השר שלא ראה ולא שמע

פרשת הצוללות וכלי השייט מתקרבת לשר האנרגיה יובל שטייניץ: המשטרה חוקרת חשד שלפיו מקורבים לעד המדינה מיקי גנור, ששימש כנציג התאגיד הגרמני טיסנקרופ בישראל, תרמו לבקשתו ב־2014 כספים לקמפיין הבחירות של שטייניץ.

המשטרה החלה לחקור את החשדות לאחר שבחנה צ'קים שהועברו למטה הבחירות של שטייניץ בעת שהתמודד בפריימריז של הליכוד על מקום ברשימת המפלגה לכנסת. היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) בודקת אם ומדוע גנור ביקש ממקורבים אליו לתרום כספים לקמפיין של שטייניץ.

חכים ושי, מקורביו של שטייניץ, נחקרו

שטייניץ: לא ראה, לא ידע, לא שמע שר האנרגיה יובל שטייניץ צריך לנצל את פרשת כלי השיט, שבמסגרתה נחקרים רבים ממקורביו, כדי לערוך חשבון נפש. אפילו אם אכן לא ידע דבר על המעשים המיוחסים למקורביו, שלפי החשדות ניצלו את קרבתם אליו כדי לגזור קופון, ולמנוע זאת בעתיד ליאור גוטמן, 77 תגובות לכתבה המלאה 

אתמול הותר לפרסום כי שניים ממקורביו של שטייניץ — גיסו, איש העסקים ופעיל הליכוד גרשון (גרי) חכים, ויועצו לשעבר של שטייניץ לענייני כנסת עד 2011 אביעד שי — נחקרו בפרשה באזהרה ביום ראשון. השניים שוחחרו בתנאים מגבילים.

לפי החשד של המשטרה, לאחר ששי עזב את לשכת שטייניץ ועבר לעבוד בקרן אייפקס, הוא עבד בהתנדבות למשך תקופה קצרה בסוף 2014 במטה הבחירות של שטייניץ כגזבר. בחקירתו נשאל שי אם ידע שהצ'קים שהגיעו כתרומות למטה של שטייניץ היו של מקורבים לגנור. ככל הידוע, שי הכחיש שידע. בשלב זה החשדות נגד חכים אינם ידועים.

ביהמ"ש הקפיא כספים למפקדת השייטת לשעבר

בית משפט השלום בראשל"צ הורה אתמול לשלוח למעצר בית של 10 ימים את דוד שרן, ראש המטה לשעבר של שטייניץ, החשוד בקבלת שוחד מגנור, ואת היועץ האסטרטגי צחי ליבר, החשוד בתיווך לשוחד ובהעברת כספי השוחד מגנור לשרן.

במקביל, המשטרה הקפיאה אתמול למפקד שייטת 13 לשעבר שי ברוש 550 אלף שקל, ובתמורה תשחרר שלושה חשבונות בבנק הפועלים הקשורים אליו.

עם פתיחת החקירה הקפיאה המשטרה נכסים שונים של ברוש, בהם שני חשבונות של חברות בבעלותו (סי קונטרול אחזקות וב.ה.ר בינלאומי בע"מ), וחשבון נוסף השייך לו ולאשתו.

ברוש נעצר בשבוע שעבר ונחקר בעקבות מידע שמסר גנור שהיה בעבר שותפו העסקי. ברוש שוחרר בהמשך בתנאים מגבילים. ברוש חשוד בכך שתיוך בהעברת שוחד לעובד ציבור. בנוסף, הוא חשוד בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לקיחת שוחד בצוותא, מרמה והפרת אמונים, עבירות על פי חוק מע"מ ובקשת שוחד בצוותא. לגרסתו של ברוש, כפי שהוצגה בדיון שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט, הוא הקים עסק עם גנור ואז חש כי גנור עוקף אותו ונוהג עמו שלא ביושר. בשל כך ביקש לסיים את ההתקשרות ופנה בעניין לגנור. לטענת ברוש, בשלב זה הוא קיבל מגנור פיצוי דרך הסכם שנעשה באמצעות עו"ד דוד שמרון, שגם הוא נחקר במסגרת הפרשה.

מיהם הנחקרים הטריים הגיס גרי חכים והיועץ אביעד שי?

