האטה משמעותית בגידול במספר הסטודנטים הכולל במוסדות ההשכלה הגבוהה
על פי המועצה להשכלה גבוהה כ-309 אלף סטודנטים צפויים לפתוח את שנת הלימודים האקדמית ביום ראשון. גידול קל בלבד ביחס לשנה שעברה אז למדו 308 אלף סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה
13:0118.10.17
כ-309,530 סטודנטים צפויים לפתוח את שנת הלימודים האקדמית ביום ראשון ב-62 המוסדות להשכלה גבוהה, אם לא יהיו עיכובים מיוחדים. המוסדות כוללים 8 אוניברסיטאות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 20 מכללות אקדמיות מתוקצבות, 12 מכללות פרטיות ו-1 מכללות אקדמיות לחינוך. מדובר בגידול קל בלבד ביחס לשנה שעברה אז למדו 308,500 סטודנטים במוסדות הללו.
סטודנטים (ארכיון) צילום: רן יצחק
קראו עוד בכלכליסט:
- שקיעתה של ההשכלה הגבוהה: אות אזהרה לאקדמיה הישראלית
- סטודנטים, כך תנצלו את הלימודים לבניית הקריירה
- המדינה תשקיע 22 מיליון שקל בהכשרת עוד 800 עובדי סיעוד
מבין הסטודנטים שצפויים ללמוד השנה, 233 אלף מהם צפויים ללמוד לתואר ראשון, 63 אלף לתואר שני, 11 אלף לתואר שלישי ומעל לאלף לתעודה. מנתונים שמפרסמת היום (ד') המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) עולה כי בשנים האחרונות חלה האטה משמעותית בגידול במספר הסטודנטים הכולל במערכת ההשכלה הגבוהה, שנובעת בעיקר מירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות וכן בהאטה בגידול מספר הלומדים במכללות.
סטודנטים (ארכיון) צילום: רן יצחק
כך למשל, בתחילת המילניום למדו באוניברסיטות מעל ל-50% מסך הלומדים לתואר ראשון, בעוד שבשנת הלימודים הקודמת למדו רק 38.7% לתואר ראשון באוניברסיטאות. מנגד, 28.3% למדו בשנה שעברה לתואר ראשון במכללות המתוקצבות, 18.4% במכללות הפרטיות ו-13.4% במכללות האקדמיות לחינוך. במילים אחרות, הרבה יותר סטודנטים לתואר ראשון למדו במכללות מאשר באוניברסיטאות במצטבר, שינוי מגמה מובהק לעומת תחילת שנות האלפיים.
באשר לתארים המתקדמים, מספרם של הלומדים לתואר שני צפוי לעמוד בשנת הלימודים הקרובה על 64,615 סטודנטים – גידול של 2.6% ביחס לשנה שעברה, רובם במסלולים שאינם מחקריים. נרשמת גם האטה במספר הלומדים לתואר שלישי. לאחר עלייה מהירה מכ-3,900 סטודנטים בשנות ה-90 ל-10,300 סטודנטים ב-2008, מאז נרשמו עליות קלות בלבד כשבשנה שעברה למדו 11,000 סטודנטים לתואר שלישי והשנה המספר צפוי להתייצב על 11,015 סטודנטים.
ומה הסטודנטים לתואר ראשון בוחרים ללמוד? מנתוני המל"ג עולה כי תחומי הלימוד הפופולריים בשנה שעברה היו מדעי החברה עם 18.6% מהלומדים, 17% שלמדו חינוך והכשרה להוראה ו-18.9% שלמדו הנדסה ואדריכלות. באשר למקצועות ההייטק שלהם ביקוש רב, חלה עלייה קלה בלבד בכמות הלומדים מ-6.5% בתשע"ה ל-7.3% בתשע"ז (שנת הלימוד האחרונה). גם במקצועות הרפואה חלה עלייה קלה בלבד בשנתיים האחרונות – מ-1.0% ל-1.1%.
במל"ג הוקמה אף ועדת היגוי להגדלת הלומדים במקצועות ההייטק כשהיעד הוא להגדיל את מספר הסטודנטים לשנה א' בשנים הקרובות בכ-40%. לשם כך הוקצו 155 מיליון שקל שנועדו להקמת מבנים ותשתיות, קליטת סגל אקדמי ועוד.
נתון מעניין נוסף שמפרסמת היום המל"ג נוגע בחלוקה של הלומדים לתואר ראשון בשנה שעברה לפי האשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים של הסטודנט בכיתה י"ב, כלומר היכן למד את לימודיו העל-יסודיים. כצפוי, כמעט מחצית הסטודנטים (49%) מגיעים מיישובים הממוקמים באשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים 10-7, ורק 26% מאשכולות 4-1 הנמוכים. במלים אחרות, הרקע שממנו אתה מגיע עדיין משפיע על יכולתך להיכנס לאקדמיה, ובכך להנציח את הפערים החברתיים בישראל.
וישנם גם קצת חדשות טובות: בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בחלקן של הנשים מבין הסטודנטים, והן היוו בשנת הלימודים הקודמת רוב של 59%. כמו כן חלה עלייה בעשורים האחרונים באחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לתואר ראשון – מ-7% מסך הלומדים בשנות ה-90 ל-10% בתחילת שנות האלפים ועד ל-16.2% מסך הלומדים בשנה שעברה. כמו כן חלה עלייה משמעותית בהשתתפות הסטודנטיות הערביות בלימודים באוניברסיטאות – אם בתחילת שנות ה-90 הן היוו רק 40% מבין הסטודנטים הערבים, בשנה שעברה היה חלקן כשני שליש מסך הסטודנטים הערבים.
