בגלל הרוח: הממשלה הזניחה את האנרגיות המתחדשות וחשבון החשמל יגדל ב-1.7 מיליארד שקל
ייצור חשמל באמצעות טורבינות רוח ומתקנים סולאריים הגיע ל-3% בקושי, הקטנת השימוש בתחנות הכוח הפחמיות מתעכב והציבור משלם על כך בבריאותו ובכיסו. דו"ח מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה כלפי רשות החשמל ומשרד האנרגיה
למרות שמדינת ישראל התברכה בקיץ ארוך ובשעות שמש ארוכות, דו"ח מבקר המדינה מוצא שממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו את תחום האנרגיות המתחדשות ולא עמדו באף תחזית שהציבו לעצמם. כך למשל, בשנת 2009 קיבלה הממשלה החלטה שעד סוף 2014 כ-5% מייצור החשמל יעשה מאנרגיות מתחדשות (סולארי, רוח) ועד 2020 היקף זה יוכפל. דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא מגלה שנכון לשנת 2017 ייצור החשמל ה"ירוק" לא מגיע אפילו לכ-3% מהייצור, כאשר המצב החריג גורם לציבור נזק כפול - הוא גם פוגע לו בבריאות וגם פוגע לו בכיס.
- כך ניתן להפיח רוח חיים בטורבינות הרוח
- אנרגיית מים? לא נקייה כמו שחשבתם
- שטייניץ מקדם הפסקה מלאה של שימוש בפחם לייצור חשמל
שפירא בחן במסגרת הדו"ח את פעילות רשות החשמל הישנה בכל הקשור לתמרוץ מתקנים סולארים. התמרוץ ניתן בשנים עברו כדי לעודד יזמים להקים מתקני חשמל ירוק, אבל ככל הנראה המחיר שהמדינה משלמת ליזמים התברר כגבוה מדי. "תעריפים שקבעה רשות החשמל הישנה למיזמים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות היו גבוהים, וגילמו עלויות עודפות שיושתו על צרכני החשמל באמצעות התעריף לצרכן", מסביר שפירא.
אז כמה זה עולה לנו בכיס? מבקר המדינה טוען ש"לפי חישובי רשות החשמל, ייצור של 8.2% מהחשמל בשנת 2020 באמצעות אנרגיות מתחדשות צפוי להעלות את תעריף החשמל בכ-7.6% ולהטיל על הצרכנים עלות עודפת של כ-1.7 מיליארד שקל".
טורבינות רוח (ארכיון) צילום: שלום בר טל
התנהלות משרד האנרגיה הביאה לזיהום אוויר ובזבוז כספים
משרד האנרגיה מצידו לא יוצא נקי מהדו"ח, ובפעם המי-יודע-כמה שפירא מזהיר ש"למשרד האנרגיה אין תכנית אב כוללת למשק החשמל. המשרד לא קבע את היקף הגיבוי ואת היקף האגירה הנדרשים לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל ולא קבע את צורכי הפיתוח של מערכת הולכת החשמל".
מי שהיו יכולים לתרום לצמצום זיהום האוויר הם משרד האנרגיה וחברת החשמל, זאת באמצעות הקטנת השימוש בפחם. אולם לפי שפירא חברת החשמל "לא עמדה בלוחות הזמנים לביצוע המיזם להפחתת פליטה". בנוסף, "נרשמו דחיות של שנתיים עד ארבע שנים בהתקנת האמצעים להפחתת פליטה (סולקנים) ביחידות המופעלות באמצעות פחם".
