תעלומת ההתקפלות של קק"ל

האוצר וקק"ל הסכימו אתמול על הפסקת אש בת שבועיים במלחמה על העברת כספי קק"ל לאוצר, לאחר שהושגה הסכמה כי קק"ל תעביר למדינה 2 מיליארד שקל ‑ מיליארד ב־2018 ומיליארד ב־2019. השקט התעשייתי יישמר עד לישיבת דירקטוריון קק"ל שתתקיים בעוד שבועיים, ב־6 בנובמבר. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד הבהיר כי אם הדירקטוריון לא יצביע בעד העברת הכספים ‑ תשוב הממשלה לקדם את הצעת החוק שתכפה על קק"ל להעביר כספים למדינה.

בישיבת ועדת הכספים אתמול שעסקה בהצעת החוק הזאת עדיין הסתמנה מחלוקת בין הצדדים. קק"ל דרשה שהכסף שתעביר לאוצר יממן פרויקטים שקק"ל עצמה תבצע, בעוד נציגי האוצר תבעו שהכסף יוקצה למיזמי תשתית קיימים של המדינה. לפי גרסת האוצר, בדיוני המשך בין באב"ד לבין יו"ר קק"ל דני עטר הסכימה קק"ל לרשימה של פרויקטים קיימים, שהיא עצמה לא תבצע אף אחד מהם. בקק"ל, לעומת זאת, שמרו על שתיקה.

צילום: עמית שעל

אין ספק שההסכמות מוציאות את האוצר ברכוש גדול: באוצר דרשו מיליארד שקל ל־2018 וקיבלו מיליארד שקל נוספים ל־2019. ברקע עמד האיום שהכנסת תפשיר את הצעת החוק המבטלת למעשה את מעמדה המיוחד של קק"ל כמוסד לאומי ‑ הצעה שנכללה בחוק ההסדרים והוקפאה בעקבות הסכם קודם עם קק"ל. הצעת החוק המקורית קבעה שקק"ל תיאלץ להחליט מדי שנה אם להעביר למדינה 65% מהכנסותיה מקרקע או לוותר על הפטור מתשלום מסים. בנוסח החדש שנידון אתמול בוועדת הכספים הועלתה הדרישה ל־80% מההכנסות. סעיף נוסף בהצעה מבטל את הפטור ממכרז שקק"ל נהנית ממנו בביצוע פרויקטים עבור המדינה.

השאלה הגדולה שנשארה פתוחה היא מדוע ההסכם משתלם לקק"ל ‑ למה בקק"ל מעדיפים לוותר על מיליארד שקל לשנה ובלבד שלא לשלם מסים? על פי הערכות שגובשו בקק"ל, היקף המסים שהיא תצטרך לשלם עומד על 300 מיליון שקל. תשלום של 700 מיליון שקלים נוספים נראה מחיר כבד עבור שימור העדיפות של קק"ל בביצוע מכרזים ממשלתיים ושיתוף הפעולה ההדוק שהיא מקיימת עם הממשלה. כגוף שמחלק כסף, קק"ל תמיד תמצא שותפים אחרים שיסכימו לקבל אותו.

האם קק"ל נכנעה לאיומים?

נראה שאחת הסיבות להתקפלות של קק"ל היא פוליטית. רבים מחברי דירקטוריון קק"ל הם אנשי מפלגות הקואליציה, ויתקשו לסרב לדרישה שתבוא ממנהיגי המפלגות שלהם. סיבה אחרת היא פסיכולוגית: הקושי לאבד את המעמד של גוף שפועל מטעם המדינה ונהנה בה ממעמד מועדף. ואולי בקק"ל חוששים גם מאיבוד תורמים בעולם ‑ אף שהיקף התרומות לקק"ל הוא זניח ביחס לסכומים שהיא מוותרת עליהם לטובת מדינה.

אף שעטר שולט בדירקטוריון קק"ל ביד רמה, הוא צפוי להיתקל בביקורת חריפה על ויתור גדול כל כך על כספי הארגון. קק"ל כבר העבירה למדינה 2.2 מיליארד בשנים 2016־2017, ונראה שהוויתור על מיליארד שקלים לשנה הפך לעניין קבוע.

יו"ר קק"ל דני עטר ושר האוצר משה כחלון צילום: עמית שעל, אלעד גרשגורן

ההסכמות בין האוצר לקק"ל הושגו מאחורי הקלעים בישיבת ועדת הכספים, כשמול המצלמות מתנהל עימות בוטה במיוחד בין ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שמוביל את התמיכה בקק"ל, ובין ח"כים אחרים, ובראשם יו"ר הועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה). סמוטריץ' האשים את גפני בסגירת דיל לאישור ההצעה, וטען שהיא לא תאושר בבג"ץ שכן היא "פוגעת בקניין בצורה אלימה וכוחנית". גפני השיב: "אני לא שייך לבית היהודי ולכן לא כל דבר אצלי עולה כסף. אם נעשה חוק הוא יהיה עמיד בבג"ץ".

גם ח"כ רחל עזריה, מסיעת כולנו של שר האוצר, תקפה את סמוטריץ': "כמה גרעינים תורניים מקבלים כסף, ולכן לא אכפת לך מכלום". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) סיכם את הדיון במילים "עם קואליציה כזו לא צריך אופוזיציה".

חרף ההסכמות האיום נשאר

גפני הבהיר לאנשי קק"ל שלמרות ההסכמות, שוט החקיקה עדין שריר וקיים. לדבריו, אם הוועדה לא תקבל מהממשלה הודעה על עצירת החקיקה, הוא ימשיך בה.

עם זאת, גפני חזר והבהיר כי גם אם יתחדשו הדיונים, עדיין קיימת אבן נגף משפטית בדרך לאישור החוק. לדברי גפני, הבעיה העיקרית אינה נעוצה בהסכם בין הממשלה לקק"ל, שבמסגרתו התחייבה הממשלה לא לדרוש סכומים נוספים מעבר ל־2.2 מיליארד שקל שקיבלה בשנים קודמות. היא נעוצה בהחלטת הממשלה שקבעה כי "בשנים 2018‑2021 לא תידרש קק"ל להקצות סכומים נוספים". מתברר אם כן שהצעת החוק שיזמה הממשלה מנוגדת להחלטה מפורשת שלה.