הייצוגית נגד המחיר הגז הטבעי חזרה היום למחוזי, אבל הדיון נדחה לינואר בגלל חופשת סקי

המלחמה על מחיר הגז שמגולגל לחשבון הצרכן, התגלגל היום (ד') מבית המשפט העליון חזרה לבית המשפט המחוזי בלוד. זאת, לאחר שבית המשפט העליון דחה באופן מפתיע את בקשת הזכיינים, נובל אנרג'י ויצחק תשובה, לסלק על הסף את התביעה הייצוגית על המחיר המופרז וקבע   שניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד מונופול הגז.

התובע הייצוגי, משה ניזרי, באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע ויצחק יערי, טוען למחיר של 2.34 דולר ליחידת חום במקום 5 דולר שחברת החשמל משלמת כיום לזכייניות.

השופטת אסתר שטמר החלה לדון בתביעה בבית משפט מחוזי מרכז בלוד, ולאחר הדיון בעליון (הערעור על החלטתה לנהל את התביעה), חזרו היום הצדדים לאולמה. שטמר, חשוב לציין, הוכיחה תודעה צרכנית מפותחת בפסק הדין בעניין הקוטג' בו אישרה הן את הייצוגית והן את עילת המחיר המופרז ששנוייה במחלוקת אקדמית, טריטוריאלית (מוכרת באירופה, לא בארה"ב) ורגולטורית, הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים דייוויד גילה תומך, הנוכחית, מיכל הלפרין, לא נלהבת ליישמה. עילת המחיר המופרז נשענת על ניצולו לרעה של הכוח המונופוליסטי.

הקדימון למערכה האמיתית התנהל התנהל בקרב על תאריכי הדיון. עו"ד צבי אגמון, שיחד עם רובי בכר, חנן סידור וטל אייל-בוגר, מייצג את הזכייניות - הודיע שהוא יוצא לחופשת סקי והמומחה מטעמו בכלל בחופשת כריסטמס וחוץ מזה הוא שוקל להביא ראיות נוספות. אפריל יהיה בסדר מטעמו. עורכי הדין יערי וברנע להוטים להתחיל כבר בשבוע הבא. "אנו רואים ניסיון לעכב ולתקוע מקל בגלגלים", מחה יערי. שטמר כינסה את הצדדים לסוף ינואר, אחרי הסקי של אגמון אבל לפני אפריל.

השופטת המחוזית אסתר שטמר

פסק דין חדש של העליון

לפני פיזור, הודיעה שטמר לצדדים שכדאי להם לעיין בפסק דין חדש של העליון שעשוי להיות רלוונטי לעניין.

מדובר בתביעה ייצוגית שאושרה נגד חברת חשמל שייקרה את המחירים כדי לממן הפרשות יתר לפנסיה של העובדים. הדמיון לענייננו אינו רק בקליינט ובנושא – חברת החשמל ומחיר החשמל – אלא באחת הסוגיות שתהיה במרכז הדיון הנוכחי: הפטור מביצוע עוולה שמעניקה פקודת הנזיקין למי שפעל "בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית".

הזכייניות טוענות שהמחיר הנוכחי אושר ב-2012 בידי רשות החשמל, אושר בבג"ץ כחלק ממתווה הגז והכל בברכתו של היועץ המשפטי לממשלה. פסק הדין שאליו הפנתה שטמר מצמצמם מאד את הפטור כתוצאה מהאישור הרגולטורי. ככלל, בית המשפט נוטה לתת משקל לעמדת הרגולטורים, אך מדגיש שהיא אינה מחייבת אותו. בכל מקרה, הראיות הנוספות שמבקשות הזכייניות להביא, נוגעות כנראה לעמדות הרגולטורים שאישרו את המחיר.

אחד מנימוקי העליון להחזיר את הדיון למחוזי היה שמחיר הגז נקבע לפני חתימת המתווה ב-2015 ולכן ניתן להפריד ולדון בו, כיוון שאינו חלק מהמתווה. הזכייניות כמובן כופרות בכך, אבל הפרדה כזו מאפשרת לשטמר לבודד את התביעה הייצוגית לשנתיים שבה שולמו הכספים 2015-2013 לפני חתימת המתווה. במקרה כזה, מעריכים התובעים, את ההחזר, למקרה שהתביעה תתקבל,ל-8-9 מיליארד שקל. הנתבעים כמובן טוענים להרבה פחות.

למוקד המנהלי יצטרף המוקד הכלכלי-מסחרי

המוקד הראשון של התביעה הוא לפיכך המנהלי – מה משמעות העובדה שהרגולטורים אישרו את המחיר והאם ניתן בכלל לתקוף במחוזי את המחיר שאושר בבג"ץ במסגרת המתווה. התובעים טוענים שהבג"ץ לא נכנס לעומק אלא קבע רק שהמחיר סביר, ואת הניתוח הכלכלי הפרטני יש לקיים במקום אחר. ועכשיו הגענו למקום הזה.

לכן, למוקד המנהלי יצטרף בתביעה המוקד הכלכלי-מסחרי: האם המחיר הוא אכן מופרז ולא הגון בעיקרו. על כך יתכתשו שני מומחים זרים. הבריטי בועז מוסל מצד הזכייניות, אל מול האמריקאי ג'ים סמית מטעם התובעים.

הזכייניות מפזרות ברקע את האיום שפגיעה במחיר תחסל את התוכנית העסקית העתידית לפיתוח המאגרים. התובעים טוענים שהיא תחסל רק את הרווחיים החזיריים העודפים של הזכייניות שגם ב-2.34 יגרפו רווחים נאים.