האם דיסקונט ישים יד על האקזיט הבא של זאבי

בנק דיסקונט הגיש בשבוע שעבר בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה להמציא התראת פשיטת רגל נגד איש העסקים גד זאבי, זאת בשל חוב נטען של 22 מיליון דולר.

הבנק, המיוצג על ידי עורכי הדין אסף אנגלרד וזוהר אילן ממשרד המבורגר עברון, אינו טוען כי זאבי אינו מסוגל לפרוע את החוב, ולכן ייתכן כי מטרת הפנייה לבית המשפט היא הפעלת לחץ.

עם זאת, הבנק טוען כי זאבי מבצע העדפת נושים, ועל כן הוא מבקש מבית המשפט לעקל את הכספים שיקבל ממכירת פעילותו של בית החולים אלישע לצביקה בארינבוים תמורת 180 מיליון שקל במסגרת עסקה שבוצעה ביוני.

הבקשה לעיקול מתבססת על עסקה שהתבצעה לפני כחודשיים. לכן, לא ברור מדוע דיסקונט פנה לבית המשפט דווקא בזמן שהוא נמצא ב"פגרה גרעינית" - השבועיים האחרונים של אוגוסט שבהם מערכת המשפט מושבתת כמעט כליל, למעט עניינים דחופים המטופלים לרוב אצל שופטים תורנים.

בבקשה של דיסקונט טיפל השופט התורן נאסר ג'השאן, והדיון הבא יתקיים מחרתיים בפני השופטת בטינה טאובר, שעסקה בעבר בענייני זאבי.

מימין: גד זאבי ומנכ"לית בנק דיסקונט לילך אשר־טופילסקי. "לא מוטרד" צילומים: אוראל כהן, עמית שעל

הבהילות של דיסקונט

לכאורה, לדיסקונט לא היתה סיבה לכוון את התיק לדיון בפני שופטים תורנים - אשר בדרך כלל פחות בקיאים בנושאים שלא היו מגיעים לשולחנם אלמלא היתה זו הפגרה, שכן החוב מבוסס על פסק דין משנת 2006.

עם זאת, דיסקונט עשוי לנצל את ההליך כדי לדרוש 25 מיליון שקל נוספים שזאבי יקבל במסגרת עסקת נדל"ן בלוד, שצפויה להיות מושלמת בימים הקרובים.

במסגרת העסקה זאבי מוכר לבנק מזרחי טפחות קרקע בלוד, שעליה הבנק יקים בתוך שמונה שנים את מטה הנהלתו. הצדדים חתמו על חוזה כבר ביוני, אך 10% מהקרקע שייכים לעיריית לוד, ולכן נדרש אישורה לעסקה.

היא צפויה להתכנס לשם כך ביום שני הבא, מה שיאפשר לדיסקונט לדרוש לתפוס את כספי התמורה. בבנק אומרים כי לא היתה כוונה להתחיל את ההליך המשפטי בפגרת מערכת המשפט, אך גם לא היה היגיון להמתין לסיומה.

במוקד הסכסוך בין דיסקונט לזאבי נמצאת החברה השוויצרית לתיווך בנפט Inpecos A.G, אשר נשלטת על ידי זאבי, ולטענת דיסקונט הפסיקה לפני יותר מעשור לפרוע הלוואות שנלקחו. בשנת 2006 הגיעו הצדדים לפשרה בנושא שקיבלה תוקף של פסק דין, ושלפיה זאבי יהיה ערב לכך שהחברה תחזיר עד סוף 2016 32 מיליון דולר, אך לטענת הבנק היא החזירה 10 מיליון דולר בלבד.

חשש למצג שווא

עד להליך פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, זאבי היה האחראי להליך כינוס הנכסים הגדול בתולדות מערכת הבנקאות בישראל, כשלא עמד בהחזרים לבנקים בגין עסקת רכישת מניות בזק בהיקף של כ־733 מיליון דולר. ב־2002 החליט קונסורציום הבנקים לתפוס את המניות.

בנוסף, ב־2015 ביקש איש העסקים מיכאל צ'רנוי להוציא התראת פשיטת רגל לזאבי, שהיה בעבר שותפו, בטענה לחוב בגובה 45 מיליון דולר המובטח בשעבודים שונים. השופטת טאובר אישרה אז משלוח התראה. בנק דיסקונט טוען היום כי כדי לסיים את ההליך הקודם מול צ'רנוי, הסכים זאבי לשעבד נכסים שונים שלו.

לטענת הבנק, "בזמן שזאבי הציג מצג בפני הבנק שלפיו אין ביכולתו לשלם את חובותיו - החייב שעבד נכסים של חברות בשליטתו כדי לכסות חובות אחרים לגורם שלישי". עניין זה, כך על פי הבנק, מעלה חשש כבד כי זאבי העמיד בפני הבנק מצג שווא ביחס לסך נכסיו וזאת לצורך ביצוע העדפת נושים פסולה.

גד זאבי מסר בתגובה לדברים כי הוא "אינו מוטרד", והוסיף כי הוא אינו נוהג להגיב התקשורת. ע"ד ניצה פוזנר, המייצגת את זאבי, סירבה להגיב.