מנרב וסדיט הציעו 100 מיליון שקל על מתקן מקורות באשדוד

הקונסורציום של קבוצת מנרב הישראלית וסדיט הספרדית הציע למקורות 100 מיליון שקל כדי לרכוש את מתקן ההתפלה באשדוד, כך נודע ל"כלכליסט". הקונסורציום הזה הוא גם מי שהיה קבלן ההקמה של המתקן, שסובל מליקויים רבים ואינו פועל בתפוקה מלאה. המעטפה שבה הוגשה ההצעה בחודש שעבר נותרה חתומה עד השבוע מסיבות משפטיות, ועם פתיחתה צפויה מקורות להתחיל במשא ומתן עם הקבלן על רכישת המתקן.

עם זאת, גופים אחרים כמו חברת התשתיות הגדולה ורידיס, דורשים ממקורות לפתוח מכרז בנושא מכירת המתקן, ולא "להינעל" על הקבלן. אך מבחינת מקורות, אם ההצעה אכן תקסום לה, קיים יתרון במכירת המתקן לקבלן על רקע התביעות ההדדיות שקיימות בינה ובינו בנושא העיכובים בהקמת המתקן והתקלות החוזרות בתפעולו.

אף שמקורות קיימה רוד שואו בקרב 15 גופים כדי לעניין אותם ברכישה, לדברי גורמים בשוק המים, קשה לראות הצעה רלבנטית יותר מכיוון מתעניינים אחרים, משום שאלה יתקשו לקחת על עצמם את סיכוני הבוררויות שמקורות מנהלת מול הקבלן של המתקן ומול המדינה.

מתקן ההתפלה באשדוד. תפוקתו עומדת על 85% צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

בהצעה קיימים מספר תנאים מתלים, ובהם אישורים של הבנקים, המדינה ומשרד האוצר וכן בדיקות נאותות. עם הגופים שמתעניינים ברכישה ניתן למנות את האצ'יסון ווטר, שיכון ובינוי, השותפות במתקני ההתפלה בחדרה ובשורק; קרן תשתיות ישראל, שרכשה ב־2015 את השליטה במתקן ההתפלה בפלמחים; וקרן נוי, המשקיעה בפרויקטים בתחום התשתיות.

המתקן באשדוד הוא אחד הגדולים במדינה, ומחזיק ב־15% משוק המים המותפלים. זה המתקן היחיד שבנתה זרוע הפרויקטים של מקורות, החברה־הבת מקורות ייזום. המתקן החל לפעול ב־2013, ומיומו הראשון הוא לא הגיע למלוא תפוקתו. נכון להיום, התפוקה שלו עומדת על כ־85%. המתקן הוקם באיחור של שנתיים וגרר עימות משפטי בין מקורות לקבלן ובין מקורות למדינה. מקורות תבעה את הקבלן על 705 מיליון שקל, והקבלן הגיש תביעה נגדית על 470 מיליון שקל. במקביל מתנהלת בוררות בין מקורות למדינה על 160 מיליון שקל קנס שהמדינה דורשת ממקורות על אי עמידה ביעדים.

באפריל האחרון קרס מתקן ההתפלה פיננסית. הכנסות הפרויקט אינן מכסות את הוצאותיו, ומקורות ייזום אינה מסוגלת לשרת את החוב שנטלה עבור בניית המתקן, בהיקף של כ־1.2 מיליארד שקל. חצי מהחוב לטובת המיזם העמיד בנק ההשקעות של האיחוד האירופי (EIB), ובחצי השני נשא קונסורציום בהובלת בנק הפועלים.

לפי הערכות, בנק הפועלים אחראי לאשראי של כ־400 מיליון שקל, וליתר כלל ביטוח ועמיתים. סדרת הכשלים במתקן חייבה את תיקונם, ולצורך הערכת עלות התיקונים נשכרה חברת הנדסת התפלה (IDE). החברה הכינה דו"ח לאחר עבודה מקיפה, ול"כלכליסט" נודע כי הדו"ח יעריך את עלות התיקונים ב־200 מיליון שקל.

בדיקות מקדמיות שנערכו עד כה, שתיים מטעם מקורות ואחת מטעם רשות המים, העריכו את גובה הנזקים ב־160–190 מיליון שקל. קבלת 100 מיליון שקל עבור המתקן תחסוך למקורות גם את העלות של התיקון, אבל עדיין מדובר בהחזר נמוך בהרבה מהיקף ההשקעה. אגב, המתקן רשום בספרי מקורות באפס לאחר שהחברה מחקה את כל ההשקעה שלה במתקן.

ממנרב לא נמסרה תגובה.