מימון הבריאות בישראל: 38% ממשלתי ו-36% פרטי
עפ"י נתוני הלמ"ס, יתר המימון - 24% מס בריאות ו-2% תרומות מחו"ל. ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2016 עמדה על 7.4% מהתוצר, ירידה קלה לעומת 2015. ישראל במקום נמוך בין מדינות ה-OECD בהוצאה הלאומית לבריאות
15:0717.08.17
ההוצאה הלאומית לבריאות נכון ל-2016 היתה 7.4% מהתוצר - ירידה ביחס לנתון המקביל ב-2015 אז הנתון עמד על 7.6%, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו היום (ה'). עם זאת, למרות הירידה בסך הכולל – נרשמה עלייה אבסולוטית בהוצאה הלאומית לבריאות ב-3.7% לעומת 2015 - ל-90.3 מיליארד שקל (לעומת 87.4 מיליארד שקל ב-2015).
בית חולים רמב"ם (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן
קראו עוד בכלכליסט:
- ישראל בין המדינות הגרועות ב-OECD בהוצאה הציבורית על בריאות
- ועדת הבריאות אישרה תוספת של יותר מ-100 מיליון שקל לסל הבריאות
- יו"ר אסותא: "הרופאים מצוינים, המערכת לא בסדר"
לפיכך, ההוצאה הלאומית שכוללת הוצאות ציבוריות, פרטיות, מס בריאות וכן תרומות – עלתה – אך ביחס לתמ"ג – הצטמצמה. אלא שהנתון המעניין באמת בפרסום הלמ"ס הוא החלוקה הפנימית – בייחוד בין הציבורי לפרטי. כאן נשאר סטטוס קוו זו שנה שנייה ברציפות: 38% מימון מתקציב המדינה, 36% מימון פרטי, 24% מס בריאות ו-2% תרומות מחו"ל.
בית חולים רמב"ם (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן
מס בריאות מגלם בתוכו את השירותים הנכללים בתוך הביטוח הבסיסי שכל אזרח מקבל מקופת החולים שלו, מימון פרטי מגלם בתוכו את השב"נים (הביטוחים המשלימים למיניהם) וכן ביטוחים פרטיים אחרים. מימון מתקציב המדינה – הוא מה שהוא, ותרומות – בתי החולים וארגוני הרפואה למיניהם נסמכים לא פעם על כספים פילנטרופיים המגיעים מתורמים בחו"ל.
למרות שמדובר בסוג של סטטוס קוו, כלומר – שהמספרים לא השתנו הרבה משנים קודמות - מדובר בנתונים לא מחמיאים עבור ישראל. עפ"י הדו"ח האחרון של ה-OECD הנכון ל-2015, השיעור הממוצע של הוצאה פרטית לבריאות במדינות הארגון עומד על 27.5% - שיעור המציב את ישראל במקום השישי - מהסוף.
מדובר בהבעת אי אמון מצד המטופלים במערכת הבריאות הציבורית, במיוחד לאור התורים הארוכים, התקצוב והמשאבים החסרים, כשעד כה עדיין לא הועברו התקציבים השנתיים שהובטחו לרפורמה לקיצור תורים לבתי החולים ולקופות בסך 780 מיליון שקל.
