הרגולטור בוחן: תשובה ונובל ישלמו על המחדל
ברשות החשמל משוכנעים שהציבור לא צריך לשאת בעלויות התקלה באסדת תמר. במקביל, סגן נשיא נובל אנרג'י האמריקאית צפוי להגיע ביממה הקרובה לארץ כדי לפקח על עבודות תיקון האסדה
התקלה במאגר תמר, שהביאה להפסקת זרימת הגז הטבעי לישראל, אמנם עדיין לא תוקנה, אך כבר מגיעה לשלב החשבון ולשאלה מי ישא בעלויות העודפות במידה שיהיו. רשות החשמל, הרגולטור הישיר של יצרניות החשמל במשק, החלה לבחון אתמול אפשרות לגבות את עלות התקלה של אסדת הפקת הגז של תמר מבעלי המאגר, כלומר משותפויות הגז שמחזיקות בו לרבות דלק קידוחים, נובל אנרג'י וישראמקו.
- התקלה במאגר הגז תמר: מי האשם ומי ישלם את המחיר?
- התקלה במאגר הגז תמר תעלה לבעלים 20-15 מיליון דולר
- ביהמ"ש בירדן לממשלה: לחשוף את ההסכם עם נובל
מיום חמישי נעצרה הזרמת הגז לישראל עקב תקלה על האסדה עצמה, מה שחייב את משק החשמל לחזור חמש שנים לאחור ולייצר חשמל בסולר ופחם, כאילו לא התגלה גז מול חופי ישראל. מכיוון שמחיר הסולר גבוה פי ארבעה ממחיר הגז, החשש הוא שכאשר המשבר יסתיים תעריף החשמל של הצרכנים יעלה כדי לכסות לחברת החשמל את עלות הסולר שהיא רכשה.
לפי רשות החשמל, המציאות הזו אינה מחייבת, והציבור לא אמור לשלם על תקלה שהיא "כוח עליון". ולכן, המסקנה שנרשמה אתמול לאחר דיון ראשון בנושא היא שאם חברת החשמל נאלצה להוסיף עוד כמה עשרות מיליוני שקלים לרכישת סולר, על בעלי המאגר לשלם את ההפרש גם אם הם יצטרכו להפעיל את מנגנוני הביטוח שיש להם למקרה של תקלות שונות.
ל"כלכליסט" נודע שסגן נשיא נובל אנרג'י האמריקאית קית' אליוט צפוי להגיע ביממה הקרובה לישראל במטרה לפקח על עבודות תיקון אסדת הפקת הגז של מאגר תמר. הגעתו הצפויה מתורגמת במשק האנרגיה לחשיבות שנובל אנרג'י מייחסת לתקלה ולצורך בתיקון מהיר, זאת כאשר נובל אנרג'י היא לא רק בעלת האחזקות הגדולה שם (32.5%) אלא גם מפעילת הקידוח ומי שליוותה את קידוחי כלל בארות הגז הן של מאגר תמר והן של מאגר לוויתן. התיקון אמור להסתיים מחרתים וזאת לאחר שחלקים של צנרות האסדה שנבנו בסוף השבוע ביוסטון שבטקסס הוטסו בשבת לישראל והם יורכבו על האסדה ביומיים הקרובים.
בתוך כך, שותפות תמר הוציאה אתמול בערב מכתב רשמי לכל לקוחותיה שבו היא מדווחת להם על אירוע של "כוח עליון" (Force Majeure), הכרזה משפטית שעשויה לנתק את בעלי המאגר מחובת פיצוי כלשהי על אי אספקת הגז. אתמול דיווחו השותפויות הישראליות על נזק תזרימי של כ־3 מיליון דולר לכל שותפה גדולה (ישראמקו, דלק) כאשר ההערכות הן שכלל הנזק מאי מכירת הגז כולל עלויות תיקון יסתכם בכ־15–20 מיליון דולר.
מבחינת הלקוחות, אלה יצטרכו להפעיל את סעיפי החוזה שלהם כדי לקבל פיצוי בדמות תשלום מופחת על הגז שלא שולם בתקופת התקלה, כלומר מחמישי האחרון.
