כחלון סידר לעצמו גישה נוחה יותר לכסף שקק"ל מעבירה

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד יחליף את הממונה על התקציבים בוועדת הארבעה שתפקידה לאשר את הקצאת הכספים שמעבירה קק"ל למדינה, כך החליט שר האוצר משה כחלון. לידי "כלכליסט" הגיעה טיוטת ההסכם החדש שנחתם בין הממשלה לקק"ל שבו נקבע כי יוחלף נציג המשרד שאחראי על התקציב.

ועדת הארבעה שבה חברים מנכ"ל משרד רה"מ, יו"ר קק"ל, מנכ"ל קק"ל והממונה על התקציבים הוקמה באוקטובר 2014. בעוד במקור הממשלה ביקשה לקבל לעצמה את הכסף שמהווה למעשה דרך יעילה לעקוף את מגבלות התקציב ולחלק אותו בעצמה, בקק"ל התעקשו להיות חלק מקבלת ההחלטות לגבי חלוקת התקציב, וכך סוכם במעין פשרה על הקמת ועדה שתאשר ביחד את השימוש בכסף.

קרב פנימי באוצר

הממשלה הנוכחית השתמשה באותה ועדה עם אישור התקציב הראשון בסוף 2015, כאשר סוכם עם קק"ל כי הקרן תעביר למדינה מיליארד שקל ב־2016 ומיליארד שקל נוספים ב־2017 עבור פרויקטים לאומיים וסביבתיים. בשלב זה מכל הסכום שסוכם נותרו עוד כ־800 מיליון שקל שטרם עברו, מחציתם בחשבון נאמנות שכבר סוכם לגביהם כיצד יחולקו ו־400 מיליון שקל נוספים נדרשים עוד לאישור הוועדה.

עיקר הסכום הוצג כחלק מתוכנית הצפון בהיקף של 15 מיליארד שקל ומיועד למטרות כמו הקמת מעונות לסטודנטים בתל חי וקצרין או פיתוח של בתי חולים. חלק ניכר מהסכום היה כבר תקציבים קיימים שנצבעו מחדש, בהם גם 400 מיליון השקלים הללו, שלגבי חלקם, כך נודע ל"כלכליסט" ישנה מחלוקת כמו למשל בנוגע למימון קרוואנים בבקעת הירדן ובגולן. גורמים בממשלה העלו חשש בפני "כלכליסט" כי החלפת הממונה על התקציבים במנכ"ל צפויה להקל את העברות הכספים לפי שיקולים פוליטיים שינחו את כחלון.

מימין: יו"ר קק"ל דני עטר, שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל האוצר שי באב"ד

באב"ד הוא זה שביקש מכחלון להחליף את הממונה על התקציבים והבקשה כבר הגיעה לדירקטוריון קק"ל ואושרה מבחינתו, שכן לתפיסת הדירקטוריון המדינה רשאית לשנות את הנציגים שלה. אולם בקרב האוצר היא עוד עלולה ליצור מהומה שכן ברקע הבקשה פועלת הוועדה שהקים באב"ד בחודש יוני לבחינת סמכויות הנהלת האוצר. עד כה הוועדה בעיקר שמעה עמדות של גורמים שונים באוצר, והשבוע היא צפויה להיפגש עם כחלון. כחלון אמנם אמור להציג רק את עמדתו בפניה, אולם לאור כך שהוא עצמו זה שצריך לאשר או לדחות את המלצותיה כשיוגשו, הרי שלפגישה הזו משקל משמעותי.

מאז סיים אמיר לוי את תפקידו כממונה על התקציבים בסוף יולי האחרון, מונה לו ממלא מקום זמני בלבד - יואל נוה, הכלכלן הראשי באוצר, שבעברו היה סגן באגף תקציבים. גורמים המעורבים בנושא ציינו כי קיומה של הוועדה, שלטענת רבים באוצר נועדה בסופו של דבר להחליש את אגף תקציבים ולחזק את מעמדו של המנכ"ל באב"ד, הוא אחד הגורמים המרכזיים שמרחיקים מועמדים ריאליים לתפקיד שעמם ניהל כחלון מגעים בחודשים האחרונים, בהם ערן פולק ששימש בעבר כסגן באגף התקציבים. בעיה נוספת למינוי היא כי לאור התקציב הדו־שנתי, התקציב הבא שיידרש הממונה על התקציבים להביא לאישור הממשלה והכנסת, שבמסגרתו גם יוכל לקדם חוק הסדרים (הדרך המרכזית לקידום רפורמות על ידי האוצר), יהיה רק עבור תקציב 2019, שכלל לא בטוח אם הממשלה הנוכחית ושר האוצר הנוכחי יספיקו לקדמו. בכל מקרה, לטענת כחלון ימונה ממונה על התקציבים קבוע.