שפירא מזכיר שהמשך הפעלה של יחידות אלה ללא סולקנים גרם לנזק עקב פליטת מזהמים הפוגעים בבריאות כאשר, "התקנת הסולקנים במועד שנקבע בצו הרוחבי הייתה מצמצמת עד דצמבר 2015 את העלויות החיצוניות בכ-4 מיליארד שקל, והתקנתם לפי לוחות זמנים מאוחרים יותר שקבע המשרד להגנת הסביבה ביולי 2011 הייתה מצמצמת את העלויות החיצוניות כאמור בכ-2.4 מיליארד שקל". אם לא די בכך, האיחור בהתקנת הסולקנים גרר את חברת החשמל להוצאות מיותרות ושפירא מצא כי, "באפריל 2016 עדכנה חברת החשמל את תקציב המיזם שאישר הדירקטוריון בנובמבר 2012. התקציב לפי העדכון כולל תוספת של כ-1.5 מיליארד שקל (לא כולל עלויות ריבית בזמן ההקמה של הסולקנים, בסכום של כ-1.3 מיליארד שקל) וגבוה בכ-27% מהתקציב המקורי". ההסבר שניתן אז היה שנדרשה "הגדלת התקציב בשל הערכת חסר של תכולת העבודה בשלב תכנון המיזם (בשנת 2013), שנבעה בין השאר ממורכבות המיזם".
מי שהיה אמור לסייע לחברת החשמל בצמצום השימוש בתחנות הכוח הפחמיות היה משרד האנרגיה, אבל שפירא גילה שזה "שינה תכופות את ההחלטה בעניין אופן הפחתת הפליטה ביחידות הייצור 4-1 באורות רבין (התחנה הפחמית בחדרה - ל"ג) הדבר גרם להמשך הפעלתן של היחידות במתכונת הנוכחית (פחם ללא אמצעים להפחתת פליטה) ולחריגה של כחמש שנים מהמועד שנקבע בצו הרוחבי להפחתת הפליטות מהן", מה שמוביל למסקנה שבתקופת השר הקודם סילבן שלום "משרד מבקר המדינה אמד את העלויות החיצוניות בפרק הזמן משנת 2013 עד מחצית שנת 2016 בכ-5.6 מיליארד שקל". רק בקדנציה של שר האנרגיה הנוכחי יובל שטייניץ ניתנה הוראה - שעוד לא עוגנה בחקיקה - לסגור עד 2022 את היחידות הפחמיות שם.
שר האנרגיה, יובל שטייניץ. נתן הוראה לסגור את התחנות הפחמיות עד 2022, אבל זו טרם עוגנה בחקיקה צילום: מיקי נועם אלון מחברת החשמל נמסר בתגובה כי: "חברת החשמל למדה את המלצות מבקר המדינה ואף הטמיעה את המלצותיו כפי שמצויין בתוכנית תיקון הליקויים. פרוייקט הפחתת הפליטות הינו פרויקט לאומי אסטרטגי למדינת ישראל בהיקף אדיר, המקודם בהובלת חברת החשמל. חברת החשמל גאה להיות הגורם העיקרי כיום במדינת ישראל המקדם תהליך זה באופן עקבי לאורך השנים תוך השקעת משאבים חסרת תקדים ברמה בינלאומית. נוכח מורכבותו וייחודו של הפרויקט, וכפי שהמליץ מבקר המדינה, החברה מלווה משנת 2016 על ידי ייעוץ פיננסי של החברה הבינלאומית Sargent&Lundy לצורך עדכון עלויות הפרויקט. לוחות הזמנים של הפרויקט במקור, כפי שנכפו על החברה מבלי להבין את מורכבות הפרוייקט , לא היו ריאליים והשינויים בהם אושרו על ידי המשרד להגנת הסביבה. חברת החשמל פעלה לכל אורך הדרך כחוק, ובאישור המשרד להגנת הסביבה תוך התמודדות עם השפעות פנימיות וחיצוניות כמו מבצע "צוק איתן" על לוחות הזמנים ועל התקציב המקורי. אנו שמחים כי הפרוייקט באורות רבין הסתיים לאחרונה ופועלים על מנת להביא לסיום מוצלח גם בתחנת רוטנברג באשקלון".