רשות החשמל אינה יכולה לכפות על בעלי מאגר תמר לשלם את ההפרש, אולם הדרך המסתמנת היא לחייב את כל תחנות הכוח – שהיא הרגולטור שלהם – לממש סעיף של פיצוי במקרה של אי אספקה לכל תחנת כוח ביחס לחוזה שלה. הפיצוי יכול להגיע בצורה של הנחת תשלום יחידה או מתמשכת בכל תקופת תשלום תקופתית, עד שהחוב יכוסה.
מי שמיהר לאמץ אתמול את עמדת הרשות הוא יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון טל שאמר לתקשורת ש"אני לא רואה סיבה שהציבור ישלם. יש לנו סעיף של מנגנון פיצוי ואותו נפעיל. המנגנון קובע שאם הם לא מספקים גז הם חייבים לפצות אותנו".
כמה זה יעלה לציבור
משק האנרגיה חזר אתמול לעבודה מלאה זאת לאחר כארבעה ימי חג ושבת. משמעות הדבר היא שהביקוש לחשמל עלה לרמות אופייניות לסוף הקיץ, ולפי נתוני מנהל המערכת של חברת החשמל הצפי אתמול היה לביקוש בשיעור של כ־10.5–11 אלף מגה־ואט חשמל.
מכיוון שחברת החשמל – כמו גם בעלי תחנות הכוח הפרטיות – נותקו מאספקת גז, הייצור נשען על דלקים מזהמים ובראשם סולר (כ־46% מהייצור), פחם (כ־36% מהייצור), גז נוזלי מאוניית הגיבוי של חברת החשמל (כ־7.6% מהייצור) מזוט (כ־4.7% מהייצור) והשאר חשמל ממקורות מתחדשים. מבחינת הסולר, שהוא הדלק הדומיננטי, ההערכות הן שבשעות השיא חברת החשמל שרפה בין 9–10 אלף טון סולר, שעלותו נאמדת בכ־4,000–4,500 שקל לקילו ליטר. מחיר הפחם זול משמעותית מגז טבעי, מה שמיתן כל התייקרות אפשרית בעלויות הדלקים של חברת החשמל.
ולכן, אומדנים ראשונים שנרשמו אתמול העריכו את עלות הדלקים העודפת של חברת החשמל בכ־25 מיליון שקל לכל יום עבודה. הבעיה הגדולה שעלות הדלקים כוללת מס (בלו) שנע בין 50%–66% על עלות הדלק, מה שהוביל את רשות החשמל לפנות אתמול בבהילות למשרד האוצר בבקשה לפטור את חברת החשמל מתשלום מס. מדובר בפעולה דומה שהאוצר יחד עם רשות המיסים ביצעו ב־2012 בזמן משבר הגז המצרי, תחת ההגיון שאם המשק והמדינה נקלעו למצב חירום שהוא "כוח עליון", קופת המדינה לא אמורה להרוויח מס דלקים על שריפה מוגברת של סולר.
אם מקזזים את המיסוי, העלות העודפת לחברת החשמל נעה סביב 24.3 מיליון שקל ליום, שהם בחישוב גס מגלמים עלייה של 1% בתעריף על כל שבעה ימי עבודה. כאן נכנס השיקול השני והוא מועד התיקון: אם התקלה תסתיים כמובטח מחרתיים, העלות העודפת לתעריף החשמל תהיה 1%–2% במקרה הקיצון, התייקרות שאולי ניתן להימנע ממנה בוודאי אם מאגר תמר יפצה את הלקוחות.
מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור העריך אתמול שלא יירשם זעזוע בתעריף החשמל, אם בכלל, והסברה היא שגם מאגר תמר לא יתקשה לשלם את הפיצוי בוודאי כאשר דלק וישראמקו מסיימות את השנים 2015 ו־2016 ברווח נקי של כמיליארד שקל, כלומר תשלום של כמה עשרות מיליוני שקלים לא יורגש שם. אם התקלה תתוקן מחרתיים כמובטח העדכון הקרוב יהיה בסוף דצמבר, אז יקבלו הצרכנים את החשבון. אם התקלה תגרר לתוך סוכות כולם יצטרכו לעשות חישובים מחדש.
