הכנ"רית: כספי ביטוח של פושט רגל שייכים לנושים

מה קורה למי שנחתה עליו צרה כפולה, גם הפך לפושט רגל וגם נפגע בתאונת דרכים? ובכן, הוא יכול להתנחם בכך שמצבו טוב יותר מזה של חייב "רגיל" שעבר תאונת דרכים. כספי הביטוח שהחייב הרגיל יקבל בעקבות התאונה ילכו לנושים שלו, ואילו פושט הרגל יוכל להשאיר את הכספים הללו אצלו - כך נקבע בהלכת ידידיה, שנכנסה לתוקף בישראל ב־1968. כעת מבקשת כונסת הנכסים הרשמית (כנ"רית) סיגל יעקובי, באמצעות עורכי הדין איתי הס ומזל מרו, לבטל את ההלכה הזו במסגרת ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין של המחוזי בחיפה.

פסק הדין של המחוזי ניתן בתיק של איש הייטק לשעבר שהפך לפושט רגל לאחר שמסעדה בבעלותו "נודלס בשדרה" נקלעה לחובות ונסגרה. לטענתו, הוא התקשה להפעיל את המסעדה בעקבות תאונת דרכים שקרתה לו. תביעות החוב נגדו הסתכמו ב־541 אלף שקל, והנאמנת עו"ד קרן אוגניץ העמידה אותם על 340 אלף שקל.

הכנ"רית סיגל יעקובי

בהסכם פשרה מול חברת הביטוח איילון הוא קיבל 560 אלף שקל כפיצוי על נזקיו בתאונה. הסכום הזה היה יכול לכסות את החוב, אולם בית המשפט הותיר אותו בידי פושט הרגל, בהתאם להלכת ידידיה. באי כוח הכנ"רית מצביעים על סמיכות זמנים חשודה בין הגשת בקשת פשיטת הרגל ובין הפשרה עם הביטוח: "בהתחשב בגובה הפיצוי אל מול חובותיו החייב אינו חדל פירעון, יש לתת את הדעת לתכלית לשמה הגיש החייב בקשתו לפשיטת רגל, שהיא הגנה על כספי הפיצויים".

הטענה המהותית של הכנ"רית היא ש"הגיעה העת להבחין בין רכיבי הפיצוי בגין כאב וסבל, שהם פיצויים אישיים, לבין רכיבי פיצוי אובדן כושר השתכרות, אשר יש להתייחס אליהם כנכס המוקנה לנאמן". כלומר את כספי הפיצוי על הנזק הממוני יש להעביר לקופת הכינוס, ואת פיצויי הכאב והסבל להותיר בידי פושט הרגל. זו הדרך הנכונה, לשיטת הכנ"רית לתקן את הא־סימטריה בין סוגי החייבים ואת ערכי הצדק החלוקתי בין חייבים לנושים.