המלצות הייבוא אישי: 30 מוצרים, עד אלף דולר ובלי אישור מהרגולטור

תחום היבוא האישי בישראל לקראת הסדרה, הכוללת הקלות רבות עבור הרוכש הישראלי.

הוועדה להסרת החסמים ליבוא אישי, שבראשה עמדה סגנית הממונה על התקציבים באוצר שירה גרינברג, סיימה את עבודתה וצפויה להגיש בימים הקרובים את מסקנותיה לשימוע ציבורי. לאחר מכן ההמלצות יוגשו לשר האוצר משה כחלון ולשר הכלכלה אלי כהן.

המלצות הוועדה כוללות הסדרה של כמה המוצרים והעלות הכספית שנכנסים תחת ההגדרה של יבוא אישי, להבדיל מיבוא מסחרי.

המלצות הוועדה בנושא תואמות את המלצות הביניים שלה, שפורסמו באוגוסט. לפי אותן המלצות, היבוא האישי יוגבל עד ל־30 מוצרים בעלות של עד 1,000 דולר או לחמישה מוצרים בעלות של יותר מ־1,000 דולר. כך, מקווים בוועדה מצד אחד למנוע יבוא של אלפי מוצרים זולים מאוד - כמו גרביים ומעט מוצרים יקרים מאוד - כמו מקררים - מצד שני.

במהלך עבודתה הוועדה חיפשה דרך להגביל את הכמות כך שלא תהפוך את היבוא האישי לזניח, אך גם למנוע מצב שבו הוא הופך ליבוא מסחרי במסווה. נושא הכמויות לא הוסדר עד כה, וכך נוצר מצב שבו רק לאחר היבוא יכול היה מי שייבא לבדוק אם הוא מוגדר כיבואן, ואם עליו לעמוד בכללי רגולציה שנגזרים מהגדרה זו.

בנוסף, הוועדה ממליצה לאפשר לפקידי המכס להקל או להקשות את מגבלת הכמויות במקרים מסוימים. כך, למשל, סביר להניח שאדם שמייבא חמישה מקררים יקרי ערך מתכוון לעשות בהם שימוש מסחרי. המלצה זו תאפשר לפקידים להחיל רגולציה של יבוא מסחרי במקרים כאלו, ומצד שני להקל יבוא שחורג מהם אם אכן שוכנעו שמדובר ביבוא אישי.

כמו כן, הוועדה החליטה בהמלצותיה לא לתחום את מגבלות היבוא האישי על פני זמן מסוים, כמו למשל מגבלה של כמות לחודש. בוועדה סברו שמגבלה כזאת עלולה להקשות לחינם על הציבור, מכיוון שפקידי המכס עוקבים באופן שוטף במסגרת עבודתם אחרי יבוא עקבי לאורך זמן והם יכולים לאתר ניסיונות לחלק יבוא מסחרי לכמה פעימות בניסיון להסוות אותו כיבוא אישי.

יו"ר הוועדה להסרת החסמים ליבוא אישי שירה גרינברג צילום: דוברות האוצר

נפטרים מהאישורים

אחת ההמלצות הבולטות של הוועדה היא ביטול הצורך באישור מהרגולטור ליבוא אישי של עשרות אלפי מוצרים.

כיום מוצרים רבים דורשים קבלת אישור מראש מהמשרד הממשלתי הרלבנטי לאותו מוצר, כמו למשל אישור ממשרד התחבורה ליבוא חלפי רכב.

כעת הוועדה ממליצה כי חלק ניכר מאותם אישורים, שקבלתם כרוכה בזמן וכסף - לעתים תשלום של מאות שקלים על כל משלוח - יקבלו פטור או יומרו בהצהרות שעליהן יחתום הצרכן בעת קבלת המוצר. שינוי זה צפוי גם לייעל את עבודתם של משלוחי בלדרות.

לפי ההמלצות, ברירת המחדל תהיה חתימה על הצהרה. רק במקרים של חשש לנזק בריאותי או בטיחותי יידרש אישור מראש. כך, למשל, כפי שכבר צוין בהמלצות הביניים, משרד התחבורה יצמצם את מספר המוצרים שמצריכים אישור מכ־20 אלף לפחות מ־70.

משרד הבריאות יסתפק בהצהרות במקום אישורים על משלוחי מזון יבש ותוספי תזונה. בנוגע לתמרוקים המליצה הוועדה כי לא יידרש אישור ובמקום זאת יסתפק המשרד בהצהרה. המלצה זו התקבלה כשברקע תקועה רפורמת התמרוקים, שאמורה להקל יבוא מקביל של תמרוקים באמצעות הקלה בדרישות היבוא של משרד הבריאות.