אביעד שי: יועץ מופנם הנמשך למוקדי כוח שעבר למגזר העסקי

בניגוד לגרי חכים, אביעד שי, שנחקר במסגרת פרשת כלי השיט (תיק 3000), ליווה את שר האנרגיה יובל שטייניץ כיועץ זמן קצר יחסית — כשנתיים וחצי — כשהאחרון היה שר האוצר. שי הגיע ללשכת שטייניץ דרך דוד שרן שהולך עם שטייניץ דרך ארוכה וששימש באותה העת כראש המטה שלו. שי ושרן הכירו ב־2006 כששי עבד עבור יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לקראת הבחירות לכנסת. כשהגיע ללשכתו של שטייניץ, מונה שי ליועץ המקשר בין משרד האוצר לכנסת וליתר משרדי הממשלה. כמו כן שי ייעץ לשטייניץ בכל הנוגע להפרטות והיה אחראי על סיורי השר. ב־2011 עזב את התפקיד.

"שי עזב את האוצר כדי להיות העוזר האישי של יו"ר קרן ההשקעות זהבית כהן, ששימשה אז כיו"ר תנובה. זה היה באוגוסט 2011. חודש לפני כן, בתזמון מדהים, נפתחה חקירה של רשות ההגבלים העסקיים נגד תנובה. כהן זומנה לחקירה באוקטובר ונאלצה להתפטר מתפקידה", מספר גורם בכיר בקהילה העסקית שמכיר היטב את שי. בעקבות התפטרותה של כהן עזב גם שי את תנובה והחל לעבוד עם יו"ר שיכון ובינוי רווית בר־ניב, עד שעזבה את החברה ביוני 2012. "כשבר־ניב מונתה ליו"ר תנובה, שי חזר לעבוד איתה. לאחר מכן הלך לעשות התמחות בראיית חשבון במשרד סומך חייקין, ומשם הגיע לתפקיד סמנכ"ל הכספים של זאפ, עוד חברה מהפורטפוליו של אייפקס", מספר אותו גורם.

לתפקיד זה מונה שי ביוני 2016. לדברי הגורם הבכיר, "שי הוא בחור מאוד פוליטי. הוא מקושר לעסקנים ולרגולטורים. בכל תפקיד שעשה הוא נגע בעולמות של הרגולציה ותרם מהידע ומהקשרים שלו. בר־ניב וגד סומך (יו"ר פירמת סומך חייקין — ר"ב) רצו אותו לא רק בגלל הכישורים שלו, אלא גם בגלל הקשרים עם מערכת הממשל". אותו הגורם מתאר את שי בתור וורקהוליק שעובד מסביב לשעון, אך גם כמי ש"לא מפספס שום אירוע — חברתי או עסקי". בהתאם לכך, גורמים נוספים מתארים את שי כאשף בנטוורקינג. בכיר אחר במגזר העסקי התרשם משי באופן דומה: "הוא אדם מאוד חברתי ונאמן. בדרכו הוא סוג של צ'ארמר, אבל לא במובן הכריזמטי של המילה. הוא מעדיף להיות מאחורי הקלעים, אך אנשים רבים מקורבים אליו". לדברי אותו בכיר, "מדובר איש מוכשר ומשכיל שאוהב להיות במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות — קרוב לאנשים החזקים ולמוקדי הכוח".

גורם שאיתו שוחחנו אמר כי "הקרבה למוקדי הכוח מבלבלת גם את האנשים הכי טובים, ובהחלט ייתכן שהוא סידר פה פגישה למישהו, או שם פגישה, וזה יכול להיתפס כדבר לא אתי, אבל הוא לא אדם שייקח כספי שוחד. קומבינטור? בהחלט כן".

גורם שמכיר את שי מימיו כיועץ של שטייניץ מספר שהוא "איש טוב. ליכודניק כזה, מעורבב. מאוד צמוד לדוד שרן. קשה לי להאמין שאדם כזה יתלכלך. הוא זהיר מאוד והיה זהיר גם כשעבד במערכת הפוליטית. בסופו של דבר, הוא רואה חשבון. אין לו אספירציות פוליטיות".

בכיר בתעשייה הישראלית וחבר קרוב של שי אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "הוא האדם האחרון שהייתי מצפה שיסתבך ככה. הוא ישר בצורה קיצונית. לא הייתי מפליג בקשר שלו מול זהבית כהן, שהיה שולי. הוא אנטי־תזה של כוכב. הוא לא סחבק. הוא רציני. הוא איש של עקרונות. אמנם מים שקטים חודרים עמוק — הוא מכיר ויודע הכל — אבל לא מחפש את אור הזרקורים. אלו ימים קשים עבורו".

