חמת פותחת את הברז: תשלם עד 120 מיליון שקל על חזי בנק

חברת חמת מנהלת משא ומתן לרכישת חברת חזי בנק תמורת 120 מיליון שקל מידי המייסדים חזי ומרגלית בנק. ל"כלכליסט" נודע כי המשא ומתן בין החברות לעיצוב הבית משקף שווי של 100־120 מיליון שקל לחזי בנק, ובכוונת חמת לרכוש 80%־100% ממניותיה. אם תרכוש חמת 80% מהמניות יישאר בנק עם היתר. בנק עתיד להמשיך לנהל את החברה במשך 3-5 השנים הבאות.

ההכנסות השנתיות של חזי בנק מוערכות ב־150־180 מיליון שקל והרווח התפעולי־תזרימי (EBITDA) שלה מוערך ב־20 מיליון שקל, כך שהמחיר משקף מכפיל של עד פי 6 על ה־EBITDA. הרווח הנקי מוערך ב־8–10 מיליון שקל בשנה. המגעים בין חמת לחזי בנק מצויים בשלבים מתקדמים, אך עדיין לא הבשילו לכלל עסקה. בין הצדדים יש פערים, אך הם ניתנים לגישור.

לא רק קרמיקה

חזי בנק, המתמחה בקרמיקה וחדרי אמבטיה, נוסדה ב־1968 על ידי בנק עצמו, שהתנתק מהעסק המשפחתי של אביו ופתח חנות בהוד השרון. בנק שינה את הקונספט המקובל שהובל על ידי יבואנים, שהציגו חדרים גדולים מלאי קרמיקה ואמבטיות, ויצר אולמות תצוגה קטנים בשמונה חדרי החנות בהוד השרון. הרעיון היה לתת ללקוח לחוש מקרוב את המוצרים, ולדמות את האופן שבו הם ייראו אצלו בבית. בהמשך פתח בנק סניפים בחיפה ורמת גן, אבל הגיע למסקנה שעדיף לקיים תצוגה בסניף אחד ענקי. ב־2003 הוא שכר שטח של 4,000 מ"ר באזור התעשייה בבני ברק, שבו שוכן הסניף המרכזי של החברה עד היום.

לפני כשנה השיקה החברה מתחם עצום בפתח תקווה, המשתרע על פני 13 אלף מ"ר ומציע פתרונות עיצוב שחורגים מחדר האמבטיה והחיפויים לקיר, ובהם ריהוט ועיצוב לגינה, שחלק מהם של מעצבי־על בינלאומיים. החברה הובילה כמה פרויקטים כמו מלון הילטון בתל אביב, מגדלי YOO, רוטשילד 1 בתל אביב ומגדלים נוספים. עיקר המכירות הן ללקוחות פרטיים ובנייני יוקרה, באמצעות מעצבים מוכרים. החברה מפעילה גם מפעל בפתח תקווה. בסך הכל החברה מעסיקה כ־140 עובדים.

מימין: מייסד חזי בנק חזי בנק ומנכ"ל חמת רועי רגרמן. חמת מחפשת רכישה אסטרטגית בתחום כבר יותר משנה צילום: טל שחר, גדי קבלו

חמת, שבשליטת יואב גולן (61%), עוסקת בייצור ושיווק של מוצרים בענף הבנייה, בעיקר בתחומי האמבט, ועיקר פעילותה בשוק המקומי. מחוץ לישראל פועלת הקבוצה בעיקר בגרמניה ובצפון אמריקה (כ־15% מהפעילות). במאי רכשה חמת את חברת Houzer האמריקאית תמורת 2.8 מיליון דולר. האוזר מייבאת כלים סניטריים ומפיצה אותם בארה"ב, ונראה כי חמת מעוניינת להשתמש בה כפלטפורמה להגדלה מכירותיה באזור.

