גרי חכים בשביל שטייניץ הוא כמו שמרון בשביל נתניהו, לפחות

גרשון (גרי) חכים הוא עבור יובל שטייניץ מה שעו"ד דוד שמרון הוא עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף מעבר לכך.

הבוקר (ג') הותר לפרסום כי איש העסקים גרי חכים נחקר ביום ראשון באזהרה בנוגע למעורבותו לכאורה בתיק 3000 (פרשת הצוללות), ושוחרר בתנאים מגבילים.

חכים הוא גיסו של שטייניץ  - אשתו של שטייניץ, השופטת גילה כנפי שטייניץ ואשתו של חכים הן אחיות. אך חשוב מכך: הוא זה ש"הפך את עורו" של שר האנרגיה מפעיל ב"שלום עכשיו" לחבר מרכז ליכוד שיהפוך עם השנים לאחד השרים החשובים בו.

אף אדם שמכיר את הדינמיקה בין שטייניץ לחכים לא יכחיש את העובדה שהראשון לא מקבל החלטה חשובה או מינוי מכריע ללא התייעצות עם האחרון.

יובל שטייניץ צילום: מיקי נועם אלון

בכל העולמות הקשורים לשטייניץ, ידו של חכים בכל. חכים הוא "חומר הסיכה" של שטייניץ במנגנון הליכוד, והוא שמסייע לו תמיד להיבחר. עם זאת, גורמים רבים שליוו את שטייניץ במהלך כהונתו כשר האוצר דיווחו ל"כלכליסט" כי מעולם לא ראו את חכים "מסתובב במסדרונות האוצר".

את ההשפעה המכרעת של חכים - פעיל ליכוד ותיק ובעל השפעה לא מבוטלת בתנועה, בעיקר אחרי עלייתו של שטייניץ לתפקידים הרמים ביותר בממשלה - הצליחו השנים להסתיר היטב מהעין הציבורית עד סוף מאי 2010.

באותה העת, פרסם ערוץ 10 תחקיר לפיו שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, אישר את הבאת 700 עובדים זרים לבקשת חברת "שפיר", בניגוד לעמדה המקצועית של ראשי האוצר. 

חכים היה אחד מהיועצים בחברה שזכתה בפרויקט של שפיר. לפי הדיווחים, לא היה מדובר כסתם יועץ אלא כ"לוביסט" של ממש עבור שפיר. "החלטתו של השר נקבעה משיקולים מקצועיים בלבד, לצורך קידום פרויקט הרכבת, משום שלא ניתן להעסיק עובדים בלתי מיומנים מקומיים. כל טענה אחרת משוללת כל יסוד" מסר אז שטייניץ. "אכן אני יועץ בחברה, אבל לא הייתי מעורב בהחלטה הזו" טען חכים. וההחלטה עברה ללא תקלות.

אלא שהפעם הדברים נראים אחרת, אחרי שכל חברי הפמלייה של שטייניץ עוברים אחד אחד דרך המשטרה.

בהקשר הזה, חקירתו של חכים איננה מפתיעה, שכן הוא נחשב לאיש הקרוב ביותר לשטייניץ. אגב, חכים הוא זה ששידך בין שטיייניץ לדוד שרן, שהפך לימים לראש המטה שלו והאיש הקרוב אליו. שרן עצמו נעצר, המשטרה חילטה לו 100 אלף שקל והקפיאה לו דירה ברחובות.

מוכר בתור "יועץ סתרים"

גורמים המכירים את חכים מסרו כי זה כמה ימים שחכים בהלם, הוא מתקשה להאמין שהאיש שהוא הכיר לגיסו עלול לעשות את הדברים שמיוחסים לו.

אותם גורמים מספרים על אדם "נחמד, מבריק וישר". גורם שכיהן בתפקידים בכירים במשק ומכיר את חכים עשרות שנים סיפר כי חכים "מעולם לא ביקש ממני שום דבר. כלום. אף פעם".

מאז מאי 2010 ועד כה, הצליח חכים לברוח מאור הזרקורים. מי שהצליחה בכך פחות היא בתו עו''ד דנה חכים, ששמה עלה בהקשר לחשד למינוי לא תקין בחברת נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר). חכים נקלטה בחברה כעובדת כוח אדם, ואחרי מספר חודשים מונתה למנהלת פיתוח עסקי של החברה שמגלגלת מדי שנה מיליארדי שקלים. 

בדו"ח המבקר מ-2007 מוזכר כי "קבלתה של גב' חכים לחברה הייתה בניגוד לנהלי החברה הקובעים את הדרך בה יש לקיים פנייה פומבית לאיתור המועמד המתאים ביותר. תהליך קבלתה לחברה פוגע בעקרון השוויון ומעורר ספק אם היא המועמד המתאים ביותר שניתן היה למצוא".

חכים, איש עסקים מרעננה, החל את דרכו כבעל תחנת דלק אך לפי רשם החברות הוא הספיק לפתוח 19 חברות נוספות – רובן קשורות לעולם "הייעוץ העסקי", אך ישנן גם כמה חברות בתחום הניקיון והאבטחה, וגם הביטוי "השקעות" שגור בשמות כמה מהן.

חלק מהחברות כבר נסגרו וחלק מהן מופיעות ברשם עם "סימן אדום" - כלומר עם הערות. אחת מהחברות הללו, חברת שמירה, פשטה רגל.

חכים מוכר יותר בגין היותו "יועץ סתרים" ו"לוביסט" של אותן חברות, תפקידים שבהם קשרים בשלטון מהווים יתרון עצום - אם לא הכרחי. חבריו של חכים, לעומת זאת, מציינים כי רוב עסקיו קשורים עדיין לתחנות דלק שהוא מחזיק.

מעוה"ד דוד וינצקי ודלית לומיאנסקי המייצגים את חכים נמסר כי "מרשנו לא נחקר בכלל על פרשת הצוללות, ושרבוב שמו לחקירה מקורו בטעות. חקירתו בכלל לא קשורה. בכל מקרה מרשנו הוכיח במסמכים שלא נפל פגם בענייניו. אנחנו סומכים על החוקרים המשובחים שגם הם יווכחו כך".