העובדים שניסנקורן לא חפץ ביקרם

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן פועל במרץ לקדם את קיצור שבוע העבודה בשעה אחת. כן, במקום 43 שעות העבודה הנהוגות היום, הוא רוצה לקצר את השבוע ל־42 שעות. אכן מהלך דרמטי. אבל דרמטי או לא, כלל לא ברור אם קוראי השורות האלה יזכו ליהנות מהמהלך של ניסנקורן.

ניתוח התוכנית לקיצור שבוע העבודה מראה כי היא לא תיטיב עם כלל המועסקים במשק, אלא בעיקר עם קהל הבוחרים של ניסנקורן - חברי ההסתדרות, בעיקר עובדי מדינה, ועובדי הצווארון הכחול המאוגדים במפעלים. מאידך גיסא, הצלחת המהלך תוביל לביטול יוזמתו של שר הכלכלה ח"כ אלי כהן להוסיף לעובדים שישה ימי שבתון (סופי שבוע ארוכים). שתי החלופות האלה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. "3 מיליון שכירים ייהנו מהקיצור" צילום: צביקה טישלר

מדוע ניסנקורן, שאמור לפעול לטובת העובדים, מקדם מהלך שיקצץ להם 52 שעות עבודה בשנה, במקום לדחוף בכל כוחו את תוכנית ימי השבתון? הלוא לתוכנית השנייה יש יתרונות ברורים.

ראשית, בניגוד לתוספת השבתונים, קיצור שבוע העבודה לא יחול על כלל העובדים במשק. ציבור אחד שיקופח הוא העובדים הרבים שמועסקים בשכר גלובלי, שכן הוא יחול רק על שכירים שמחתימים כרטיס ומשתכרים על בסיס משרה + שעות נוספות.

בשיחה עם "כלכליסט" טוען ניסנקורן כי 3 מיליון שכירים מתוך 3.5 מיליון ייהנו מהקיצור, אבל אינו מציג שום בסיס לכך. הוא מתעלם מציבור שלם של עובדי מקצועות חופשיים ‑ עורכי דין, רואי חשבון, ארכיטקטים, הייטקיסטים, אנליסטים. הוא מתעלם גם מעובדים שלכאורה היו אמורים להשתכר כחוק לפי משרה מלאה + שעות נוספות, אבל בפועל מקבלים תוספת שעות גלובלית. ניסנקורן אומר שהעובדה שמעסיקים מפרים את החוק אינה מעניינו, אבל מה לעשות שכך הם עושים.

שנית, ניסנקורן אומר שהוא חותר לשבוע עבודה בן 40 שעות, כמקובל בעולם, אבל הסיכויים שהדבר יקרה בשטח קלושים. רוב מחתימי הכרטיס הם עובדים בשכר נמוך, ורובם יתבקשו על ידי המעסיקים להמשיך לעבוד בשעה הנוספת תמורת 40 שקל לשעה (במקום 30). זו תוספת חודשית של כ־100 שקלים בלבד לנטו. אמנם, גם בימי השבתון חלק מהעובדים ימשיכו לעבוד; אך השכר על עבודה בשבתון עשוי להיות כפול, ובכל מקרה סביר להניח שהעובדים שלא ייאלצו לעבוד בשבתון יבחרו לנפוש, לבלות ולתרום לצמיחה במשק.

ניסנקורן מתרץ את עמדתו בכך שחלופת ימי השבתון כלל לא עומדת על הפרק. אלא שהשר כהן דבק בתכנית הזו, ומסביר שמי שמעדיף אחרת הוא דווקא נציג העובדים. בהצעתו תומכים משרדי הכלכלה והתיירות, היא אושרה בכנסת בקריאה טרומית ביוני אשתקד ואף קיבלה את ברכת ועדת השרים לחקיקה. אפילו בהתאחדות התעשיינים, שם תומכים בפתרון של ניסנקורן ואף הגיעו איתו להסכמה בעניין, טוענים ששתי האפשרויות פתוחות. בסביבת משרד הכלכלה טוענים שהכדור בידיים של ניסנקורן.

צריך להודות שניסנקורן לא סתם מבלבל את המוח כשהוא מפקפק ברלבנטיות של חלופת ימי השבתון. הממשלה התנתה את תמיכתה בהצעת החוק של כהן בגיבוש הסכמות, והקימה לשם כך ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר. הוועדה הזו המליצה להוסיף בשלב הראשון רק שני סופי שבוע ארוכים, בהתאם לחופשות בבתי הספר, ובהמשך להגיע לארבעה.

אף על פי כן, העמדה הממשלתית: להוסיף ימי חופשה. מי שמטרפד זאת בלי הסבר משכנע הוא הגורם שאמור לייצג את העובדים - יו"ר ההסתדרות.