חמת פועלת בכמה מגזרים: ברזים, כלים סניטריים, מוצרי אינסטלציה והפצה של מוצרים מיובאים. החברה נחשבת הגדולה בארץ בתחום הברזים, אך התחרות בתחומים שבהם היא עוסקת גדלה בשנים האחרונות. בעקבות פתיחת השווקים, העלייה באמצעי ייצור זולים והקטנת המכסים גדלה התחרות הן בשווקים המקומיים והן בשווקים העולמיים. עם זאת, המשבר שאליו נקלעה חברת נגב קרמיקה, שהיתה בשליטת אפריקה ישראל, סייע לחמת בהקטנת רמת התחרות בענף הברזים.

חמת פעילה גם בתחום הכלים הסניטריים, שמיוצרים על ידי מפעל חרסה בישראל, ומקימה מפעל בטורקיה בהשקעה של 90 מיליון שקל. המפעל עתיד להתחיל לפעול ב־2018, אז תעביר החברה את ייצור הכיורים הסטנדרטיים לטורקיה, ותשאיר בישראל את ייצור הכיורים הגדולים.

בחמת העריכו כי עם הקמת המפעל בטורקיה היא תוכל לשפר את התחרותיות שלה מול יצרנים אחרים בעולם בתחום הכלים הסניטריים. זאת, בניסיון להרחיב הן את גישתה לשווקים חדשים והן את פעילותה בשווקים קיימים, על ידי הגדלה של היצע המוצרים, "פעולות שקיים קושי בביצוען רק באמצעות המפעל הנוכחי של חרסה בבאר שבע". עלויות הייצור בטורקיה נמוכות ב–30%–40% מבישראל, והדבר מעמיד בסכנת פיטורים את 150 עובדי מפעל חרסה בבאר־שבע. נוסף על כך, יש לחברה מפעלים בברקן (מוצרי פלסטיקה לאמבט) ובאשדוד (ברזים ומקלחונים). החברה מעסיקה כ־400 עובדים.

חמת מחפשת רכישה אסטרטגית גדולה בישראל זה כשנה, ובתחילת 2017 ניהלה מגעים לרכישת נגב קרמיקה תמורת כ־250־300 מיליון שקל, מחציתו בחוב של החברה. זאת, במסגרת המכרז למכירת החברה על ידי הבנקים המממנים. המשא ומתן לא הבשיל לכדי עסקה, וחמת השאירה את הזירה לקרן ויולה, שרכשה את החברה.

חמת חילקה 200 מיליון שקל

השליטה בחמת נרכשה על ידי גולן ב־2011 מידי קרן פימי וסמי סגול לפי שווי של כ־310 מיליון שקל. שווי החברה עומד כיום על 406 מיליון שקל, מה שמשקף תשואה של 33% בלבד. עם זאת, בין 2012 ל־2017 חילקה החברה דיבידנדים בסך של קרוב ל־200 מיליון שקל, כך שגולן החזיר למעשה יותר מ־60% מההשקעה שלו ברכישת השליטה מדיבידנדים שמשך. חמת נחשבת אחת החברות שהניבו תשואת דיבידנד גבוהה למשקיעים בתל אביב בשנים האחרונות (11%), ומדיניות הדיבידנד שלה היא לחלק לפחות 40% מהרווח בשנה.

לחמת הון עצמי של 149 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השני של 2017. הכנסות החברה במחצית הראשונה של 2017 עמדו על כ־157 מיליון שקל ושיקפו עלייה של 4% לעומת המחצית המקבילה ב־2016. העלייה בהכנסות מיוחסת בעיקר לתחום הברזים, שהציג עלייה במכירות, ואיחוד תוצאותיה של האוזר. מנגד נרשמה ירידה במכירות בתחום הכלים הסניטריים. הרווח התפעולי של החברה במחצית הראשונה של 2017 הסתכם בכ־24 מיליון שקל (כ־15% מההכנסות), בדומה לתקופה המקבילה ב־2016. הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2017 הסתכם בכ־17 מיליון שקל (כ־10.8% מההכנסות), לעומת כ־18 מיליון שקל (כ־11.8% מההכנסות) במחצית הראשונה של 2016.