להדק את הבטיחות - גם בהתחדשות עירונית
צניחת מכונית לבור שנפער בתל אביב כתוצאה מעבודות בפרויקט תמ"א 38 מעוררת דיון בנוגע לרמת הבטיחות באתרי הבנייה של פרויקטים מקטנים מסוג התחדשות עירונית. מה ניתן לעשות לפני שיתרחש אסון?
צניחת המכונית לבור שנפער לאחרונה בחצר בניין ברחוב שלמה המלך בתל אביב, עקב עבודות בפרויקט תמ"א 38 הסמוך לבניין, עוררה, ובצדק, דיון ציבורי בנוגע לרמת הבטיחות באתרי הבנייה של פרוייקטים מסוג התחדשות עירונית.
השאלה המתבקשת היא, כיצד ניתן להבטיח את רמת הבטיחות באתרי העבודה של פרוייקטי התחדשות עירונית. זוהי שאלה אשר זוכה לתשומת לב ציבורית קטנה יחסית, בהשוואה לנושא הבטיחות באתרי הבנייה הגדולים, והיא מתעוררת משום מה רק כאשר מתרחש "כמעט אסון", באתר של פרויקט כזה.
חשיבות השאלה האמורה מתחזקת, לאור העובדה שהבנייה בפרוייקטים קטנים יחסית, מסוג של התחדשות עירונית, הולכת ותופסת תאוצה, ופרויקטים בתחום זה צצים כפטריות במרכז הארץ, השרון, השפלה והצפון.
ברמת גן, לדוגמה, העיר המובילה בארץ בתחום ההתחדשות העירונית, כ-250 בניינים ברחבי העיר קיבלו היתר בנייה או שכבר אוכלסו, וכ-400 מבנים נוספים ממתינים להיתרים. בתל אביב, כ-160 בניינים בעיר כבר קיבלו היתר בנייה או אוכלסו, ועוד כ-350 מבנים ממתינים להיתרים.
אחד הפתרונות האפקטיביים שיכולים להדביר באופן משמעותי את רמת הבטיחות באתרים אלה, טמון בחקיקה אשר תגביר את מעורבותו של המוסד התכנוני מטעם המדינה בפרויקט.
על המחוקק לחייב את ועדת התכנון להתנות את מתן היתר הבנייה בהצגת סיווג מתאים של הקבלן שעתיד לבצע את עבודות הבנייה, החיזוק וההשבחה בפרוייקט שאישורו מתבקש, התניה אשר כיום איננה מתבצעת כעניין שבשגרה.
כמו כן, יש לחייב את ועדת התכנון לבדוק באמצעות גורמים מקצועיים, שימומנו על ידי היזם, את תוכנית הבטיחות ואמצעי הבטיחות המתוכננים על ידי היזם בפרוייקט, כחלק בלתי נפרד מהדרישות למתן היתר בנייה, ולא להסתפק בדרישות הקיימות, זאת באמצעות ליווי צמוד של יועץ בטיחות מטעם הוועדה, שיתן דעתו על התוכנית המוצעת.
מעבר לכך, המעורבות של המדינה איננה יכולה להסתיים בשלב האישור בלבד וראוי שהיא תתמשך גם לשלב הביצוע של הפרויקט.
במצב הנוכחי, גם לאחר שהתברר כי דיירי הבניין ברחוב שלמה המלך התריעו במשך חודשים על הבנייה המסוכנת, יכלה עיריית תל אביב לטעון כי "מדובר בעבודות בנייה שבוצעו על פי היתר בשטח פרטי והן מצויות על פי החוק באחריות המלאה של מהנדס הפרויקט".
המחוקק צריך לדאוג שגם במהלך ביצוע העבודות, יהיה פיקוח עליון בחסות החוק על עבודות הבנייה, כך שהגוף התכנוני לא יוכל להסתתר מאחורי טענה שהעבודות מבוצעות בשטח פרטי. יש מספיק דוגמאות שמעידות על כך שכאשר המדינה רוצה, היא יודעת "להתערב" גם בהתרחשויות וארועים שקורים ברשות הפרט, כך שהטיעון של עירית ת"א מאוד תמוה בנסיבות אלה, שעה שמדובר בחיי אדם.
קיים סיכוי טוב שאילו יועץ בטיחות מטעם הרשות התכנונית, שהוא גם מהנדס בהכשרתו, וודאי לו היה מלווה ביועץ קרקע או יועץ ביסוס, או מהנדס מבנים, היו בודקים את סביבת העבודה ברחוב שלמה המלך כחלק מתוכנית בדיקה שגרתית - הנעשית על פי חוק, היה בידיהם למנוע את האסון, לפני התרחשותו.
ובינתיים, עד שתשונה החקיקה, על דיירי בניין שנמצא בתהליכי בנייה במסגרת פרוייקט של תמ"א 38 לקחת את האחריות לידיהם: כשרמת הבטיחות איננה מספקת לתחושתם, כשהקבלן איננו נצמד להוראות החוזיות החלות עליו, ואיננו מקיים את הוראות חוקי הבטיחות השונים (ויש כאלה!), עליהם להתעקש על קיום הוראות החוק, ואם אין מנוס, אפילו לעמוד על הפסקת העבודות בהקדם האפשרי, עד להסדרת כל הליקויים בעבודות הקבלן, ויפה שעת אחת קודם.