גרי חכים - האיש שהפך את שטייניץ לשר בכיר בליכוד

גרשון (גרי) חכים הוא עבור שר האנרגיה יובל שטייניץ מה שעו"ד דוד שמרון הוא עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף מעבר לכך. חכים הוא גיסו של שטייניץ. אשתו של שטייניץ, השופטת גילה כנפי־שטייניץ, ואשתו של חכים הן אחיות. אך חשוב מכך — חכים הוא זה ש"הפך את עורו" של שר האנרגיה והפך אותו מפעיל בשלום עכשיו לחבר מרכז הליכוד. כל מי שמכיר את הדינמיקה בין שטייניץ לחכים — פעיל ליכוד ותיק ובעל השפעה — לא יכחיש את העובדה שהראשון לא מקבל החלטות חשובות ללא התייעצות עם השני.

חכים, איש עסקים תושב רעננה, החל את דרכו העסקית כבעל תחנות דלק, אך מאז עבר דרך ארוכה. לפי רשם החברות, הוא פתח 19 חברות, רובן עוסקות ב"ייעוץ עסקי". חלק מהחברות עוסקות בתחומי הניקיון והאבטחה, וחלקן פועלות בתחום ההשקעות. חלק מהחברות נסגרו ואחת מהן, שפעלה בתחום השמירה, אף פשטה את הרגל.

ידו של חכים נמצאת בכל תחומי הפעולה של שטייניץ. חכים הוא "חומר הסיכה" של שטייניץ במנגנון הליכודי, והוא זה שמסייע לו להיבחר בפריימריז. עם זאת, רבים מאלו שליוו את שטייניץ כשהיה שר אוצר סיפרו כי "מעולם לא ראינו את חכים מסתובב במסדרונות המשרד".

את ההשפעה המשמעותית של חכים על שטייניץ, שצברה תאוצה עם הגיעו של שטייניץ לתפקידים רמים בממשלה, הצליחו השניים להסתיר מהעין הציבורית עד סוף מאי 2010, אז פורסם תחקיר שלפיו שטייניץ אישר כשר אוצר את הבאתם של 700 עובדים זרים לבקשת חברת שפיר הנדסה, ובניגוד לעמדה המקצועית של פקידי האוצר. באותה העת חכים ייעץ לשפיר הנדסה בנוגע לאחד הפרויקטים שלה. חכים אישר את דבר היותו יועץ לחברה, אך טען כי "לא הייתי מעורב בהחלטה זו". משרד האוצר טען באותה העת כי "החלטתו של השר התקבלה על סמך שיקולים מקצועיים בלבד. כל טענה אחרת הנה משוללת יסוד". לאור הפרסומים האחרונים על אודות חקירתו של חכים, שפיר הנדסה עצמה מכחישה כי חכים עבד עבורה.

בשל קרבתו לשטייניץ, חקירתו של חכים אינה מפתיעה. חכים הוא גם מי ששידך בין שטייניץ למקורב אחר שנחקר בפרשת כלי השיט (תיק 3000) — דוד שרן — שלימים הפך לראש המטה של שטייניץ. גורמים שמכירים את חכים מסרו כי חקירתו של שרן היכתה אותו בהלם משום שהוא מתקשה להאמין ששרן עשוי היה לעשות את הדברים שמיוחסים לו. אותם גורמים מספרים על חכים כי הוא אדם "נחמד ומבריק". גורם שכיהן בתפקידים בכירים במשק ומכיר אותו עשרות שנים טוען כי "חכים מעולם לא ביקש ממני שום דבר. כלום. אף פעם".

מאז התחקיר שפורסם במאי 2010 הצליח חכים לחמוק מאור הזרקורים. מי שהצליחה בכך פחות היא בתו, עו"ד דנה חכים, ששמה נקשר במינוי לא תקין בחברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר). חכים נקלטה בחברה ב־2006 כעובדת במחלקת כוח אדם ואחרי כמה חודשים מונתה למנהלת הפיתוח העסקי של החברה. בדו"ח מבקר המדינה מ־2007 נכתב כי "קבלתה של גב' חכים לחברה היתה בניגוד לנהלים הקובעים את הדרך שבה יש לקיים פנייה פומבית לאיתור המועמד המתאים ביותר. תהליך קבלתה פוגע בעקרון השוויון ומעורר ספק אם היא אכן המועמד המתאים ביותר שניתן למצוא".

מעורכי הדין של חכים, דוד וינצקי ודלית לומיאנסקי, נמסר כי "מרשנו לא נחקר בפרשת הצוללות. שמו שורבב לחקירה בטעות. מרשנו הוכיח באמצעות מסמכים שלא נפל פגם במעשיו".