לסוגיה.
- כל מה שצריך לדעת על בלוף הביטוח הסיעודי
- הביטוח הסיעודי: 70 אגורות מכל שקל נשארות בידי חברות הביטוח
- הפתרון הקל מדי של ליצמן לביטוח הסיעודי
לפי הטיוטה מדובר בשיעור הוצאה נמוך מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD שבהן ההוצאה נאמדת ב-1.3% תוצר. עם זאת, בהתחשב בשונות הרבה, כך לפי בנק ישראל, הקיימת בין מדינות ה-OECD בהוצאה הציבורית על סיעוד, ההוצאה בישראל אינה נמוכה באופן חריג. הדו"ח חושף כי התחזיות להוצאה על סיעוד בטווח הארוך על בסיס הכיסוי הקיים נעות בטווח רחב: בין גידול מזערי בתוצר עד שנת 2045 ועד לתוספת של כ-1% תוצר ואף יותר מכך. הגורם העיקרי לגידול ההוצאה הוא מגמת הזדקנות האוכלוסיה. לפי הדו"ח עבור קבוצה לא קטנה בקרב אוכלוסית הקשישים הוצאות מימון טיפול סיעודי בקהילה גבוהות מאד ביחס ליכולתם לממנו. מדובר בקשישים שהכנסתם נמוכה, שלא רכשו ביטוח סיעודי ואין בידיהם חסכונות. לפי הדו"ח שיעור הזכאים לביטוח הסיעודי הציבורי בישראל הוא רחב בהשוואה בינלאומית מאחר שסף האי תפקוד לקבלת גמלת סיעוד נמוך. בנוסף מבחני ההכנסה לגמלת סיעוד מאפשרים לקשישים עד עשירונים שמיני ותשיעי ליהנות מהביטוח הציבורי. לעומת זאת הגמלה לקשישים שמידת תלותם גבוהה ונשארים בקהילה מכסה שיעור נמוך יחסית מההוצאה הנדרשת.
מהדו"ח עולה כי בשנת 2015 60% מהאוכלוסיה בישראל החזיקו בפוליסת ביטוח סיעוד פרטית כלשהי, לעומת 5%-15% במדינות אירופה. 48% מהאוכלוסיה החזיקו בפוליסת ביטוח סיעודי של קופ"ח.
צילום: עמית שאבי
לפי הדו"ח שיעור המבוטחים באוכלוסיות הערבית והחרדית נמוך משמעותית מאשר בשאר האוכלוסייה ייתכן בשל הסתכמות רבה יותר על שירותי סיעוד לא פורמליים. הכיסוי שמעניק הביטוח הציבורי, כך לפי הדו"ח, לבעלי הכנסות נמוכות שאין ברשותם נכסים הוא מספק, אך זאת בתנאי שהם מאושפזים במוסדות סיעודיים ולאחר מיצוי מבחני הכנסה ונכסים גם לילדיהם. לפי הדו"ח לאוכלוסיה זו יש תמריץ להתאשפז במוסד סיעודי על פני קבלת טיפול בקהילה.
לפי בנק ישראל השימוש בכוח המונופוליסטי של המדינה לקביעת מחיר נמוך לשירותי סיעוד תורם למחסור בעובדי סיעוד ולפגיעה באיכות הטיפול. קיים לפי הדו"ח טווח רחב של חלופות מדיניות להתמודדות עם בעיית נגישות שירותי הסיעוד ושיפור איכות השירותים. החלופות לפי הדו"ח מחייבות הגדלה של ההוצאה הציבורית לשירותי סיעוד, בין אם מדובר בהוצאה ישירה להרחבת השירותים ובין אם מדובר בהוצאה לטובת מימון הרחבת הביטוחים הפרטיים עבור אוכלוסיות חלשות.
בשורה התחתונה מעריכים הכלכלנים של הבנק כי אם יורחב הביטוח הסיעודי שמספקת המדינה תידרש תוספת תקציבית שתנוע בין 2.3 ל-4.8 מיליארד שקל בשנה, תלוי בגובה הקצבה הצפויה לחולים הסיעודיים (5,000-3,000 שקל בחודש).
