ורידיס למקורות: עצרו המו"מ למכירת מתקן ההתפלה הכושל

הצעת מנרב הישראלית וסדיט (Sadyt) הספרדית לרכוש את מתקן ההתפלה הכושל באשדוד - שהן גם קבלניות הביצוע שלו - הציתה עימות בין בעלת המתקן מקורות לבין גופים אחרים שמעוניינים לרכוש אותו.

ל"כלכליסט" נודע כי חברת ורידיס (לשעבר ואוליה) הודיעה למקורות כי המגעים עם הקבלניות עומדים בניגוד לדין ולנתונים שהוצגו בפניה. הנתונים הוצגו במסגרת רוד שואו שערכו מנהלי מקורות בקרב 15 גופים במטרה לעניין אותם ברכישת המתקן. בפגישה שנערכה עם ורידיס ב־26 ביוני השתתף גם מנכ"ל מקורות יוחאי שוחט.

מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד. קרס פיננסית באפריל צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

מהמכתב של ורידיס עולה כי החברה, המנוהלת בידי אריאל קפון, ביקשה לרכוש את מקורות ייזום כולה, החברה־הבת של מקורות שמחזיקה במתקן. "ורידיס הביעה בבירור את עניינה להשתתף בכל הליך שיתקיים ברכישת המתקן ממקורות, מזכיין הפרויקט או מהמלווים, או אף רכישת מקורות ייזום על מגוון פעילויותיה", ציין היועץ המשפטי של ורידיס עו"ד טל פלד במכתב שנשלח לשוחט וליו"ר מרדכי מרדכי. "ככל שאכן מתקיים מו"מ מול מנרב וסדיט, נבקשכם לבטל את ההליך ולפתוח בהליך תחרותי בהתאם לחובתכם ולאפשר לוורידיס להשתתף בו", נכתב.

במקורות בוחנים את הסוגייה המשפטית המתעוררת לאור טענת ורידיס. בחברה אין תמימות דעים לגבי ההליך הנדרש מבחינה חוקית, וגם לא לגבי המכירה עצמה. יש בחברה מי שטוענים שלמנרב וסדיט, מעצם היותן קבלני המתקן, יש יתרון מפני שמתמודדים אחרים יתקשו לקחת על עצמם את הסיכון של עמידה מול מקורות בבוררות שבין המתקן לקבלן, וכן בוררות נפרדת מול המדינה. אחרים טוענים כי על מקורות לנהל מו"מ אינטנסיבי עם מנרב וסדיט, ורק אם ייכשל - לפנות להליך מכרז תחרותי.

עם הגופים שמתעניינים ברכישה נמנות השותפות במתקני ההתפלה בחדרה ובשוקר האצ'יסון ווטר ושיכון ובינוי, קרן תשתיות ישראל שרכשה ב־2015 את השליטה במתקן בפלמחים וקרן נוי המשקיעה בפרויקטי תשתית. המתקן באשדוד הוא מהגדולים בארץ ומחזיק 15% משוק המים המותפלים. הוא החל לפעול ב־2013 ומעולם לא הציג תפוקה מלאה. נכון להיום, התפוקה שלו עומדת על 85%.

המתקן הוקם באיחור של שנתיים וגרר עימות משפטי בין מקורות לבין קבלן הביצוע וכן בין מקורות לבין המדינה. באפריל השנה קרס המתקן פיננסית, הכנסותיו לא מכסות את הוצאותיו ומקורות ייזום, זרוע הפרויקטים של מקורות, אינה מסוגלת לשרת את החוב שנטלה עבור בנייתו בהיקף של כ־1.2 מיליארד שקל.