התפקיד בוועדה הנוכחית אמנם כורך בתוכו "רק" 400 מיליון שקל, אולם הסיכום העקרוני בין קק"ל למדינה תקף עד 2021 כאשר ההתחייבות התקציבית של קק"ל אמורה להסתיים השנה. אבל בתקציב הנוכחי קבעה הממשלה כי קק"ל תעביר לאוצר 2 מיליארד שקל נוספים - אחד ב־2017 ואחד ב־2018. אולם ההחלטה הזו, בשונה מקודמתה, לא תואמה כלל עם קק"ל וזו סירבה לשתף פעולה איתה. בשלב זה באוצר כבר הבינו שהכסף לא יגיע. משמעות הדבר, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, היא קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה בהיקף זהה שיורגש במשרדים בסוף השנה. המטרה של האוצר היתה ליצור לחץ על קק"ל מצד יתר השרים והמפלגות, אולם זה כאמור לא צלח. הקיצוץ הזה יפגוש את הממשלה בשלב רגיש שבו תידרש לחלק את כרית הביטחון (במסגרת התקציב הדו־שנתי) שנקבעה ל־2018 בהיקף של 3.5 מיליארד שקל, שנשמרה למקרה של חריגה מהתחזיות. כרית ביטחון זו מיועדת ברובה, לפחות לפי התכנון של האוצר, לתוכנית נטו משפחה של כחלון ולפעימה ראשונה של העלאת קצבאות הנכים, זאת כאשר ברקע מתגברות דרישות נוספות של יתר שרי הממשלה.

הכנסות עתק של קק"ל

דרישת האוצר למיליארדי השקלים נובעת מההכנסות המשמעותיות שמגיעות לקק"ל דרך רשות מקרקעי ישראל שמנהלת עבורה את הקרקעות - מ־825 מיליון שקל ב־2012 הן צמחו בשלוש השנים האחרונות ליותר מ־1.3 מיליארד שקל בשנה. בדרישה ציין האוצר שמיליארדי השקלים שמועברים לקק"ל המחזיקה 11% מאדמות המדינה, מועברים בין היתר הודות להשבחת הקרקעות על ידי המדינה שממומנת בעיקר מתקציב המדינה, זאת כאשר הפירות - הכנסות העתק - מגיעים רק לקופת קק"ל, כשבמקביל קק"ל פטורה ממס.

מבקר המדינה התייחס לנושא בדו"ח מיוחד שפורסם בתחילת השנה וביקר את תהליכי קבלת ההחלטות בקק"ל, את הקריטריונים לחלוקת התקציב והפיקוח עליו וכן את אי־מעורבות המדינה בנושא שהותירה בידי קק"ל "גמישות ומרחב שיקול דעת בלתי מוגבלים בקביעת מסגרת התקציב של מינהל פיקוח קרקע ואופן חלוקתו, שעל פי ממצאי דו"ח זה נעשו לעתים שלא על בסיס סדרי מינהל תקין". מבקר המדינה התייחס לאותה ועדה וציין ש"על קק"ל והמדינה להקפיד שהליכי קבלת ההחלטות על מימון פרויקטים ינוהלו לפי העקרונות המנחים של המשפט הציבורי, וביניהם שקיפות, הגינות, פעולה על פי אמות מידה ברורות וללא משוא פנים".

מקק"ל נמסר בתגובה: הדברים המתייחסים בידיעה להתנהלות קק"ל כלל אינם רלוונטיים מאחר ודו"ח מבקר המדינה עוסק בשנים 2014-2015, טרם ההנהלה הנוכחית. הנהלת קק"ל הנוכחית אימצה את הדו"ח במלואו ואף הגישה למבקר המדינה דו"ח מקיף המציג את תיקון הליקויים שנעשו בארגון. קק"ל כיום, פועלת על פי כללי מנהל תקין מחמירים ושקיפות מרבית, בכדי לאפשר להמשיך להגשים את חזון וייעוד הארגון בצורה הטובה ביותר למען העם היהודי ומדינת ישראל".