בינתיים המשק בעיקר מתחזק את עצמו. שר האנרגיה יובל שטייניץ עדכן את צו הקצאת הדלקים למשק, זאת לאחר שהתברר כי תיקון התקלה באסדת תמר יימשך מעבר להערכות הראשוניות. החלוקה המעודכנת (אחוזים בשעת שיא) מאפשרת העברת 86.7% ממעט הגז הנוזלי שנותר במלאים (גז נוזלי מאוניית הגיבוי של חברת החשמל) ליצרני חשמל, 11% לתעשייה כבדה וכ־2.3% מהגז הטבעי הנוזלי לצרכני חלוקה למפעלים.
במקביל הכריזה חברת החשמל על מצב חירום ולדברי מנכ"ל החברה עופר בלוך לא צפויה בעיה של אספקת חשמל, כאשר מה שיעלה לאזרחים ביוקר הוא זיהום האוויר ועליית מחיר הדלקים שתתורגם לתעריף החשמל. עוד אמרו אתמול בחברת החשמל שמבחינת ייצור בסולר אפשר "לסחוב ככה שנים", כמו שעשו במשבר המצרי ב־2011 כשהפעילו את כל מערך הייצור על סולר ופחם עד למרץ 2013 – מועד החיבור של מאגר תמר לחוף.
סיוע מהצבא
לפי הצו החדש של שטייניץ, בתי הזיקוק הצפוני (בזן בחיפה) והדרומי (פז באשדוד) זוכים לעדיפות, כאשר במקום השלישי ניצבים מפעלי כיל בים המלח. מפעלי התעשייה שזוכים לראשונה להקצאה חלקית של גז נוזלי כוללים בין השאר גם את מפעלי הזכוכית של פיניציה, שניב תעשיות נייר, אורבונד וטמבורד (תעשיות גבס) וחוגלה קימברלי (הגיינה).
מי שעוד נקרא לדגל הוא משרד הביטחון שנרתם לסייע למשק: לבקשת שטייניץ עשרות מכליות דלקים של צה"ל ינועו עד מחרתיים בכבישי ישראל כדי לספק סולר לתחנות הכוח הפרטיות. אלו משתתפות בייצור החשמל במשק אולם הדלק החלופי שהיה להם לייצור חשמל (סולר) אוזל, מה שמחייב אספקה ישירה באמצעות מכליות דלקים.
גופים אחרים שהחלו להירתם לטובת המשק הם בתי הזיקוק. אלו קיבלו הוראה לייצר כמה שיותר סולר לטובת המשק גם על חשבון ייצוא סולר למדינות שכנות באגן הים התיכון. בדיקת "כלכליסט" מעלה שמה שבתי הזיקוק היו אמורים להרוויח מהייצוא הם מקבלים ממכירה לחברת החשמל.
עוד נרתמה לסייע חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון). מכיוון שבידה מכלי אכסון לדלקים היא החלה לשחרר מכסות סולר לייצור חשמל ובמקביל לקלוט שתי אוניות של גז בישול (גפ"מ) לטובת המשק.
איפה תוכנית האב
מי שלא מחכה שהמשק יתיישר ויפיק לקחים היא ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל. כבל קיים עשרה דיונים נוקבים בעת אישור מתווה הגז הממשלתי ואתמול הוא שלח מכתב לשר שטייניץ שם הוא מבקש ממנו דיווח על מה שקרה. כבל דורש ש"שמיד עם סיומו של האירוע יונח על שולחן הוועדה סיכום של האירוע, ובעיקר התייחסות לשלוש נקודות עיקריות: היעדרה של תוכנית אב לאומית למשק האנרגיה; היעדר צינור אספקה נוסף והשיקולים המנחים בדבר הקצאת החלוקה כפי שהוחלט עליה בעת החירום".
כבל מציין שתקלה זו היא כבר מעבר לתמרור אזהרה, והיא מחייבת לא רק הפקת לקחים, אלא גם בחינה והערכת מדיניות באשר לעתיד. "בכוונתי לכנס את ועדת הכלכלה לישיבה מיוחדת מיד עם חזרת הכנסת מפגרת הקיץ", הוא כותב.
בתוך כך, ח"כ יעל כהן כהן־פראן מהמחנה הציוני דרשה אתמול את התפטרותו של שטייניץ בשל מה שהיא כינתה "התנהלות כושלת של שר האנרגיה".