משרד הכלכלה יסתפק בהצהרה עבור מוצרים שונים שכיום דורשים אישור של מכון התקנים, כמו למשל גריל גז. משרד החקלאות יוותר על הצורך באישור עבור מזון לחיות מחמד. משרדים אלו כבר נתנו את הסכמתם להמלצות הוועדה.

עם זאת, משרד התקשורת עוד לא נתן את הסכמתו לגבי המלצת הוועדה לצמצם ב־90% את מספר המוצרים המצריכים אישור. ההמלצה שמה דגש על מוצרים שההשפעה שלהם אינה חורגת מגבולות הבית, כמו טלפון אלחוטי או מוניטור.

כיום, תחום היבוא האישי מוסדר תחת כמה חוקים, צווים ותקנות. הוועדה המליצה לחוקק חוק נפרד שיתמקד ביבוא אישי ולהוציא צו יבוא אישי, נפרד מצו היבוא הכללי הקיים כיום.

המהלכים שאותם מציעה הוועדה אמורים להוות בסיס ליצירת מערכת שתכיל את כל המידע בנושא. בוועדה ממליצים להקים אתר אינטרנט שינגיש לציבור את המידע הזה. המלצה דומה להקמת אתר אינטרנט ניתנה כבר ב־2014 בוועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה הקודם עמית לנג, אולם היא לא קודמה משום שהתשתית הנחוצה — שעליה הוועדה ממליצה - לא היתה קיימת.

זאת חובה לתת שירות

עוד הוועדה ממליצה לקבוע אמנת שירות שתחייב את משרדי הממשלה לתת מענה לפניות בנושא יבוא אישי בתוך שני ימי עסקים. גם המלצה זו כבר ניתנה בוועדת לנג, אך לא מומשה.

בוועדה מקווים כי יתר ההמצות, שאמורות לצמצם את הרגולציה בתחום בצורה משמעותית, יקלו על המשרדים לעמוד בתנאים. בכל מקרה, משרד שיספק סיבות מקצועיות יוכל לקבל הארכה לארבעה ימי עסקים.

בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי סוכני המכס דורשים ממשרד התקשורת ומרשות המסים להפסיק את מה שהם מכנים כאפליה נגדם, בהשוואה להקלות שמהן נהנית חברת דואר ישראל. לטענתם, חברות הבלדרות נתונות לפיקוח מחמיר, בעוד החבילות שנשלחות באמצעות הדואר כמעט אינן נבדקות. בעניין זה המליצה הוועדה לעודד את התחרות במקטע השילוח ולהקל על יוזמות שמגיעות מצד חברות ישראליות, כמו למשל יוזמות עסקיות של חברות קמעונאות להיכנס גם ליבוא האישי.

בבדיקה שנערכה עבור משרד הכלכלה עלה כי היקף שוק הקמעונאות המקוון בישראל עמד ב־2016 על כ־7 מיליארד שקל. לפי הבדיקה, באותה שנה 3.7 מיליון איש רכשו מוצרים ביבוא אישי ב־2.9 מיליארד שקל. ב־2016 הגיעו 51.4 מיליון חבילות לישראל באמצעות הדואר לעומת 26.3 מיליון ב־2013. מאז 2013 צומח היבוא האישי בישראל בשיעור שנתי של 22%, בעוד כמות הקונים גדלה ב־5%.

לפי נתונים שחברת ebay העבירה לוועדה, ישראל היתה ב־2017 בין 15 המדינות המובילות מבחינת כמות הקונים והמוכרים ביבוא אישי. לפי ebay, הלקוח הישראלי רוכש בממוצע 36 פעמים בשנה לעומת 43 בארה"ב ו־32 בבריטניה.

במה לא טיפלה הוועדה?

המכס והמע"מ נשארו מחוץ לתחום של הוועדה

> סוגיות המכס והמע"מ ביבוא האישי, שעלו לאחרונה לכותרות, לא זכו להתייחסות מצד הוועדה להסרת החסמים ליבוא אישי.

כיום, רכישות מעל 75 דולר מחוייבות בתשלום מע"מ ורכישות מעל 500 דולר מחויבות גם במכס. הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין המליצה להעלות את תקרת הפטור כדי להגדיל את התחרות, אך הסוגיה לא היתה במנדט של הוועדה כפי שהגדירה אותו הממשלה. בכל מקרה, ברשות המסים מתנגדים להעלאת תקרת הפטור.

הנושא כלל לא עלה לדיון בוועדה, משום שמדובר בסוגיה מורכבת שחורגת מבעיית החסמים ועוסקת בשאלות של הכנסות המדינה וקידום תחרות דרך פגיעה בשחקנים מקומיים. עם זאת, לאור הלחץ הציבורי, גורמים בממשלה לא פסלו כי ייתכן שהסוגיה תיבחן בהמשך.

עמרי מילמן